13 שנים • aiea יש איזה פרופסור שנקרא שנאן והוא אמר בדיוק מה שאתה ירון ידען טוען , יתרה מכך הוא טוען שדוד המלך לא ידע מה הם תפלין
http://www.youtube.com/watch?v=Pb46jf9xwAU#t=13
אך הדבר לא עוצר כאן אם זה לא מספיק פנו לרב צבי יניר באתר כיפה שיגיב לדברי הפרופסור
הרב לא נבהל וטען בדיוק את אותם דברי הפרופסור
ותגובת הרב צבי יניר הייתה בדיוק כפי טענותיך אתה ירון ידען
ואם זה לא מספיק שאלו אותו בתגובות (את הרב יניר )
מה הוא עונה לגבי התפילין
וזאת תשובתו
לגבי תפילין. האם את הפסוק ומלתם את ערלת לבבכם אנו מקיימים כפשוטו? מדובר על מליצה
וכך ניתן לפרש את הפסוקים של תפילין שיהיו על ליבנו ונפשנו ועל ראשינו.
מה שכתוב במקורותינו שזה הלכה למשה מסיני עיין בתפארת ישראל בפירושו למשנה יומא פ"ב אות יב שלפעמים זה לאו דווקא "רק ר"ל דבר חזק כהלכה למשה מסיני".
דברי הרב צבי יניר
ואני שואלת אותך ירון
אם הרב יניר טוען בדיוק את מה שאתה טוען
כלומר שניכם מסכימים על אותם הדברים , או לא ?
צוות
שלום דליה,
גם הרשב"ם טוען זאת: (שמות יג ט): "'לאות על ידך' – לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על לבך".
יש רבנים שהעיזו ומעיזים לומר , במקרים מסוימים, דברי טעם ואמת.
צריך לברר אצל הרב הנזכר האם לדעתו יש חוקים שהאלוהים ציווה. האם לדעתו הייתה "התגלות אלוהית" באופן ממשי והיסטורי.
ומה דעתו בחוקי ההלכה הנוגדים את המצפון האישי כגון: הבת לא יורשת (מעמד האישה), אסור לחלל שבת להצלת גוי (מעמד האינו יהודי), ומה דין אתאיסט מדעת שאינו משתתף בחגיגת ההזייה של אלוהים (מעמד החילוני).
דעת אמת
צוות
והסביר רבי יוסף חיים זצ"ל בספרו בן יהוידע. שמיכל בגלל מצבה הערירי שלא היה לה ילדים כפי שכתוב בספר שמואל בפרק ו פסוק כג ,רצתה מאוד להיות במצב שהיא מקיימת מצווה תמידית . והרי ללמוד תורה לא היה לה פנאי כ"כ אז היא בחרה בתפילין כתחליף ללימוד תורה .ועוד מסביר שם הרב בשם האר"י הקדוש שמצוות תפילין יקרה כ"כ שיש לה יכולת להוריד שפע של קדושה על האדם ולפתוח לו מזל טוב למצוות פריה ורביה.
ולכן אף על פי שלא כך ההלכה ואין אישה מניחה תפילין בכ"ז לא מיחו בה חכמים מפני צערה שלא היה לה ילדים .
בקיצור לפי התורה היה תפילין תמיד וזה לא המצאת חז"ל. דוד ידע מה זה תפילין אם מיכל הניחה…
אם לא נמצאו זה לא אומר שאין. העובדה שמצאו קצת.
בתקופת חזקיה אמרו עליו שבישיבתו היו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה (סנהדרין כ'). כך שיתכן שזה היה קשה להשגה לכל אחד והיו כמה משתמשים באחד.
צוות
ידעו ויבינו יודעי שכל כי לא באתי לפרש הלכות אעפ"י שהם עיקר, כמו שפירשתי בבראשית. כי מיתור המקראות נשמעין ההגדות וההלכות, ומקצתן ימצאו בפירושי רבינו שלמה אבי אמי זצ"ל. ואני לפרש פשוטן של מקראות באתי, ואפרש הדינין וההלכות לפי דרך ארץ. ואעפ"כ ההלכות עיקר כמו שאמרו רבותינו "הלכה עוקרת משנה" (ראו סוטה טז.)…
רשב"ם מצהיר כאן שהוא יבאר את הכתובים לא על פי המתודה של סבו, רש"י, אשר ביאר את הכתובים על פי דרשות חז"ל. יחד עם זאת, מדגיש רשב"ם שההלכות הן העיקר. יחסו להלכה הפסוקה באה לידי ביטוי בצורה נחרצת יותר בסוף פירושו לספר שמות (מ', לה):
ואשר שם לבו לדבר יוצרינו אל יזוז מנימוקי זקני רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות, [ומיתורם או משינוי] הלשון יש ללמוד כולם, וטוב אשר תאחוז אשר פירשתי, וגם מזה אל תנח ידיך.
כלומר שאפשר מיתור המקראות וכד' ללמוד את התפילין והכל וזה גם נכון ומה שהוא אומר זה לצד ובנוסף לדברי החכמים כמו שתפילין זה כפשוטו.
הרשב"ם מסכים שהלכה למשה מסיני זה התפילין ממש.
עמוס, אתה שם לב מה אתה כותב?
חז"ל חיו יותר מאלף שנה לאחר תקופת דוד המלך.
שנית,
הסרטון מצוין. פרופ' אביגדור שנאן חוקר את מסורת חז"ל (כפי שהוא אומר בסרטון). לו ולפרופ' יאיר זקוביץ' (חוקר מקרא) יש מספר הרצאות נפלאות ביוטיוב. כמו כן כתבו ביחד את "כך לא כתוב בתנ"ך" כדי להפריד בין הסיפורים שנתפסים אצלנו כתנכיי"ם בעוד שלמעשה סיפורי חז"ל הם.
שלישית,
דווקא כשמדובר בירושת הבת עשו חכמים פעלול תלמודי במה שקרוי כתובת דכרין: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויכתוב [יוריש] לבתו כבנו" בניגוד לרוח דין הירושה המקראי.
לגבי הצלת הגוי אכן מדובר בחרפה. אני מקווה שיקום זה שיאמר בכל צלול ש"בחרת בחיים" גובר על שמירת השבת במקום להתחבא "משום דרכי שלום" כנ"ל גם לגבי תפישת האתאיסט.
צוות
ואף אני הקטן לא אמנע טוב מבעליו ואוסיף אף נופך משלי – ציטוט מדברי המהרש"א על מיכל בת שאול.
רחב בשמה זנתה כו'. גם אלו דברי קבלה בידם ונראה דיש קצת רמז בהם בקרא רחב בשמה מדכתיב בה אשה זונה ושמה רחב ויעל בקולה דכתיב בה ותאמר אליו סורה אדוני סורה גו' שע"י דיבורה וקולה תבעה סיסרא לזנות כמ"ש בין רגליה כרע שכב גו' כמפורש במס' נזיר ואביגיל בזכירתה כמ"ש לעיל וזכרת את אמתך גו' שכיונה בו שעל ידי זכירתה ישאנה ומיכל בראייתה דכתיב בה ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון גו' ובתר הכי כתיב וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל לקראתו גו' דאשמעינן קרא דלא רצתה לצאת מביתה שלא יראנה שום אדם וכענין כל כבודה בת מלך פנימה דאפי' אשה בת מלך כמו מיכל כבודה פנימה שלא יראנה אחר:
ואילו המהרש"ל ב"ים של שלמה" שלו ביאר למה מיכל בת שאול הניחה תפילין.
שהרי עיקר הטעם שנשים פטורות מתפילין הוא שתפילין צריכין גוף נקי שלא יפיח בהן. וכידוע נשים מפיחות יותר מאנשים וקשה להן לשמור על גוף נקי (בלי קשר לדם נידה).
ואילו מיכל בת שאול היתה בת מלכים שלא היו לה ילדים לטפל בהם, אשר על כן היה לה די פנאי לטפל בעצמה ולשמור על גוף נקי, ולכן לא מיחו בידה חכמים מלהניח תפילין.
צוות
עניתי גם על הפן התורני וגם על הפן המדעי.
היו מהחכמים שתמהו כיצד תיקנו חז"ל לעקור את תקנת הירושה הרגילה של התורה ולפיה כל הבנים יורשים בשווה ולתקן שהבנים יירשו את הכסף שאמם הכניסה לנדוניה למרות שמהתורה כל הבנים חולקים בשווה שכן כולם יורשים שווים של האב. אך הוסבר כי אין כאן עקירת דבר מהתורה, שכן תקנת הנדוניה גם היא מהתורה, שכן המקור לדין הנדוניה הוא מהתורה, בתנ"ך כתוב [1]: "קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ". פסוק זה תמוה לכאורה, "ואת בנותיכם תנו לאנשים"? הרי הבעל מקדש את האשה, ולא האשה את הבעל, ומהי הפעולה של "נתינת הבת" לבעל? ומכאן למדו חכמים, שעל אדם לתת נדוניה הגונה לבתו כדי שיקפצו אנשים על המקח וירצו לישא אותה[2] מכיוון שתקנת הנדוניה היא מהתורה, מותר לקיים אותה על ידי עקירה חלקית של דין הירושה שקבעה התורה, שהרי אם לא יירשו הנכדים של אבי הכלה את נדוניית אמם עלול הלה להמנע ולא להעניק נדוניה לבתו.
צוות
תשאלו מומחים.
צוות
אה מפליצה יות מפני שהיא חמת מלא צואה, כמאמר חזלינו במסכת שבת קנ"ב ע"א.
ובאתר הידברות תוכל למצוא מאמר אקדימי מלומד של החכם הנודע בשערים דודי נויגרשל שמוכיח שנשים דעתן קלה מפני שמשקל מוחן קטן יותר. והוא מסתמך על שני חוקרים בריטיים מלומדים.
כך שאם יש חוכמה בגויים, תאמין. במוקדם או במאוחר אף הם מגלים דברים חדשים שנודעו לחכמינו מקדמת דנא.
צוות
הכוונה שאפילו אם תהיה מלאה בדם וצואה אז ירוצו אחריה. האם אתה מבין שהתכוונו שפיה מלא בדם? זה להראות שהיא מגרה את הגברים.
קלות דעת יש לזה יתרונות וחסרונות…
אני שמח שאתה מאושש את ההנחה שלי שבין החרדים להגיון אבד הקשר מזמן.
בענייני תפילין דיברנו:
א. חז"ל, כמו בהרבה נושאים אחרים שבהם עסקו, לא הבינו את הכוונה ב"אות על ידיך", הכוונה פשוטה – זכור והתייחס, שום כוונה של קשירת רצועת עור על ידך, או על המצח, פשוט חוסר הבנה בסיסי בקריאה של המקרא. בערך כמו פירוש הפסוק של אל תאכל גדי בחלב אמו – כאיסור על אכילת בשר וחלב – חוסר הבנה בסיסי, אולי מכיוון שלא היו מספיק מתוחכמים בכדי להבין שפה פשוטה, או שפשוט רצו להראות עד כמה הם שולטים בעדת הנבערים שרצה אחריהם.
ב. לא נכתב בשום מקום במקרא שמיכל הניחה תפילין, עוד אחד מסיפורי חז"ל שבינו ובין המציאות אין כל קשר, לא רק שאחד הליצנים ממציא סיפור שיתאים לדרישותיו מהקהל, אלא שהחכמים האחרים ממשיכים לפרש את הסיפור, וכמה שהסיפור דמיוני יותר כך טוב יותר ואפשר להתפלמס יותר בנושא, למעשה כל אחד ניסה להמציא סיפורים דמיוניים כראות עיניו והפלא ופלא הנבערים קיבלו אותם כתורה מסיני – מה שמלמד אותנו שנית על היכולת של קבוצה קטנה של שרלטנים למשוך אחריהם קבוצה ענקית של נבערים – ראו כיום את נפלאותיהם של הבאבות למיניהם על הבורים שמאמינים לכל שטות שנפלטת מפיהם.
אז באמת עמוס, קצת שימוש בשכל לא יזיק, אתה חוזר על סיפורי הזיה כמקור לאיזו פעולה מוזרה שחרדים נוהגים לעשות ומביא סימוכין לכך מסיפורי הוזים בכירים – הם ידעו שמיכל הניחה תפילין ובגלל צערה הניחו לה לעשות זאת….ואם מיכל הניחה תפילין ודאי דוד ידע מהם, ניקח סיפור דמיוני וממנו נסיק מסקנות הגיוניות, עד כמה הזייה יכולה להנחות חיי אנשים, עד כמה סיפורי מעשיות יכולים לעצב כת, עד כמה מדינה שלימה צריכה להתנהג בהתאם לחלומותיהם של מנהיגי כת?
צוות
אשה מפיחה זה דבר מגעיל, ולא הכל ירוצו אחיה.
ראה מה שאירע לרבי אלעזר בן דורדיא והזונה הבינלאומית שהפיחה לו בשעת מעשה.
ואם אין ראיה לדבר, זכר לדבר בפרשת חוקת – "ונשים עד נופח".
צוות
בקשר ל"לא תבשל גדי בחלב אימו" אז קודם כל צריך להבין ששפה משתנה וגם השפה העברית קצת השתנתה ולכן הלשון בתנ"ך צריכה גם תורה שבכעל פה (זו אחת הסיבות – נכון שזה הגיוני?).
בתורה גדי עיזים זה מה שאתה מבין וגדי סתם זה כל סוג בהמה כולל עגל וכו'…
"א"ר אלעזר אמר קרא וישלח יהודה את גדי העזים כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע.
אימו אין הכוונה לאמא שלו אלא הכוונה אמא ממינו כלומר ממין בהמה שזה מין אחד שגם מחולק לכמה.
1. "לא תבשל" – אופן החיבור בין הבשר לחלב.- התורה אסרה דווקא לבשל בשר בחלב, אולם לערבבם או לכובשם זה בזה מבלי לבשלם, לא אסרה התורה. (זהו איסור מדרבנן)2. "גדי" – סוג הבשר.- אסור לבשל בחלב דווקא בשר בהמה (כבש, עז, פרה).3. "בחלב אמו" – אולם בשר עוף או בשר חיה (צבי, אייל) לא אסרה התורה לבשל בחלב, ואם נתבשלו בשר עוף או חיה יחד עם חלב, לא נאסרו מהתורה בהנאה או אף באכילה. (רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה ג')
בספר דברים יד, ג נאמר "לא תאכל כל תועבה" לאחר פתיחה זו באה רשימה ארוכה של בעלי חיים טמאים והרשימה מסתיימת באיסור של "לא תבשל גדי בחלב אימו" התורה אוסרת בישול בשר בחלב והרי זה תועבה ובפתיחה נאמר במפורש לא תאכל כל תועבה והרי הוא מתייחס אף לזה.
רמב"ם מאכלות אסורות פ"ט ה"ב: "לא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבישול, כלומר ואפילו בישול אסור ואין צריך לומר אכילה כמו ששתק מלאסור הבת לאחר שאסר בת הבת".
(אני מניח שכנ"ל על ההנאה שמדובר אחרי שהתבשל).
אילו היה כותב לא תאכל גדי בחלב אימו אז הייתי מבין שאפילו בדרך שרית בשר בחלב ולכן לא כתב זאת לבלבל אותנו שנדע שאסור רק בשר שנתבשל בחלב.
עכשיו בהיגיון: אם התורה אסרה בישול של בשר בחלב אז האם תתיר לאכול? זו אכזריות באותה מידה.
צוות
יצר המין הוא יותר חזק מזה תאמין לי. הוא לא עזב אותה אלא רק אחרי שהיא אמרה לו משהו.
אבי,
איפה כתוב בתורה מה זה פרי עץ הדר? (שזה אתרוג). התורה באה ביחד עם התורה שבעל פה.
גם אם זה לא כתוב בתורה זה לא אומר שזה לא נכון. לא כתוב גם מה מיכל עשתה כל היום ועוד המון.
צוות
עמוס,
סוגיית האתרוג ממחישה את בדיונות חז"ל ופרשנותם המנותקת מזמן ומקום. עיין במאמר הבא המסביר מניין צץ "האתרוג": https://daat-emet.sentice.com/articles/article.cfm?article_id=104
דעת אמת
מכיר 😕 וְאֶל-הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.
ומה ליצני הדת מכרו לך כחלק משטיפת המוח שעברת? שזה כמה ימים אחרי, שלאברהם היה מותר, שלא כל מה שהאליל שלך רוצה אתה יכול להבין וכד'
הרי אם היית קורא אפילו קצת לגבי תקופת המקרא ולא את השטויות שמוכרים לך בישיבה – היית לומד שבישול גדי בחלב אמו היה חלק מצורת הקרבן של עמי האזור באותה תקופה אבל מה לעשות שהשולטים על מוחך מפחדים מכל לימוד חיצוני, שמע תבין שמכרו לך סיפורי הזייה מיום היוולדך, לכן לא משנה מה יכתב פה אתה תמשיך לחזור על אותם הבלים בדיוק.
אם התורה הייתה רוצה לומר משהו – הייתה אומרת אותו ולא הייתה צריכה שיבוא גורו מסוים בזמן מסוים ויחליט כראות עיניו בהתאם לדמיונו, פחדיו, סטיותיו ואמונותיו התפילות.
התורה שבכתב באה כתורה שבכתב, כל השאר סיפורי הזייה של קבוצת שרלטנים שניסו להפריד את עלובי החיים שהלכו אחריהם בעיניים עצומות משאר העולם, כל אחד מהליצנים הוסיף סיפורים כרצונו ואנשים כמוך קנו את אותם סיפורים ומנסים למכור אותם הלאה, אלא מה, שלא כמוך אנשים אחרים חושבים לבד, קוראים לבד, אחראים על חייהם לבד ולא צריכים גורו, באבא, או אליל מגוחך בכדי שחייהם יהיו בעלי משמעות.
מכאו נאמר: מה שהבין תלמיד כיתה ב' מהנקרא לא השכילו להבין כל תלמידי הישיבה לדורותיהם!!!
ולך עמוס, אתה מאמין באליל המגוחך שלך ללא כל בעיה – האם לדעתך אותו אליל ברא אותך עם שכל רק בכדי שתוכל לחזור כתוכי על הבלי ליצני הדת?
האם לדעתך אותו אליל עשה אותך שונה מהבקר שצריך רועה, אם כן מדוע אינך מנסה לקרוא פעם אחת את הנכתב בעצמך ללא השענות על סיפורי שרלטני הדת תפתח את עינך ותראה עד כמה סיפוריהם וההיגיון רחוקים זה מזה.
אתה אולי צעיר אבל לידיעתך – בתקופת הפלמ"ח (לפני 1948) היו יושבים החברה סביב המדורה ומספרים צ'יזבטים (סיפורי אגדה והגזמה) וכל המרבה הרי זה משובח, מעניין אם בעוד שנים מהיום יתייחסו אנשים לסיפורים אלו כאמת לאמיתה, בדיוק כך ישבה לה חבורת זקנים שהחכמה לא בדיוק שרתה באוהלם וסיפרו סיפורי מעשיות, כל אחד מהזקנים הכיר באופן ישיר את כוכבי המקרא וידע בדיוק מה עשו, חשבו, ראו והבינו, הזקנים גם ידעו בדיוק מי האליל התורן, איך הוא נראה ומה רצונו.
אתה צריך להתבגר, לא נעים להתחיל לחשוב לבד אבל תזכור שכמו בכל תחום בחיים, אם אתה לא משתמש בשכל – הוא מתנוון!!
צוות
זה המקור בויקיפדיה של העבודת אלילים הזאתי שטענת.
מה שכתבת על הגדי בחלב אימו לפי ויקיפדיה זו השערה חסרת כל בסיס שנהגו כך. אולם הקריבו ילדים של אדם אבל ההיקש לא מחייב.
הנה הציטוט מהקישור לעיל:
וולדות הצאן נקראו "עשתורות הצאן", כיוון שיחסו לה את פיריון הצאן. וכנגד תפיסה זו מייחס המקרא (דברים ז' י"ג), את הולדתם לה' אלוהי ישראל[1]. אך טבעי שבפולחנה יהיה בישול גדי בחלב אימו, שמעורר ריח נעים ונחשב למאכל תאוה, כהודיה לה על פיריון הצאן.
ע"כ.
אך טבעי – כלומר זה לא מוכח!!!
אברהם האכילם קודם חלב ואחר כך בשר וזה מותר.
גם הם נראו לו כגוים ולהם מותר גם ביחד.
לא התייחסתי לתשובתו האחרונה של עמוס רק מכיוון שאין לי עודף אנרגיה להוציא על אנשים שהדמיון שלהם מנחה את חייהם.
אין שום אפשרות לאנשים מסוגו להבין משהו בצורה חופשית – כל דבר שלאדם הגיוני יראה דמיוני אצלו יהיה ברור לגמרי באם הגורו התורן אישר.
החלק המעניין בהתנהגותם של חרדים הוא אונס המקרא – הם מצד אחד מאמינים שהתורה הוכתבה באופן ישיר על ידי האליל המוזר שלהם, אבל לדעתם אותו אליל לא היה מספיק מתוחכם בכדי לכתוב משהו ראוי ולכן הם דואגים להתאים את הנכתב להזיותיהם.
אין להם שום בעיה להמציא סיפורים ילדותיים בכדי להצדיק את דרך חייהם – זאת רק דוגמה אחת, איך לוקחים פסוקים ברורים כמו הכנת הארוחה על ידי אברהם – הכוללת בשר וחלב יחדיו!!! ועכשיו צריך להתאים את הנכתב – אין בעיה נאנוס את הכתוב – משמע: הם נראו גויים, זה היה בימים שונים, זה היה קודם חלב וכך הלאה.
במקרה ויגמרו החלומות לליצן התורן אז אין בעיה כלל – נאמר: התורה יש לה פנים רבות ולכן זה לא בדיוק מה שנאמר.
בקיצור – שטויות, הזיות וחלומות בהקיץ, אין כל קשר לנכתב, אם סופר המקרא היה בחיים החרדים היו נתבעים על ידו על הוצאת שם הרע, כיוון שלקחו את סיפרו והשחיתו אותו, אבל מה לעשות סופרי המקרא הרבים והשונים מזמן נחים עם אבותיהם.
לדבריו טבעי שבפולחן יהיה בישול גדי בחלב אמו, אולם הוא מעדיף להאמין לשטויות שמכרו לו שאין בהם דבר טבעי, אמיתי או רציני, זה מלמד על צורת השימוש בהבנה אצל אחינו החרדים, או שמע צריך לומר חוסר השימוש – לדבריו זה נראה לו הגיוני מה שלא אמר לגבי איסור אכילת בשר וחלב אולם ההיגיון איננו משחק תפקיד – מי שמכריע זה אותו גורו תורן שדאגתו הגדולה ביותר היא לשמר את עדת עלובי הנפש הנבערים בכנופיה שלו, והסיבה – כמו באלפי השנים האחרונות – בצע כסף, כמה שיותר מסכנים בקהילתו ככה חשבון הבנק שלו יתפח – ראו רשימת העשירים במגזר החרדי – כמה ששולטים ביותר אנשים וכמה שהאנשים הנשלטים יותר נבערים ככה הבאבא יותר עשיר!!!
תמיד היה תמיד יהיה, היחידי שאין לו מילה להגיד בכול הנושא זה האליל הנורא שלהם, לאורך כל סיפורי המקרא הוא לא שתק לרגע, מעניין ברגע ש"כתב" את סיפרו וקבוצה נתעבת של חרדים השתלטה על זכויות הספר – הוא נעלם בשתיקתו, מעניין למה?
צוות
הפלצות – מאז ומתמיד רווחה המחשבה שגברים מפליצים הרבה יותר. ובאמת כל מי שחי עם אחיות ואחים שם לב שהבנים תמיד מפליצים והבנות לא (בבתי הספר תופעה דומה, אך בבית הרושם אובייקטיבי יותר). השאלה היא אם זהו טבען או שהן פשוט יודעות להתאפק. לא סתם תמיד ילדים-בנים שואלים "איך זה שבנות לא מפליצות" או "נכון בנות לא מפליצות", לעומת זאת בנות תמיד שואלות "למה בנים תמיד מפליצים" וכן מתלוננות שתמיד בנים מליצים ו/או מסריחים.
למדע אין תשובה חד משמעית בעניין זה, אך יתכן וגבר לא יכול לעצור את עצמו. (וגם פה חז"ל המציאו איזו תופעה שלא קיימת ושימו לב על מה מסתמך אותו אחד שטען שנשים "מפיחות", ע"ס מאמר שבו כתבו על כך שגברים מפיחים ואסור להניח תפילין בזמן זה. הוא פשוט ניסה למצוא טעם לרעיון שלנשים אסור להניח תפילין (ולא פלא שהתפתח מנהג האוסר עליהן להניח תפילין, הרי כל המנהג כולו גברי מאוד בעיקרו ואין בו טקסט נשי או משהו שיכול לדבר לנשים, אולי מלבד לחיצות באיזורי גוף מסויימים).
נ.ב – גברים מפליצים מתוך שינה ונשים לא (לפחות מנסיוני ונסיונות הקרובים לי), גברים מזיעים הרבה יותר, לכן מלוכלכים הרבה יותר, גברים "תוקעים גרעפסים" הרבה יותר ונוחרים בשיעור הרבה יותר גבוה מנשים , כמו כן נוטים יותר לדלקות וזיהומים (מערכת חיסונית חלשה יותר. אגב זו הסיבה שנשים עשויות לחלות יותר במחלות אוטואימוניות – מערכת החיסון הנשית פועלת ביתר שאת), גברים נוטים יותר לאקנה קשה ופצעים מוגלתיים למיניהם (עוד סוג של לכלוך) וכן מנקים עצמם פחות ופחות טוב (שוב סתירה לחז"ל שטענו כי אישה לא מנקה היטב את אחוריה).
צוות
מה אתן נפגעות, אתן יותר נבונות מאיתנו ואנחנו לא נעלבים. בינה יתירה ניתנה באישה.
כל אחד והיתרונות והחסרונות שלו.
לא להתבייש.