2. כל נושא גן עדן וגהינום (או שכר ועונש בעולם הבא) זו המצאה נוצרית פרופר. המאמינים היהודים נורא מתגאים שהנצרות היא העתקה מהיהדות, הם רק לא מבינים שכיום 80% מהיהדות זה העתקה מהנצרות.

כלומר סביר מאוד להניח שהיה זה ישו שעשה שימוש בחומרים קיימים ולא להפך.

קח למשל את התורה שלא מוזכר בה עולם הבא כלל.

אפילו אם הרעיון נולד במוח היהודי (באופן מצומצם) אין ספק שאת "הכבוד" צריך לתת לנוצרים.

מה גם שייתכן וישו והלל הזקן חיו באותה תקופה כי טעות של 50 שנה לפני אלפיים שנה זה בהחלט סביר.

זה שלפי האמונה היהודית – קהלת שהוא שלמה המלך – החכם באדם כותב בפירוש – יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל. כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל-מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן-הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל-הֶעָפָר. כא מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ.

זה לא הפריע לנוכלי הדת למכור את האמונה הנוצרית למאמינים עלובי הנפש, אגב גם היום מלמדים את תלמידי הישיבה שללא מאמינים מחכה עולם הבא מלא סבל וייסורים – והבורים עדיין מאמינים!! ליצנים כמו אמנון יצחק יודעים להצביע בפירוש על שבעה עולמות נוספים שאליהם יכולים להגיע ומצליחים למכור את ההזיה נהדר.

ולירון

כמו שכתבתי בעבר – סיפור איוב ואפשר להוסיף גם את סיפור עקדת יצחק שכל כך אהוב על המאמינים – אינו מראה את גדולתו של המאמין אלא את עליבותו של האל שבו הוא מאמין – עד כמה נמוך יכול האל המיתולוגי לרדת בכדי שיתעלל במאמין הגדול ביותר שלו בצורה האכזרית ביותר, עד כמה עלוב האל שיחשוב שבאם ייתן בנים אחרים לאיוב בזה הוא יפצה אותו על אבדן ילדיו ועד כמה סמרטוטי האל הזה שייכנע לדרישותיו של השטן לאמלל את המעריץ מספר אחד שלו עבור התערבות טיפשית!

עד כמה קטעים כאלו מראים לאדם החושב את חוסר ההיגיון באמונה, את רמתם של המאמינים ואת השקר הגדול שעומד מאחרי הזעקה היהודית – "אל מלא רחמים" לדמות הספרותית האכזרית ביותר שיצר אדם!!!

עוד עדויות לכך שתפישה זו התגבשה ביהדות לפני ישוע ובוודאי לפני הצלחת מאמיניו תוכל למצוא באותו ערך בקטגוריה "תפיסת העולם הבא בתקופת בית שני".

על כל פנים הטענה שתפישת העולם הבא ביהדות זו פשוט העתקה מהנצרות, לטעמי, מאוד בעייתית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90

תחת הכותרת:

"תפיסת העולם הבא בתקופת בית שני":

כבר בספר מקבים ב' (פרק ז) בספור על חנה ושבעת בניה מופיעה האמונה בתחיית המתים בפי הבנים הנהרגים על קידוש השם. לעומת זאת, באותו הסיפור במקבים ד' (פרק יז) הגורל הטוב של מקדשי שם שמים מתואר במילים: "עומדים הם עתה קרובים לכיסא אלהים וחיים הם את חיי הנצח המאושרים".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%93%27

בהתחלה תחת הכותרת: ספר מקבים ד':

ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

יותר מחמישים שנה…