חכמי בבל הכריעו שאין להנות לאור נרות חנוכה כלומר, אסור לקרוא לאורם, לסובב סביבונים לאורם וכיוצא באלה. בזמנם שלא היה אור חשמל אלא נרות בלבד אם בבית היו דולקים נרות חנוכה בלבד על כורחם של בני הבית היו משתמשים לאור הנרות וזה אסור. לכן, קבעו חכמים להדליק נר נוסף, מלבד נרות חנוכה, כדי שהשימוש יהיה לאורו ולא לאור נרות חנוכה.

וזהו אומרם: "ואסור להשתמש לאורה [של נרות חנוכה]. …אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה" (שבת כא ע"ב).

יש שמראש מניחים נר נוסף במובדל ומובחן מנרות החנוכה ויש שהנר הנוסף הוא הנר שאתו מדליקים את נרות החנוכה המכונה "שמש". ומנהגים אלו כתובים בשולחן ערוך:

"לפי שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת בין בחול, ואפי' לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור אפילו תשמיש של קדושה, כגון ללמוד לאורה, אסור; ונוהגים להדליק נר נוסף, כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון, ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף, רק מניח אצלן השמש שבהן מדליק הנרות, והוא עדיף טפי, ויש לעשותו יותר ארוך משאר נרות, שאם בא להשתמש ישתמש לאותו נר" שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרעג, סעיף א ).

בברכה

דעת – אמת