אני מנוי "שקט" של המיילים שלך, ומדי פעם מפנה אנשים עם שאלות להכיר את אתר "דעת אמת". אני מתחבט הרבה לאורך שנים איך לעורר תרבות חילונית חיה, ועשיתי זאת כמורה בקורס "נתיב", כמנחה במכללה ליהדות כתרבות (זכרונה לברכה), ולאחרונה כמנחה טקסי נישואין באתר "טקסים".
לא מזמן יזמתי ביישובי (יישוב מעורב, דתי חילוני) בית מדרש חילוני, ובו העלתי את נושא הישארות הנפש (או אי השארותה). הופתעתי מן התגובה הקשה. טענו כלפי על "זלזול", למרות שלא התכוונתי לזה. בסך הכל הצבעתי על הסתירה לכאורה בין רעיון גלגול הנשמות ובין רעיון תחיית המתים (שאם כולם קמים- מי מכל הגופות יזכה בנשמה האחת?), ועל קשיים נוספים בתילי תילים של כתיבה דתית על אפס מידע- שהרי איש טרם חזר משם לדווח.
אשמח לפרט על כך יותר אם תרצה.
בכל מקרה, הבנתי שהקושי הוא עמוק יותר, וקשור באופן בו אנו משתמשים בהגיון, ובאילו מצבים אנו מוכנים לפתע לזנוח אותו. היה לי וויכוח ארוך מאד אל תוך הלילה עם שכניי האהובים שביקשו ממני לא לשפוט את הדת על הרבנים "הקיצוניים האלה" שמקשרים מות ילדים בתאונה לאי שמירת שבת. אבל הרי הרבנים הללו נשענים על אותם היסודות המצויים גם בתפיסה הדתית הכללית שתפילה מביאה גשם, קריאת תהילים מביאה רפואה, וכן הלאה קישורי סיבה-תוצאה החורגים מדרך הטבע.
כתבתי על כך בבלוג שלי:
http://educationalthink.blogspot.com/
מאד אשמח אם תמצא את הפוסט האחרון (על אמונה ומדע) ראוי ותרצה לפרסמו אצלך, ואני אזכה לחשיפה ואולי לעוד תגובות שיעוררו אותי להמשיך לכתוב טוב יותר.
כמובן אשמח לשמוע הערותיך
תודה ושבת שלום
יוסי שלס
יישר כוחך שאינך נשאר בפרטיותך שעה שהחירות האזרחית נתונה בסכנה.
דעת – אמת
המאמר מעניין אך יש בו טעות עצומה בהצגת האמונה
ואני יסביר את העניין באמצעות דוגמא
האמונה אינה טוענת שאין קשר סיבתי
בין דלקת בגרון לבין חיידקים
אדרבה כפי שהסביר הפלא יועץ בערך דבר (מגפה )
כתוב במסכת בבא קמא דף ס עמוד ב
תנו רבנן דבר(מגפה) בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
וכתוב במשלי כב,ג "ערום ראה רעה ונסתר ופתיים עברו ונענשו"
וכן גם נאמר "ונשמרתם מאוד לנפשותכים "
אלא מה ?
בבמעין רעיון דומה לעקרון אי הוודאות בפזיקה קוונטית
באמונה מבאים מסלול התיחסות נוסף בו ישנו קשר סגולי בין ההגעה למצב של חולי או בריאות עושר או עוני
אם תרצה סיבי-סיבות שבשל המצב הרוחני הסתובב העיניין והזדמן לאדם לעלות לאוטובוס ולהתיישב סמוך לאדם חולה שגרם לו להידבק ממנו (מעבר חיידקים)ולהיות עם כאבי גרון
כמו כן תיקון המצב הרוחני עשוי לזמן את האדם החולה אל מול רופא בעל הבחנה מדוייקת לתת לו את התרופה היותר נכונה לטפל בחיידקים אלו
חשוב ביותר שתתקן את המאמר בהעברת הדיוק של ההסבר על האמונה בנושא זה
עמוס ברכה
לעמוס ברכה: הערתך חשובה מאד. היא מסבירה בדיוק את מהות האמונה, לטעמי. מחד, היות והמאמין הוא אדם ככל האדם, הוא ינקוט פעולות סבירות והגיוניות-כאחד האדם. לאדם לא מאמין-כמותי בכך באו הדברים על פתרונם. דא עקא, המאמין חי "בסרט". בסרט שלו האל שלו משפיע וקובע רבות. מהערתך ברור כי אתה מאמין ב"השגחה אישית". זה כמובן מעלה מיד סתירה ברורה לאמונה מול מציאות. אם האל שלך הוא כל-יכול ומן הסתם יכולותיו ברפואה פנומנליים ואם, כדבריך, "סיבי-סיבות שבשל המצב הרוחני" הובילו אדם לחולי מה יותר טוב מברכה, תפילה, שיקוי מבורך כלשהו כדי לרפאו כליל ? מה יש לו לחפש אצל בני התמותה, רובם בכלל כופרים בעיקר, כדי למצוא מרפא ???
אני בטוח שיש לך הסבר טוב אבל זה לא משנה ממש כי הסתירה ברורה וגלויה.
הרובד של האמונה וכל הדיבורים על "רוחניות", "תיקונים" ושאר ירקות הם פשוט מהתלה לאנשים תבוניים וחופשיים. כל זה בסדר כל זמן שהאדם משלה עצמו בענייני אמונה, דת, רוחניות ואלוהים. שיבושם לו. ה-בעיה כשזה מתחיל לפגוע בסביבה. טוב כאן המציאות שלנו רוחשת וגועשת דוגמאות למכביר כיצד "בעלי האמונה" מהוים נזק לא קטן לעצמם (שזה לא ממש חשוב…), לסביבם, לחברה בה הם חיים ולעמם……וזה, זה כבר בלתי נסלח.
ההסבר שלך בסיפא על הרוחניות והסיבי-סיבות (ההזוי לטעמי) ממש לא שונה מכל תלמיד ישיבה שטוען בתוקף רב ושכנוע פנימי עמוק כי אין לו מה להתנצל ולהצטדק על השתמטותו משירות צבאי כי הוא תורם יותר (…!!!…) בתפילות ולימודי "תורה" בישיבה וכי למעשה הסיבה האמיתית לניצחוננו הוא תפילותיו שלו ושל אלפי חבריו הטפילים…… נו עם כאלה טיעונים באמת שלא ניתן להתווכח….
הצדיק היהודי
גרוע מכך אתה מכניס את עניין "הרוחניות" וטוען לסיבתיות וקשר סיבתי הגורם לחולי. זהו קשר סיבתי לא מדעי בעליל אלא רוחני. בעולם הרוחניות והאמונה אין הגיון. וודאי לא תבונה. לכן סיבתיות לא תיתכן כלל. אתה משתמש ומערבב בין מושגים ומינוחים מתחומים שונים עושה מיש-מש וסלט וכאב ראש ממשי.
אדם פשוט ולא משכיל שיקשיב לדבריך (כמו לכ רב מצוי…) בוודאי יקבלם כי יש לאדם דתי "הילה" של "מבין"…..זוהי בדיוק סכנת האמונה והדת כי הדברים לא נאמרים סתם כך. יש אינטרס, יש כיוון ויש מטרה לדברים מהרמה הפוליטית, עבור לחברתית ובטח לכלכלית בכל התחומים יש רווח ממשי לדת ולמאמינים בה. והכל, הכל מבוסס על שקר, אשליות והזיות המאמינים.
הצדיק היהודי
ברוב הדברים ליוסי שלנו ראיה דתית-אורתודוכסית. מה לעשות אין שלמות בעולמו של הקב"ה… יוסי ילד שלנו חמוד אבל – אורתודוכס. ככזה הוא "מעלים" 2/3 מהעם שלא שומר מצוות ולא רואה ביהדות רק דת אלא תרבות גדולה ומפוארת שהדת היא חלק ממנה.
הוא "יוצר" לו עם קטן שכולו דוסים אורתודוכסים וככה משייט לו ומפליג בדמיונות אמונותיו. הרפורמים בדיחה בעיניו והם מעוררים את כעסו (למה ?? רמת הצדק והמוסר שלהם גבוהה לעין ערוך מזו של האורתודוכסים…), החילוניים-הנה אמר כאן-בכלל לא יהודים.
כמו רוב הדתיים המציאות (הקשה מבחינתם) שרוב המשתייכים לעם היהודי אינם דתיים לא מבלבלת אותם. כידוע וכפי שהיטבת להסביר במאמרך בבלוג כבוד העובדות במקומם מונח אבל לדתי יש – אמונה. אם משהו לא מסתדר זו בעיה שלו…..חחחחחחח.
היות ואנו משתייכים לאותו זרם של יהדות הומניסטית-ליברלית- חופשית לא נותר לנו אלא לקרוא עוד פעם, שוב ושוב את הטיעונים האמוניים ולעמוד נדהמים כיצד הם-המאמינים והדתיים- בוראים עולמות ומחריבים בהבל פיהם.
אבל "יוסי ילד שלנו נחמד" הוא דוגמה נהדרת מה קורה לילד טוב שמקבל חינוך דתי-אורתודוכסי ומלמד אותנו מדוע יש לברוח מכך כמו מאש בוערת.
מדהים, הלא כן ??.
הצדיק היהודי.
אני אענה ברשותך (למרות ששאלתך לעמית): חוקי המדינה נועדו להטיב עם האדם בעוד חוקי הדת נועדו לרצות את האל. זו הסיבה הראשונה והעיקרית לקחת את חוקי המדינה ברצינות ולזנוח את חוקי הדת.
יואב
1) אני לא נלחם על חוקי המדינה. אני אזרח במדינה ומכבד את החוק באופן כללי. לא כל חוק וחוק. יש הרבה חוקים דבילים וטיפשיים. למשל: שעון הקיץ שכל כולו אינו אלא "דווקא" אחד ענק של דתיים כלפי חילוניים. להכעיס ולהרגיז. אז אני נלחם לשנות החוקים המרגיזים, הטיפשיים והמיותרים.
מעבר לכך המערכת של המדינה מכילה מנגנוני שליטה, בקרה ושינוי. למשל ניתן לשנות חוקים בכנסת, ביהמ"ש יכול לתת פירוש "צודק יותר" לחוק, הבג"צ יכול לשלול חוקים לא צודקים/מוסריים. למשל: אם יחליטו בכנסת שהדת לא רק מטומטמת ומסוכנת (וזה נכון רבאק…) כי המאמינים נשמעים לחוקי ההלכה כגון "תורת המלך", מכתבי רבנים ורבניות ולאורם וברוחם פוגעים באנשים אחרים ויחוקקו חוק שכל מי שנתפס בלבוש דתי חוץ מזה שיפשיטו אותו מבגדי הרשע שלו גם יכו אותו קצת (ככה שילמד קצת מה יש ??) אני מבטיחך נאמנה שהחוק יפסל מיידית,
עכשיו אני יודע שקשה (אם לא בלתי אפשרי…) להסביר למי שלא למד אזרחות (אולי היה בכיתה אך לא שמע ואם שמע לא הקשיב ואם הקשיב לא הפנים ואם הפנים לא הטמיע…) ומכנה את שופטי ישראל ומערכת המשפט בכינוי אינקויזיציה ובכך מצהיר קבל עם ועולם על בורות קשה ונוראה, אטימות וליקוי קשה בחוש הלימוד (אם ניסו ללמדו אזרחות…). אבל אין כל השוואה, אפילו לא מרומזת, בין מנגנוני המדינה המודרניים על כל הליקויים בהם, השחיתות, העוולות וחוסר הצדק שלהם לבין המערכת הדתית. אין בכלל מה להשוות. זה מעליב, זה פוגע וזה מטופש להשוות בכלל כי זה אומר שיש בכלל בסיס להשוואה כמו השוואה בין מדע ודת – זה אווילי בשורש העניין.
האמת יש עוד הרבה להסביר על היעילות של המערכות האזרחיות, על יכולתן להשתנות ולשפר עצמן כי זה חלק מהמבנה הבסיסי והמתודה שלהם-יכולות השינוי, הביקורת והשיפור העצמי אך קצרה היריעה. קח ספר אזרחות לתיכון קרא ותבין. או שאשמח לפרט עוד בהמשך.
2) חשוב לזכור מה הבסיס וההבדל בין חוקי המדינה לבין הדת. חוקי המדינה הם בסה"כ מערכת מוסכמת בין בני אדם "אמנה חברתית" כלשונו של ז'אן ז'ק רוסו. היא ניתנת לשינוי. היא לא נצחית, משמיים ובלתי ניתנת לשינוי. זה הבדל קריטי. בעבר האמנה החברתית כללה שלטון מלוכני ומאז המהפכה הצרפתית – הרפובליקה הדמוקרטית…!!!.
בנוסף הבדל עקרוני וקשה יותר. המדינה הדמוקרטית-ליברלית נשענת על יסודות הנאורות, ההשכלה, והכי חשוב- ההומניזם והמוסר ההומניסטי.
בניגוד לה ניצבת הדת על- הדת והאמונה, "דבר האל" ועל המוסר הדתי.
אין מה להשוות בין השניים. כל מי שבוחר כפי שאתה אומר בדת, באמונה ובמוסר הדתי הוא חוטא, רשע מרושע ונבל (אני רק נוקט במילותיך שלך כדי להבהיר הנקודה…..). ולמה כך ? כמו שארתה מסביר כי הוא בחר בכך מרצונו החופשי כי ככה הוא רוצה ואין נימוק לרצון. כן אבל לבחירה יש נימוקים: נפשיים, רגשיים, פסיכולוגיים, תבוניים, חינוכיים ועוד. ומי שבחר "מרצונו החופשי" בדרך הדת ודוחה את ההומניזם, הנאורות, ההשכלה והליברליזם ובכך מחזק את עולם הדת הוא רשע. ומרושע.
אתה מבין, יוסי היקר, לרמבם לא הייתה בחירה. לא היו נאורות, הומניזם והשכלה בזמנו. הוא במסגרת הדת עשה את המיטב. ללייבוביץ' הרשע שניבל פיו באופן המביש את מעמדו ותואריו והישגיו אין תירוץ. הוא בחר בחירה חופשית למרות שהיו לו אפשרויות לבחור בין ההומניזם לדת והוא בחר בחירה של רשע. אגב, תרשה לי להעיר כי הוא היה גרמני בחינוכו, השקפותיו, התנהלותו ויחסו לבני אנוש אחרים. גרמני קלאסי. אני כבר מקדים ואומר. לא נאצי חלילה וחס. לנו המושגים כמעט זהים אבל אין זה כך כמובן. יש גרמני ויש נאצי ולא בהכרח יש קשר. ול' הוא גרמני קלאסי. וכפי שהבנתי ביחסו לאנשים אחרים היה שמץ רשעות, לעיתים, קפדנות יתר, החמרה ושיפוט חמור, קפיצת שפתיים ומבט זועף – גרמני קלאסי כבר אמרתי. אדם כזה קשה לו לבחור בהומניזם. הוא העדיף את הדת וגרוע מכך ניסה לשווקה ולמוכרה-כאחרון התגרנים בשוק-תוך שימוש בשיטות שיווק ושכנוע והסברים המאפיינים משווקי ביטוח חיים…..כך הוא מסביר בראיון שהומניסט הוא גם אנרכיסט, קוסמופוליט וכיו"ב וזה בבירור ממש שטות.
========================================
ולסיפא: אם אתה חש זלזול אחרי תגובותיך-קרא אותם בבקשה שוב כאילו אתה לא יוסי-שם אתה עצמך מזלזל ומבטל את ההשקפה החופשית-הומניסטית – אולי יש בכך צדק פיוטי.
אני חרתתי על דגלי להפסיק להיות החילוני הנרפה, הרפוי והרפוס שמבטל עצמו תמיד, אבל תמיד מול דתי כי הוא "מכבד" את הדתי, אמונתו ואורחות חייו.
אז לא. זה הגיע לנו עד פה. הכיבוד של הדתיים מוביל אותנו לאבדון. לא עוד. אם דתי יזלזל ויבטל את השקפותיי ביטול אשיב לו באותה מטבע ויותר.
הגיע הזמן החילונים הבורים ברובם ילמדו, ירימו ראש ויבינו כי יש להם השקפת עולם חליפית לזו הדתית ויתרה מכך עדיפה עשרות מונים. זו השקפת עולם שעומדת בכל דבר ודבר מול זו הדתית ובכל תחום עולה עליה…!!!! כשהחילוניים יבינו זאת הדתיים לא יהיו בעיה אלא לעצמם…..זה מה שאני משוכנע בו – ה-בעיה היא החילוניים בעצם ולא הדתיים. האחרונים יתנערו ויתעוררו משרעפי אמונתם כשהחילוניות תעמוד בוטחת וזקופת ראש ולא מסכנה, רפוסה, רפויה, מתנצלת ומתבטלת.
הצדיק היהודי
בברכה,רפאל.