שלום יוני,

על-פי חוקי דת-יהודית אין מצב של נישואי תערובת. יהודי "הנושא" גויה אינם נחשבים נשואים אלא כרווק המקיים יחסי מין עם רווקה, ואם נולדו להם ילדים, הילדים מוגדרים על-פי "הגנטיקה" של האם (קידושין סח ע"ב).

המקיים יחסי מין עם אשת איש שאינה יהודייה הנשואה לאינו יהודי, אינו נענש בעונש מוות אך עובר על איסור המוגדר בלשון ההלכה "עובר על עשה". מתוך שנאמר בסיפור בריאת אדם וחווה, שעדיין לא התייחד העם היהודי כעם נבחר: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית, ב ; 24). דרשו חז"ל ודבק באשתו ולא באשת חברו, ואיסור זה חל על כל בני האדם. (בית שמואל, אבן העזר, סימן טז).

אם הגויה רווקה, קיום יחסי מין עמה נאסר מתקנת חכמים ועונשו מלקות, כפי שנהג רבי שילא, מחכמי בבל, שהעניש במלקות יהודי שקיים יחסי מין עם גויה (ברכות נח ע"א)

עיין עוד בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן טז. ובמסכת סנהדרין פב ע"א).

בהקשר זה אביא מדרש המתאר את הדיאלוג בין אשת פוטיפר, שחשקה ביוסף, ליוסף. כי חז"ל הם כאח גדול שהציבו מצלמות בחדרה של אשת פוטיפר:

וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּה' (בראשית, לט; 10)ּ

יוֹם יוֹם במשך שנה שלמה, כשהיתה אשת פוטיפר משוחחת עם יוסף, הוא היה מרכין ראשו כדי שלא להביט בה. מה עשתה? שמה לו בזקנו שיפוד שלא יוכל להרכין ראשו וכך יוסף נאלץ להביט בה. אף על-פי כן יוסף לא התפתה.

אמרה אשת פוטיפר ליוסף: 'מדוע אתה מפחד לקיים עמי יחסי מין הרי אני נשואה והדבר ישמר בסוד ביננו ולא יוודע לאף אחד'? השיבה יוסף: הרווקות אסורות לנו קל וחומר הנשואות. משל למה הדבר דומה? לגוי שהציע מאכל משובח ליהודי. שאל היהודי: מהו מאכל זה? השיבו הגוי: בשר חזיר. אמר לו בור וריק אתה ומה אם בשר בהמה טהורה ששחט אותה גוי אסורה לנו כל שכן בשר חזיר.

'וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּה' – לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ; בעולם הזה, לִהְיוֹת עִמָּה; לעולם הבא בגיהנם מלמד שהמקיים יחסי מין עם גויה היא קשורה בו ככלב (מדרש תנחומא, פרשת וישב, סימן ח ).

בברכה

דעת – אמת

אני לא אוהב את המונח תערובת.

מה אנחנו, דורה לתרנגולות?!

אלי

ליוני היקר שלום..אין שום דין מוות על הבא על גויה..אפילו איסור נידה אין כאן..לכן תמהה אני עליך מאיפה הבאת מסקנה זו?.?..הזוהר כמובן מפליג באיסור של הבא על הגויה שקשורה עימו ככלב וכ"ו אבל זה כבר קבלה וזה נידון אחר..בהקשר לסיפור עם יוסף הצדיק שהוא סיפור אדיר שראוי להערכה אתה רואה מכאן שעובד השם אמיתי צריך לדעת להתגבר על תאוותיו ולא לתת דרור ליצריו ורק ככה הוא נהיה עובד השם..בברכה יוסי.