שלום מר בן גל,

צריך לעשות הבחנה הין החוק הישראלי להלכה.

החוק הישראלי אוסר התניית כשרות האוכל בדברים שאינם מענייני  כשרות האוכל. כך פסק בג"ץ כשהרבנות רצתה להסיר תעודת הכשר לאולם שהעסיק רקדנית בטן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F

מנוסח שאלתך משתמע שאתה מפנה שאלתך אל הרבנים האמונים על ההלכה. אני למד זאת מתוך שהזכרת את העבירה של פסל וניאוף שאינם אסורים בחוק הישראלי אלא על-פי ההלכה .

הרבנות הראשית היא למעשה מאפיה שמנסה כוחה להטיל שררה. ובמקום שיכולים – אף אם נוגד את לשון החוק – הם יעשו זאת כי ההלכה עדיפה מהחוק בעיניהם.

היום הרבנות הראשית ויתר עסקי הבד"צים למינהם צברו כוח אדיר והם מטילים מורא גדול על רשתות השיווק. וזו אחת הרעות של ריכוזיות המשק יחד עם ריכוזיות דתית .

ברשתות שיווק שיש להם  תעודת כשרות, הרבנות אוסרת עליהם להכניס מזון אינו כשר, אף אם יכתבו ויזהירו קונים שאין זה כשר. התוצאה היא , שאדם הרוצה לפתוח מפעל מזון, כדוגמת מלפפונים כבושים, הוא יאלץ לקבל תעודת כשרות כדי שיוכל לשווק את המוצר ברשתות השיווק.

דעת – אמת

ירון,

השאלה שלי היא לגבי החיבור בין הלכות השבת לדיני הכשרות. למה זה משנה שבישלו את האוכל בשבת כל עוד כל דיני הכשרות נשמרים? ולמה דווקא השבת כל כך משנה בכל מה שקשור לכשרות?

תודה,

מר. בן גל

מר בן גל. אשאל אותך שאלה הפוכה: למה לעזאזל אכפת להם לדתיים שאתחתן בנישואים לפי דת משה וישראל אם ברור גם להם וגם לי שאינני מתכוון לחיות לפי ההלכה? למה חייבו את אישתי לטבול במקווה לפני החתונה אם היא מעולם לא טבלה במקווה אחר כך?

מה בצע בכך שהתחבורה הציבורית לא נוסעת בשבת אם יש לי אוטו פרטי ואני נוסע בו מתי שאני רוצה?

התשובה היא שהדתיים משיגים מה שהם יכולים, פרוסה אחרי פרוסה בשיטת הסלאמי בדרך להשתלטות על המדינה. יש ביניהם שגם אינם רוצים בכלל לשלוט במדינה (אנשי אגו"י למשל) ואז הדברים האלו מהווים אצלם קלף מיקוח שהם יכולים 'לוותר' עליו בתמורה למשהו אחר – אולי עוד הקצבה לישיבות או מינוי פוליטי חשוב. זה גם אל אמור לעניין אותי כאורח בחתונה אם אתמול הייתה באותו אולם מסיבה עם רקדניות בטן, אבל זו עוד דרך של משגיח הכשרות להשליט את תפיסת עולמו על החילוניים.

בוא נהיה ישרים – הייתה פה תקופה שבה מי שלא החזיק בדעות הפוליטיות הנכונות לא מצא עבודה מתאימה לכישוריו גם אם היה המתאים ביותר. גם היום הנגע הזה לא פשה מהחברה שלנו. האם מנהל שהוא בעל דעה פוליטית קיצונית לימין או לשמאל לא יעדיף לקדם בעבודה מישהו שקרוב אליו בדעותיו מאשר מישהו מוכשר יותר ששייך למפלגה היריבה?

עדו

שנה טובה לכלם,

ירון: נדמה לי שהקשור שנתת לויקיפדיה אינו הקשור הנכון. מן הסתם התכונת לבג"צ של אילנה רסקין (תיק 465/89). פסק דין זה, יחד עם פסקי דין אחרים בנושא הכשרות, נמצא בקשור הבא:

http://www.humanrights.org.il/main.asp?MainCategoryID=15&CategoryLevel02ID=149

מר בן-גל: אולי תרצה לקרא גם מאמר מהצד הדתי בנושא. לטעמי הוא מענין ורלונטי:

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/86-2.htm

נושא הכשרות ההלכתית הוא נושא ארוך, כבד ותכלס משעמם. הוא לא באמת מעניין אותי. מה שכן זו הצביעות של הממסד הרבני בנושא הכשרות שהרי יותר חשוב מבחינתם שבעל הבית ישמור שבת מאשר על מצוות שבין אדם לחברו. ולכן אם חס וחלילה בטעות בעל הבית ידליק את אורות האולם בשבת – הלכה תעודת הכשרות. אך אם יתפס באונס, רצח או גניבה – התעודה תישאר איתנה על הקיר.

לדעתי זה מוכיח שהקוד המוסרי הדתי – הוא לא משהו בכלל… אלא אם אני טועה, ואז אשמח שיתקנו אותי,

מר. בן גל

מר בן גל,

אני מסכים שלחברה הדתית ישנם סטנדרטים שונים – מצוות שבין אדם לחברו חשובות פחות ממצוות שבין אדם למקום. מענין בעיני מדוע זה כך. בשעורים אומרים לילדים שהמצוות החברתיות חשובות לפחות כמו אלה שבין האדם למקום, ומתיחסים לשתי הקבוצות כשוות-משקל.

למרות זאת: במצוות של אדם למקום הכללים ברורים למדי לכל דתי. במצוות חברתיות לא ברור איפה עובר הגבול – כך קל יותר לאנשים למצא לעצמם התרים והקלות.

נדמה לי שמצוות בין אדם למקום הן יותר טקסיות, ככלל. הרבה ממצוות אלה נעשות בפמבי או שהן בולטות חיצונית. הטקסים והמראה הם יוצרים של שיוך חברתי, ובאמצעותו אנו מסוגים את האדם שמולנו. כך יצא שהמצוות הנראות יותר נתפסות כחשובות יותר.

מה דעתך?

נעם

נעם,

הצלחת להסביר לי מדוע עבריינים מגיעים לבית המשפט עם כיפה שחורה על הראש, או מדוע תמצא את בני משפחת הררי צובאים על דלתו של הרב פינטו.

משום מה דתיים ומאמינים חושבים שאם יעשו מצוות חיצוניות (שבין אדם למקום) אז הם עושים את מה שאלהים רוצה מהם. שנייה אחרי זה הם ילכו ויסחרו בסמים, נשים, ישימו פצצות אצל המתחרים..

אך הפלא בפלא הנה מגיע לו יום הכיפורים וימחלו להם על כל החטאים כי צמו 25 שעות.

אז לדעתי. הרבה יותר קל לבצע טקסים עבור אב שבשמיים – בלתי נראה ובלתי נתפס, (כך שאין סיכוי שיתפוס לך את מקום החנייה) מאשר להתייחס בכבוד לאנשים בשר ודם (שהנה כל רגע יגנבו אותך ברמזור).

זו אולי הסיבה שהתורה והגמרא מלאים בחוקים ש"שם ירחם" אם יחזרו אי פעם לבית המשפט?

מר. בן גל

מר בן-גל,

למה התכונת במשפט האחרון (החקים ביהדות שרע יהיה לשפט לפיהם)? מה הקשר למצוות שבין אדם למקום/לחברו?

נעם

נעם,

בין המצוות של אדם למקום ולאדם ולחברו יש קשר אמיץ! הרי ביהדות (וכנראה בכל הדתות) עבודת השם היא הערך העליון. כלומר קדושת החיים באה אחרי זה. וזו בדיוק הסיבה מדוע נעשה כל כך הרבה עוול בשמו של אלהים, בעיקר על ידי אותם שרוצים לשרת אותו, וצערי לא חסרות דוגמאות. דווקא אלו שעובדים את השם בקנאות הם המסוכנים ביותר לבני אדם (שוב, לא חסרות דוגמאות לצערי – ראה 9.11).

במילים אחרות ישנו קשר הדוק בין קדושת השם לזלזול בחיי אדם ובחופש שלו.

ובאותו הקשר לגבי החלק הראשון של השאלה שלך, על אילו חוקים אני מדבר – אלו בדיוק החוקים שדתיים פנאטיים (סליחה, אלהים בעצמו) חוקקו בכדי לכפות את הדת על בני אדם:

הוצאה להורג של הומוסקסואליים, נשים בוגדות, ילדים סוררים, מכשפות (השאלה כמובן היא מי תעמוד בקריטריונים של מכשפה, ואני בטוח שיהיו רבנים שישמחו לענות על כך), דין רודף, סקילה למוות בגלל חילול שבת בפרהסייה, החזקת והקאת עבדים..

מספיק או שצריך עוד דוגמאות לחוקים דתיים ש"רחמנא ליצלן" יחזרו לשפוט על פיהם?

מר. בן גל

אין בעיה. הבנתי את כונתך. בתחלה לא ראיתי את הקשר שאליו התכונת.