שלום ישראל,

1. חז"ל סברו שהארץ שטוחה ומעליה מספר רקיעים כגלדי בצלים כפי שבארתי במאמר "ידיעת חכמים במבנה הקוסמוס". כל רקיע היה לו עובי ובו מונחים כוכבים ומזלות. לדעתם השמש מונחת ברקיע השני, כפי שהמדרש שהבאת כותב: "היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני" עוד ממשיך מדרש זה וטוען ש"לגלגל החמה" יש נרתיק ובריכה של מים לפניו, בשעה שהוא יוצא הקדוש ברוך הוא מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם. המדרש משבח את אלוהים ששם את השמש ברקיע שני ולא בראשון: "צדקה שעשה הקב"ה עם עולמו, שלא נתנם ברקיע הראשון, שאלו נתנם ברקיע הראשון לא היתה בריה יכולה לעמוד מאשו של יום" (בראשית רבה (וילנא) פרשה ו).

כנראה שחז"ל סברו שגלגל החמה עטוף בנרתיק וביציאתו מהנרתיק הוא מצטנן במים שלידו.

בתלמוד מסופר כשאברהם מל עצמו אלוהים בא לבקרו: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"

מאי כחום היום? הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים" (בבא מציעא פו ע"ב).

עוד ידעו לספר: "אין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר, רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה" (עבודה זרה ג ע"ב)

ובנוסח תפילת שחרית של שבת נאמר: "הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָה"ּמשמע מהנ"ל שהשמש יוצאת מנרתיקה כדבר שבשיגרה אלא שמצטננת כנראה מהבריכה המונחת לפניה.

ראה גם את מסלולה של השמש הנדרשת לבקוע "חלוני רקיע" כפי שהראינו באיור במאמר "ידיעת חכמים במבנה הקוסמוס".

2. רש"י אינו פרשן מקרא עצמאי אלא הייתה לו יכולת להתאים את המדרשים בצורה קצרה, מובנת ומסודרת על סדר הפסוקים. במקרים מעטים רש"י מרשה לעצמו להיות עצמאי כפרשן המקרא אבן עזרא. הוסף לכך שלרש"י יש זכות ראשונים והנה טבעי שיתקבל בקהל עדת ישורון. בהקשר זה כדאי לצטט את הרשב"ם שהבאנו בפרשת וישב: "וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום".

כך גם לגבי התלמוד רש"י בכשרונו הצליח לפרש את הטקסט התלמודי בקצרה ובלשון נקייה. לגבי שאלתך "מדוע אין עוררין עליו". רש"י התקבל כמפרש פופולרי אך פרשנותו התקבלה לסירוגין הכל לפי העניין. לכן בעלי התוספות ומפרשים אחרים חלקו על רש"י במקומות רבים. כך הוא לגבי פרשנות רש"י את המקרא שהרמב"ן מסתייג מפרשנותו פעמים רבות.

בברכה

דעת – אמת

שלום ישראל.

ברשותך, אענה רק לשאלתך הראשונה, משום שהנושא שלה קרוב לליבי במיוחד.

סוגיית "נרתיק השמש" כבר נידונה על ידי באריכות בתשובה "אתר הידברות" ואני מפנה אותך לקרוא את שכתבתי שם. לאחר שתקרא את דברי, המשך ועיין היטב בדברים הבאים שאני מביא בפנייך בסוגיא זו.

גם אני מפנה אותך אל תפילת שחרית של שבת בה נאמר: "האל הפותח בכל יום דלתו שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע, המוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה, ומאיר לעולם כולו".

ומבקש ממך להתעכב על ביאורו של ר' שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא ז"ל, בביאורו לסידור בעמ' קנ"ח. תוכל לראות את הטקסט המלא במסמך PDF בקישור הזה: http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_21968_212.pdf ].

וכך הוא כתב:

" 'האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח' – שחריאל המלאך פותח החלונות שבמזרח, שמשם יצא האורה, הדלתות כלפי העולם והחלונות לצד חוץ העולם. בעמוד השחר החמה בחלון אבל כשבא לדלתות אז הנץ המה. לפי שהחלונות רחבות כל כך וזהו, 'ובוקע חלוני רקיע' – בעובי הרקיע כלפי חוץ.

'מוציא חמה ממקומה' – עד שבאה לדלתות כלפי העולם וזרחה השמש …

… 'המאיר לארץ' – בשמש. 'ולדרים עליה ברחמים' – שעשה בריכת מים לפני השמש שלא ישרוף העולם. "

ר' שלמה מגרמייזא נתן כאן תיאור מדוייק של דגם העולם (השגוי) שדעת אמת כה הרחיבו עליו במאמר "ידיעת חכמים במבנה הקוסמוס". הרקיע משובץ בחלונות דרכן עוברת השמש בכל יום. אפילו ניתן כאן תיאור מקיף לגבי רוחבם של החלונות וכיוון פתיחתם על ידי המלאך הממונה על כך. והחלק העסיסי ביותר:

אלוהים הוא בעל מידת הרחמים, על שהוא *מכבה* את השמש בתוך בריכת מים בכל לילה, כדי שלא יישרף העולם.

ואל תלך לשום מקום, כי המשך ביאוריו מהווה חזרה כמעט מלה במילה על ניתוחנו את מדרש בראשית רבה כפי שהבאתי אותו במכתב התשובה הקודם:

"

… בוא וראה, כשהשמש נוטה לבא במערב, היא רוחצת במי האוקיינוס ונרותיו מתכבין. כאדם שמכבה האש בתוך המים, כך מי האוקיינוס מכבין שלהבותיו, עד שבא למזרח רוחץ בנהר של אש כאדם שמדליק נרותיו ולובש שלהבותיו ועולה להאיר על הארץ.

'ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' – עד שבא למערב לעת ערב, והכוכבים והמזלות רוחצות בנהר של נור ועולים להאיר על הארץ, וזהו שאמר 'ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'. "

מה קורה בסוף היום, כאשר השמש יוצאת דרך החלונות אל מחוץ לכיפת הרקיע? היא טובלת במי האוקיינוס שמעל הרקיע, מצטננת, וכבית. הוא אף מגדיל ומבהיר את העניין על ידי מתן דוגמא: כמו שאדם מכבה אש על ידי מים, כך האש של השמש כבית בתוך המים העליונים!

וביום למחרת השמש יוצאת מהמים, עוברת בנהר האש ונדלקת שוב, וכך חוזר על עצמו הדבר מדי יום ויום.

הדברים הנ"ל אמורים להספיק לצורך חשיפת תרמיתו של כהן, אך לא נעצור כאן. אם כבר נכנסנו לסוגיה הזו, אני אביא כאן "קטע בונוס", בו אנו נחזור ונראה שוב, גם בדרך אחרת, שלא על פוטוספרה דיברו המקורות:

בגרסאות מאוחרות יותר של הדגם התנ"כי בו העולם מוקף בים אוקיינוס אין סופי יש התייחסות ברורה לשני רקיעים נפרדים אחד מהשני, כשהשמש והירח נמצאים מעל הרקיע הראשון ומתחת לרקיע השני בזמן שאנו רואים אותם.

וכך נאמר במסכת חגיגה פרק ב' דף יב' עמוד ב': "אמר רבי יהודה: שני רקיעים הן, שנאמר (דברים י' יד'): "הן לאדוני אלוהיך השמים ושמי השמים" ". אמוראים שונים עשו שימוש בדגם בעל שני הרקיעים כדי להסביר פסוקים שונים בתורה, וכך הם בדיוק עשו בנושא שנוגע לנו.

לפסוק אותו הביאו דעת אמת יש להוסיף גם את הדבר הבא:

בספר 'פסיקתא דרב כהנא' ,שיצא לאור במהדורה ראשונה בשנת 1868, נכתב בנספחים על פרשה ב' הסבר אחר לגמרי מזה שהביא זמיר כהן לאותו הפסוק המדובר ממלאכי ג':

"רבי ינאי וריש לקיש אומרים כי: 'הנה יום בא בוער כתנור' (מלאכי ג' יט') – וצדקה גדולה עשה הקב"ה בעולם הזה שלא נתן את השמש בשמים שאנו רואים…. להודיעך שלא נתנה הקב"ה אלא ברקיע שני. שני למה? שאם נתון ברקיע הזו שאנו רואים היה יוצא חמה על תקופתו ושורף את הבריות, אלא [לכן] נתנו ברקיע שני".

והנה אנו רואים שרבי ינאי וריש לקיש, שהיו אמוראים ומכותבי הגמרא, מפרשים את אותו הפסוק הנידון על ידי כהן – לא כפוטוספרה, שבלעדיה היה העולם נשרף, אלא דווקא כידיעה המקובלת בתקופתם שהשמש נמצאת ברקיע "השני" ולא ברקיע "הראשון", ולו הייתה נמצאת ברקיע הראשון – אז היה העולם נשרף, משום שכך השמש הייתה קרובה אלינו מידי.

וכך כתב רש"י בתהילים יט' ז': "ואין נסתר מחמתו – אלמלא ניתן ברקיע העליון לא היה אדם נסתר מפני חמימותו, שחמה ולבנה ברקיע השני".

אמנם רש"י, בן ימי הביניים, האמין בקוסמולוגיה מאוחרת בהרבה מזו המקראית ושונה גם מזו של הרמב"ם (הוא האמין בדגם קבלי בעל 7 רקיעים ו-7 ארצות, כשבעליון מביניהם, 'תבל', חיים אנחנו, וב-6 האחרים חיים שדים) אך גם בדגם בו האמין רש"י נמצאת השמש ברקיע השני (יחד עם הירח כוכבי הלכת והמזלות כולם), והרי לך שנתן את אותו הפירוש בדיוק כפי שנתנו אותו האמוראים רבי ינאי וריש לקיש.

לו הייתה נמצאת ברקיע הראשון ולא בשני – אז היה העולם נשרף, משום שכך השמש הייתה קרובה אלינו מידי.

שום קשקושים על "פוטוספרה". אין דרך אחרת להגדיר את הטיעון של כהן אלא כתרמית.

בברכה,

ליאור הלפרין

בקשר לנקודה מס' 2 על דעתו של הרמב"ן על פירוש הנוסח של רש"י, ראה מאמר של שלם יהלום : http://www.biu.ac.il/JS/JSIJ/heb/jsij6.html

שם המאמר "להגיית הספרים אי אפשר" – כוונתו של הרמב"ן להגיד שהוא חולק על דעת רש"י בגלל שהספרים היינו המסורת שלו ושל אחרים לא מסכימים עם דעותיו (של רש"י).

נוסח אחר לדברים אלו הם מילותיו של הרמב"ן "ורש"י ז"ל גריס… וזה היה יותר נכון אילו היתה גירסת הספרים מודה לו (פירושו על (קידושין כד ע"א, ד"ה אלא, עמ' כט).

כותב המאמר מציין שפירוש לדעת הרמב"ן גם אם הוא הגיוני עד מאוד הוא למעשה חסר ערך אם אינו מתאים לכתובים בעצמם.

רש"י הרבה פעמים פירש על דעותיו האישיות על חרף הכתוב בפסוקים.

למרות שיש מקרים רבים מהם הרמב"ן מקבל את פירוש רש"י למרות הניגוד שיש בינו לבין הכתוב. (עיין במאמר דף 2)

לצורך דוגמאות עיין שם.

סארגון.