מישהו יכול להביע את דעתו?

זה פשוט, כי הם באו לדת רק כדי לתת משמעות לחיים שלהם ולא באמת בשביל הרצון לעשות טוב. הטוב הוא לא המטרה, אלא המתלווה. ברגע שאתה מתחבר לטוב כשלעצמו אז יהיה לך טוב גם כן. כמו שאדם עושה טוב לאחרים אז טוב לו יותר גם. הנשמה מקבלת את סיפוקה וגם הגוף. אם אתה עושה טוב לא בשביל הטוב, אלא לעצמך, אז לא יהיה לך כיף לאורך זמן.

לסיכום: מי שעושה טוב למען הטוב יהיה לו טוב גם כן. אם הוא עושה את זה למען עצמו, אז הטוב הגשמי מוגבל והוא ימצא את עצמו ב"רע" בעיתות משבר. אם הוא יעשה טוב למען הטוב אז הוא תמיד יהיה מאושר, וגם אם קצת לא טוב לו גשמית, אז הוא יראה בזה את הטוב הישיר והעקיף או העקיף. וזהו האושר האמיתי. גם אסור לצום ולהסתגף וזהו חטא, אך צריך לדעת שיש משהו חשוב יותר ואושר אמיתי וניצחי.

ואני לא רומז פה לאף אחד.

אם השם רועי לא אחסר!!!