על מה נסמכת "מחשבת ישראל"

כמעט כל מי שכתב על מחשבת ישראל היה יהודי מאמין הנאמן לדת אבותיו בכל נפשו ובכל מעודו! שהרי מילדותו הטביעו מוריו במוחו שכל הכתוב בתורה (ובתורה שבע"פ!) – מפי הגבורה הוא! כך שהם כולם בבחינת "נחתום המעיד על עיסתו".

האם שם מישהו מהם את לבו לכך שרבים מסיפורי התורה הנם סיפורים אליליים הדומים לסיפורי המיתולוגיה היוונית? רק אחד מהם – הרמב"ם!, שאמר: "ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו, או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים אלא בחלום,, או במראה הנבואה" (מו"נ, החלק השני, פרק מ"א). והרי כל סיפור בתורה מתחיל בויאמר, בוידבר או בוירא. – משמע: הכל בחלום (הנבואה, אם תרצו).

והנה כמה חלומות:

– אלהים מתחפש לילוד אישה ובא אל אברהם (בלויית שני מלאכים) ונושא ונותן עמו על גורלה של סדום: "המכסה אני מאברהם?". … "וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם…" (ברא' י"ח, ל"ג).

– יהוה מזמין את משה ואת… ועוד שבעים "אצילים" מבני ישראל ל"חפלה"! "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" (שמות כ"ד, י"א).(ומה בדבר

."כי לא יראני האדם וחי)?. כל מי שקרא (השם ירחם) את המיתולוגיה היוונית נזכר בזאוס שהיה מזמין את טנטלוס מלך לידיה לסעוד על שולחנו ואף…מכין את האוכל. והדברים לעיל אינם אמורים רק על "חוקרי" מחשבת ישראל. גם מפרשי התנ"כ היו "סגורים בקופסה".

כאשר אדם, שמוחו לא נשטף, קורא את פרשת העקידה מה הוא למד?:

1. אלהים מצווה ומלאך-יהוה מתיר!!! – שתי רשויות יריבות (ראו:יהושע כ"ד, ט"ו).

2. ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית… ויאמר… יען כי עשית! את הדבר הזה! ולא חשכת!!! את בנך, את יחידך…?" (ברא' כ"ב, ט"ז) – אך הקרבת איל תחת בנך…? –

סיפור נפלא, ממש "איפיגניאה באוליס" מאת אוריפידס, שורות 1550 עד 1590 (בתרג' אהרן שבתאי). *

ואם לא הקריב!,-למה כתוב "וישוב אברהם (לבדו!) אל נעריו וילכו יחדיו אל באר שבע. וישב אברהם בבאר שבע" (ברא' כ"ב, י"ט) ומיד (ברא' כ"ג, ב') "ותמת שרה בקרית ארבע… ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה".

מה הבינו כמה ברי דעת מהכתוב?:

– ויצחק היכן הוא? – אלא שהכניסו הקב"ה לגן עדן וישב בה שלוש שנים. וכיוון שבא אברהם אבינו לבדו, ראתה שרה ואמרה: עכשיו דיבר השטן אמת, שאמר שנהרג יצחק. ופרחה נשמתה ומתה (מדרש הגדול).

– "ותמת שרה בקרית ארבע" – בשביל ארבע קריאות שקראוה במיתתה. ואלו הן: עצב ששמעה שאירע לבנה. ויללה – שיללה על בנה. ומרירות מתתה ושלא היתה שמחה שלימה" (מדרש הגדול).

– "מהיכן בא אברהם? מהר המוריה ומתה שרה מאותו צער" (בראשית רבה נ"ח, ה').

ואילו רש"י התמים – ידען גדול בתורה ומגן הדת – לו אין ספיקות: אברהם בא מבאר שבע היות ו"נטע את אוהלי רועיו מבאר שבע ועד חברון" והיות ו…לא היתה לו כל סבה למהר אל אם בנו, כשחזר מהר המוריה!, הוא פשוט יצא וביקר את אחרון רועיו בבאר שבע!

אולם ראו כיצד אדם דתי, אך אקדמאי משכיל (ישראל קנוהל שמו), היודע שבנוסף לספרי קודשנו ישנה גם היסטוריה כתובה, מצליח לפענח את פרק ס"ח בתהלים. אותו פרק שלדברי א.ש.חרטום: "מזמור זה הוא מן הקשים ביותר שבספר תהלים ורבו דעות המפרשים על כוונתו הכללית והן על באור ביטויו הסתומים…" (מבוא לפרק ס"ח בתהלים).

קנוהל (בספרו "השם") יודע להסביר לנו מי הוא "סיני אלהי ישראל" (מופיע גם בשירת דבורה). מי הוא "הרוכב בערבות" ומה הקשר של שניהם "לעבר הנהר". – כך זה כשפרשן אינו גודר את שדה חיפושיו ו"פולש" לשדות זרים. אז לאור אירוע היסטורי מתועד, מגלה הוא שמדובר בצעידה במדבר הסורי! – דבר שאף פרשן קלאסי לא היה מעז להעלות בדעתו:

אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה

ארץ רעשה אף שמים נטפו

מפני אלהים, זה סיני מפני אלהים, אלהי ישראל (תהלים ס"ח, ח'-ט').

ומיהו אותו סיני?-סין היה אל הירח הבבלי והוא האל הראשי של אור ושל חרן. ומי הוא "הרוכב בערבות"?(שם,שם, ה')-זה כינויו של האל "בעל" בשירה הכנענית…

ואיזה הוא ההר בבשן שאותו "חמד אלהים לשבתו"? נחשו: "תשלג בצלמון", דהיינו:החרמון, שהוא ההר המושלג בבשן. והיכן הוא אותו ים סוף בו טבעו מרכבותיו של מרנפתח (בן רעמסס) המצרי?.-ימת החולה שבה גדל סוף לרוב! (ב"ים סוף" לא גדל סוף!!!)

מרנפתח זה, בעלותו על הגולן השמיד את אשקלון, גזר וינועם. ובגולן?:" השמיד את ישראל".-כך טען…

אפילוג.

לפתע קם לנו חוקר תולדות ישראל מזן אחר! הוא משתחרר מלפיתתה של המיתולוגיה הרשמית שלנו,התורה.-אותה מיתולוגיה שפרקים לא מעטים בה אינם אלא סיפורי מעשיות אליליים. ואותו חוקר ,כמו כל חוקר אמת, מרשה לעצמו לפשפש בנבכי ההיסטוריה הקדומה-המתועדת! ומגלה שתולדות עמנו אינן כפי שלימדונו רבותינו לאורך הדורות:אבותינו הגיעו לכנען מחרן וצעדו במדבר הסורי ולא במדבר הנקרא היום "סיני".

האימפריה המצרית שלטה באבות אבותינו כאן,בכנען ועבדות מצרים המיתולוגית לא היתה אלא "עבדות המלך שלמה". (מלכים א',פרק ט',ט"ו ואילך)

.

קראו את שני ספריו של חוקר התנ"כ, הפרופסור ישראל קנוהל מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית,ירושלים! …וחכמתם גם אתם.