שלום יהושע,

נכון הוא שצריך לפרש טקסט על-פי שפתו , תרבותו וכו' ולא כפי שינויי הזמן והשפה בתקופה מאוחרת.

לכן ננסה יחדיו לפרש את הטקסט התלמודי מתוכו בלבד (ללא "זואולוגים").

הנה הטקסט התלמודי:

"תרנגולת [לאחר שנתעברה מן התרנגול שוהה ביצתה ליגמר – רש"י] לעשרים ואחד יום…כלב לחמישים יום… חתול לחמישים ושנים יום…חזיר לששים יום… שועל וכל מיני שרצים ששה חדשים… בהמה דקה טהורה לחמשה חדשים… בהמה גסה טמאה לשנים עשר חודש… [בהמה גסה] טהורה לתשעה חדשים…הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף לשלש שנים… אפעה לשבעים שנה [מתעבר אחר שבעים שנה שנולד] …וימי עיבורו שלש שנים. נחש לשבע שנים" (בכורות ח ע"א).

הטקסט נראה ברור למדיי ואיני רואה צורך בתוספת ביאור. יש לציין שבטקסט יש שינוי בניסוח לגבי האפעה ושאר החיות. באפעה מוזכרים שני מאפיינים הקשורים ללידה ולשאר החיות מאפיין אחד: "אפעה לשבעים שנה וימי עיבורו שלוש שנים" לכן רש"י פירש : אפעה מגיע לגיל הפריון רק בגיל שבעים ואילו זמן "הריונו" שלוש שנים. ליתר החיות צוין רק זמן "ההריון" ובלשון רש"י " לאחר שנתעברה מן התרנגול שוהה ביצתה ליגמר".

אם יש לך פרשנות אחרת לטקסט תצטרך להיות עקבי לכל החיות הנזכרות.

בהצלחה

דעת – אמת

פרשנות נוספת שלא נבדקה ,האם יתכן שהמספרים הנזכרים בגמרא מציינים משמעות אחרת ,רוצה לאמר המספרים מבטאים פרשנות ברובד אחר של הטקסט.

להלן דוגמא כפי שמופיעה בדף השבועי פרשת חיי שרה תשס"ז אוניברסיטת בר אילן – פרופ' מאיר בר אילן:

"כל בר בי רב יודע שהמספר 127 הוא מספר שנותיה של שרה אמנו, וכך מספר מדינות אחשוֵרוש. שני המספרים האלה מובאים בתחילת הפרשה ובתחילת מגילת אסתר, המתמטיקאים ידעו שכיוון שהאבנים מסודרות בסדרה חשבונית עולה, קל מאוד לחשב את סך כל האבנים על פי השורה האחרונה, שכן השורה האחרונה במשולש מציינת את סך כל האבנים 'בהסוואה'. לשון אחרת – 127 אבנים בשורה האחרונה של טטראקטיס מלמדות שבמשולש כולו מונחות 8128 אבנים, וכך 127 הוא מספר מושלם 'בהסוואה'. על פי רעיון זה, המספר 127 ורעהו המודרני 10 (כגון במשפט: 'אתה 10') מבטאים איכות ולאו דווקא כמות. לשון אחרת – שרה הייתה תמימה, ותמימותה ניכרת במספרה התמים (הוא המונח הערבי ל"מושלם"), ואין ספק שהאימפריה מ'הודו ועד כוש' היא תמימה, שהרי היא מציינת שלטון בכל העולם כולו."

ייתכן כי גם חז"ל הושפעו מחשיבה פיתגוראית זו והשנים המובאות בטקסט אינם במקרה.

אודה על תגובתך.

יהושע

יהושע,

תגובתך ממחישה עד כמה אנשים מסוגלים להתל בעצמם – להכניס פיל בחור של מחט – ובלבד לא להודות בדבר פשוט: "חז"ל שגו". חשובה להם אמונתם יותר מהשכל הישר. מוכנים לרמוס את האור הטבעי (התבונה) כדי להציל את חז"ל משגיאה. על שכמותך אמר אבן עזרא: "איך יתכן בלשון שאדם ידבר מלה ורצונו מלה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב וכבר פירשתי כולם וטוב לו שיאמר לא ידעתי ולא יהפך דברי אלהים חיים" (אבן עזרא, דניאל, פרק א, פסוק א ).

בברכה

דעת – אמת

" …. הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף לשלש שנים…"

משך זמן הריון הזאבה הוא כ-63 יום.

משך זמן הריון הלביאה, הנמר והברדלס הוא בין 100 ל- 110 יום.

משך זמן הריון הדובה הוא כ- 90 יום.

משך זמן הריון הפילה הוא כ-22 חודשים.

אין לי מושג על איזה "קוף" הם מדברים, אך ההריון הארוך ביותר של קוף כלשהו הוא הוא ההריון של גורילה, שנמשך כשבועיים יותר מהריון אנושי – 9 וחצי חודשים.

וחז"ל קבעו כי משך הריון כולם הוא 3 שנים. הם גם קבעו כי משך הריונם של נחשים הוא 7 שנים, וזה בזמן שרוב הנחשים מטילים ביצים, ואלו שמשריצים נמצאים בהריון בין חודשיים לחמישה חודשים בלבד.

ואם אתה רוצה לראות איך הם הגיעו לחשבון הזה, תוכל לראות זאת במדרש בראשית רבה כ', בשיחה בין רבי יהושוע לרבן גמליאל:

"לכמה נחש מוליד? אמר לו [רבי יהושע לגמליאל]: לשבע שנים. אמר לו: מנא לך? [מניין לך התשובה?] אמר לו: הכלב חיה טמאה ומוליד ל-50 יום, ובהמה טמאה יולדת ל-12 חודש, וכתיב: "[הנחש]… ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה" (בראשית ג, יד), וכשם שהבהמה ארורה מן החיה [פי] שבעה [50 יום x 7=12 חודש], כך נחש ארור מהבהמה [פי] שבעה [12 חודש x 7=7 שנים]."

הם התיימרו לקבוע את המציאות על פי דרשת הכתובים. חס ושלום לפתוח את העיניים ולבדוק את הדברים בפועל.

ליאור הלפרין

שלום לך

גולשת חדשה באתר. אתר מעניין שאותי באופן אישי חושף לתכנים מהיהדות שלא היתה לי גישה אליהם. חלקם מאירי עיניים, חלקם תמוהים, חלקם מזעזעים. כמו אחד רבי שמואל שמישש לאמתו הקטינה בהחלט את השדיים בכדי לקבוע אם היא פג בוחל או צומל.

היום לבדיקות כאלו יש שמות אחרים , וכמובן שאין בכוונתי לקטרג על איזה רב עלום שמלבד שמו ומלבד זה שבדק לאמתו הקטינה את השדיים איני יודעת דבר, אבל אני באופו אישי מאמינה שיש יסוד סביר להניח שהוא גם נהנה ואפילו מאוד מעבודתו זו ובתור אישה אני אומרת שמזל שהוא לפחות פיצה אותה בתשלום כספי (בציניות כמובן). וכל מה שכתבתי עד כה יכול להיות מוטעה אם יש שם מניע עמוק, נקי, אצילי ונשגב מבינתי ויכולותיי.

ובכל מקרה לעיניין הנחש וההריון של ה-7 שנים. דווקא כאן אני ניצבת לימין חז"ל ורוצה לספר לך שיש דברים בגו וכך הם:

נקבת הנחש מצויידת בכיס מיוחד המצוי במעיה ושם (עדיין לא ברור למה) יש לאותה נחשה אפשרות לשמור ולאחסן את תאי הזרע של הנחש ולאחר מספר שנים ל'עבר' את עצמה. בנחשות שנבדקו במעבדה מצאו תאי זרע מוכנים להפריה בני שש! שנים.

כל אלו עובדות בדוקות וחדשות שאתה יכול להגיע אליהם דרך אינצקלופדיה זאולוגית כדוגמת החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5-זוחלים.

נראה לי שעל מנת לחזק את האימון והערך של אתרכם והמידע שאתם מביאים בו כדאי לבדוק ולתקן הנתונים הללו וכמו כן אולי לצאת לדרך ממקום הרבה יותר אובייקטיבי ונקי אל מול חז"לנו.

אני כן אוסיף ואומר שדת לעניות דעתי בסופו של דבר היא חסם בין האלוהים והאדם אבל זה לאג ימנע ממני לאכול את האגוזים והצימוקים שיש שם ויש הרבה.

אני אשמח לתגובתך.

שנה טובה וחג שמח

עלה על דעתכם שאולי חז:ל מסתירים פה משהו עמוק יותר?

לעיון נוסף ראו: חידושי אגדות הש"ס למהר"ל מפראג.

ולעיון נוסף ראו גם הקדמת הרמב"ם על המשנה בשביל להבחין מתי חז"ל מדברים על משהו שבאמת קרה ומתי הם מדברים על משהו שלא נראה הגיוני.

הדת לא בעד לצמצם את השכל, אלא לשים פה משהו מוזר בשביל שהאדם הנורמלי באמת ישאל "אבל זה לא הגיוני!"

אני בטוח שהתגובה הזאת תמחק בטח תוך 24 שעות או משהו… אבל סתם – נקודה למחשבה.