תוכן:   שלום אריה.

הרבנים כשאר התאולוגים ברחבי העולם , נוהגים לבדות מליבם שקרים וליחסם לאלוהים או לחכמים.

כך כתב ברוך שפינוזה בספרו: "מאמר תאולוגי מדיני" פרק שביעי: "על פי רוב היתה דאגת התאולוגים, איך יוכלו לסחוט מכתבי הקודש את הזיותיהם וסברותיהם ולאששן באסמכתא אלהית, ואין לך דבר שיעשוהו בפחות היסוסים וביתר פחזות מאשר פירושם של הכתובים…ואם יש , בשעת מעשה דבר המדאיג אותם, אין זה החשש שמא יבדו טעות כל שהיא…אלא שמא יוכיחו אחרים כי טעות בידם, ותהי סמכותם שלהם למרמס רגליים".

בדוק היטב את דברי הרבנים – המנסים להוכיח את צדקת אמונתם בטיעונים ראציונאלים – כי דברי הבל הם.

והדוגמא שהבאת היא אחת מהם.

ראשית נביא את המקור התלמודי [מתורגם] שממנו הרבנים הוזים את דבריהם: "ואמר רבי יצחק: מה פירוש הפסוק: 'אל תתן ה' מאוויי רשע זממו אל תפק [תוציא] '(תהלים קמ)? כך פירושו: אמר יעקב אבינו לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תתן לעשיו הרשע [לדעת חז"ל רומא הם יוצאי חלציו של עשיו] תאוות לבו. זממו אל תפק – אל תוציא את המדינה השומרת ומגינה על העולם מפני רומא – זו גרממיא של אדום, שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו. ואמר רבי חמא בר חנינא: שלוש מאות שרים יש בגרממיא של אדום, ושלוש מאות שישים וחמישה נציבים יש ברומי. ובכל יום יוצאים אלה נגד אלה והורגים אחד את השני להעמיד מלך. (מגילה ו ע"א – ע"ב) .

שים לב לשלושה דברים:

1.לשון התלמוד אינו לשון נבואי אלא דיבר על זמנו (המאה החמישית לספירה) וכך נכתב באינצקלופדיה העברית ערך גרמניה עמ' 415 – 417: "הטוטונים העצמאיים שהרומאים קראו להם גרמנים…באמצע המאה השלישית החלה הסתערות כללית של העמים הטוטנים (גרמנים) על גבול הרינוס והלימס ונמשכה כמעט ללא הפסק במשך דורות עד להתמוטטה של מלכות רומא המערבית".

2.מלשון התלמוד גרמניה היא המצילה את העולם מפני רומא הרשעה ולא ההפך.

3.במקומות שחז"ל דיברו בלשון נבואה הם שגו , אביא שתי דוגמאות: "אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי: עתידה רומי שתפול ביד פרס" (יומא י ע"א ).וכידוע לך רומי לא נפלה בידי פרס. דוגמא נוספת: "אמר רבי חנינא: אחר ארבע מאות [שנים] לחורבן הבית [שנת 470 לספירה], אם יאמר לך אדם קח שדה שווה אלף דינרים [במחיר מוזל] בדינר אחד – [בכל זאת ] לא תקח [כי תושבי בבל ישובו לישראל]". (עבודה זרה ט ע"ב). כידוע לך תושבי בבל לא נגאלו עד שבאו הציונים שהתנערו ממצוות והקימו את מדינת ישראל. דוגמאות נוספות ראה בפרשת "בראשית" ופרשת "ויחי"

בברכה

דעת אמת

תוכן:   והרי המקור ממסכת מגילה ו/א

ואמר רבי יצחק מאי דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו

מסכת מגילה ו/ב

ו/ב גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו ואמר רבי חמא בר חנינא תלת מאה קטירי תגא איכא בגרממיא של אדום ותלת מאה ושיתין וחמשה מרזבני איכא ברומי ובכל יומא נפקי הני לאפי הני ומקטיל חד מינייהו ומיטרדי לאוקמי

שאלה לאתר דעת אמת: על איזה תרגום מסתמכים אותם רבנים שטוענים כי יש כאן דבר נבואה למחה"ע?

אורן שוחט

תוכן:   שלום אורן

הרבנים מסתמכים על כך שאנשים לא יבדקו את דבריהם ההזויים והבדויים.

בברכה

דעת אמת

לא הבנתי איך החלטתם מי שומר על מי

"אלמלי הן יוצאים ומחריבין"

הן יכול להיות גם הרומים וגם הגרמנים.

ברווז שם בדוי

שלום לך

ננסה לנתח את המאמר התלמודי:

1. יש שתי אומות –

א. רומא [מכונה בלשון חכמים בשמות שונים, עשיו=אדום=רומי].

ב. גרממיא [הטוטונים העצמאיים שהרומאים קראו להם גרמנים ].

2. האימפריה הרומית והשבטים הגרמניים נלחמים זה בזה [בלשון חכמים – 300 מוכתרים יש בגרמניה ו- 300 דוכסים (נציבים) יש ברומי , ובכל יום יוצאים אלה מול אלה והורגים אחד את השני].

3. רומי = עשיו הרשע = יש לו תאוות לב = להחריב את העולם.

4. גרמניה = זמם = טבעת ברזל בחוטם הבהמה לשמירה וריסון = גרמניה מרסנת את רומי מפני התרחבות אימפריליסטית.

5. עכשיו הביאור של של סוף דברי התלמוד: " זו גרממיא של אדום, שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו". המילה "אלמלא" מתפרשת כאן = אילו לא היו. כלומר אילו לא היו השבטים הגרמניים , "הן" הרומאים היו יוצאים ומחריבים את העולם כולו. [המשפט "אלמלי הן יוצאין ומחריבין כל העולם כולו" אינו כתוב באופן בהיר ונהיר ומהקשר הכתוב משתמע כדברינו].

בברכה

דעת – אמת

בס"ד

שלום רב,

במקרה נקלעתי לעמוד זה והתפלאתי מאד על תוכן הדברים. ורציתי לשתף בכמה השגות, ולקבל תגובה אליהן.

1. מהתשובה לשאלתו של אריה עולה רושם שהכותב לא למד את הגמרא, ספק אם קרא מתחילת המאמר ועד סופו.

ובכל הזאת, התשובה מתיימרת לפרש באופן חדש משמעי ("אלא דיבר על זמנו (המאה החמישית לספירה) וכך נכתב באינצקלופדיה העברית ערך גרמניה.." וכו'), עליי זה עושה רושם שהכותב דואג לבדות מליבו פירושים לכתבים, בדומה לצורה בה הוא מאשים את 'הרבנים' (בספק על אלו רבנים בדיוק מדובר, האם הקבילה היא על רבני ימינו או על אבות אבותיהם(נו) אשר מסרו להם 'בדיות' אלו). תשובה שנכתבה באתר הידברות, מעלה תהיות רבות על הפרשנות הזו שהכותב בצורה כל כך נחרצת. ואגב מצוטטת אף היא מאותה אנציקלופדיה עברית. (http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=27506 )

2. התשובה שניתנה לשאלתו של אורן אינה אינטלקטואלית בעליל, מאין מגיע הזלזול הזה ברבנים ככלל? עושה רושם שכותב התשובה שולף מהמותן בזלזול בקוראיו לא פחות מבאותם רבנים שמתיימר להפריך. ראוי גם לציין בהזדמנות זו, באופן כללי, רבנים לא מסתמכים על תרגומים ספציפיים של הגמרא, אלא לומדים אותה בלשון בה היא כתובה – ארמית. התרגום שמופיע בתשובה הראשונה מטרתו לבאר את הכתוב לקורא שאינו מבינה כשלעצמה (ואולי ראוי יהיה בדיון כעין זה לציין את מקור התרגום).

3. הניתוח למאמר בגמרא שמופיע בתשובה לשאלתו של "ברווז שם בדוי" בדומה לשאר התשובות שניתנו בעמוד זה, מציג פירוש של הגמרא בצורה המכריחה סתירה שלה. אבל להמציא פירוש למאמר זה ככה שדברים יסתרו את עצמם, זה אפילו פחות חכמה מלנתח נבואה בדיעבד כמו שלכאורה עושים 'הרבנים'.

ישנו מדרש חז"לי ממנו מוכח שכוונת התלמוד אינו שגרמניה תחריב את העולם, אלא שהגרמאנים הם הגורמים ש"אדום" (הם "רומי" בחז"ל) לא יצאו להחריב את העולם.

"ד"א וישלח יעקב (תהלים קמ) אל תתן ה' מאוויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר לפניו רבון העולמים אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו מהו זממו אל תפק אמר לפניו רבונו של עולם עשה לו זמם לעשו הרשע כדי שלא תהא לו נחת רוח שלימה ומה זמם עשה לו הקדוש ברוך הוא לעשו הרשע א"ר חמא בר חנינא אלו בני ברבריא ובני גירמאניאה שאדומיים מתייראין" (בראשית רבה, וישלח עה, ט)

הפירוש שאתם נותנים למילה "אלמלי" הוא פירוש מוטה. אלמלי בלי א, פירושו "אילו". כלומר אילו הגרמנים יוצאים הם מחריבים את העולם כולו.

חבל שאתם כה מוטים בפרשנות שלכם לדברי חז"ל.