שאלות ותשובותמהו המקום של סטטוס קוו בדיון הציבורי בנושא דתים מול חילונים?
9 שנים • ei aen

שלום ירון, לפני כשנתיים, אני וחברי לכיתה ראיינו אותך, כחלק מפרוייקט מחנכים נושא אומנה. 

היום אני יחד עם עוד חברי לכיתה כותבים נייר עמדה בנושא ה"סטטוס-קוו" ורצינו לדעת מה המקום של הסטטוס קוו בדיון הציבורי? הן מצד הציבור הדתי,והן מצד הציבור החילוני. איזה שימוש הצדדים עושים במונח זה בכדי להגיע לאינטרסים שלהם, והאם שימוש זה לגיטימי? 
עוד שאלה היא האם צריך להיות תוקף משפטי למונח הזה, שכיום אינו מעוגן בחוק.

תודה רבה ויום טוב
טל זקס, ועומר זיידמן 
תלמידי כיתה י' בירושלים

4 Answers
9 שנים • jsadmin צוות

שלום טל ועומר,

שמח שאתם מעמיקים בסוגיית דת ומדינה שהיא נשורשי הבעיה החברתית והקיומית בישראל.

סטטוס קוו הוא מושג התואם חברה אנושית ללא יכולת אכיפת חוקים ותקנות כלומר, אנשים ללא מדינה כפי שהיה ליהודים טרום מדינת ישראל.

בזמננו "הסטטוס קוו" הוא  ספח מעליב למדינה דמוקרטית השוחרת סדר וצדק, שוויון וחירות.

והיות והמושג "סטטוס קוו" הוא מאוד עריטלאי תמיד אנשי האמונה, אלו שחפצים לכפות דתם על חבריהם לאומה, ישתמשו בו אך ורק לטובת מאווייהם.

ולשאלתכם האחרונה, הסטטוס קוו לא צריך להיות מעוגן בחוק אלא כל נושא צריך לדון לגופו ולקובעו כחוק.

באופן גורף מדינה השוחרת חירות ושוויון, צדק ואחחוה חייבת להפריד דת ממדינה משום שדת מטבעה אינה שוויונית ואינה מספקת חירות האדם אלא ציות לישות חוץ אנושית.

 

דעת אמת

9 שנים • jsadmin צוות

הסטטוס קוו ישמר עד שהחרדים ,שאותם אנו מטפחים ומפנקים יהיו די חזקים עד כדי לשנות חוקים בכנסת.

שנאת חרדים אינה שנאת חינם…

…כי הלומד בישיבה, או בכולל עולה למשלם המסים בכמה אלפים בחודש (מלגת אברך, הבטחת הכנסה, פטור מארנונה, חינוך ילדים חינם, שיכון מוזל ועוד), בעוד שהלומד פילוסופיה – שאינו פטור משרות בצה"ל ובמילואים – משלם שכר לימוד מלא! הוא גם אינו "זכאי" לאף הטבה מאלו שמנינו לעיל!

יאיר אסולין מתפעל מכך ש"אלף תלמידים היושבים בבית מדרש מנסים לפענח סוגיה תלמודית" – (שפוענחה כבר עשרות אלפי פעמים עד כה, משמע שהם "מאוננים רוחנית". )

היות ואין אסולין אומר לנו מה היא אותה סוגיה, ארשה לעצמי שלושה ניחושים!

האם ב:???

–      איך להשתין מגג בית הכנסת מבלי לחללו? (בבלי, מס' נדה, י"ג)

–      נחש שחשק באישה ונכנס לאיבר מינה – כיצד מוציאין אותו? (בבלי, מס' שבת ק').

–      בחורה שנבעלה לבהמה, האם מותרת להינשא לכהן גדול? (בבלי, מס' יבמות, נ"ט).

אם לא הצלחתי בניחושי, מזומנות תחת ידי עוד כמה מאות תשובות.

-איך אפשר לנקות את התלמוד משנאת נשים ונוכרים? !!!.

                                **"ודבר שאין עושה ואוכל,ימכר"!!!(בבא מציעא ב', ז').**

ומי יכול להיות הקונה? אותם 14 צדיקי הדור הדגולים, ש"העני" שבהם מוערך ב-20 מיליון ש"ח והטייקון הגדול והצנוע שבהם ב-1.3 מיליארד ש"ח.

בסה"כ? אותם ארבעה-עשר שווים כשלושה מיליארד ש"ח.

יקחו לממשלתם הם את הישיבות והכוללים וישתפו במעשה הגדול גם את כל הבד"צים, הקונסים אותנו בכל יום ויום כשאנו קונים מזון שזכה להכשר מהוד קדושתם.

ואם… ישרתו גם בצבא, ככל אחד מאיתנו- שמעפר נוצרנו – לא יהיה יותר מקום לשנאת חינם.

 

.

9 שנים • jsadmin צוות

הפירוש המילוי של סטטוס קוו הוא "המצב הקיים" ובפוליטיקה הכוונה "שימור המצב הקיים". בישראל הכוונה להשאיר על כנו את המצב המשפטי שהיה קיים לפני קום המדינה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%95

 

על הסטטוס קוו בישראל:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%95_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)

 

בנושא של דת ומדינה, בניגוד לדברים שנכתבו למעלה, הסטטוס קוו אינו ערטילאי והוא מעוגן היטב בחוקי מדינת ישראל מאז קום המדינה או בחוקים שנוצרו קצת לאחר קום המדינה.

 

נושא מרכזי שנוגע לשליש לפחות מהעם היהודי הו נושא נישואין וגירושין. כל יהודי שמתגרש ואין זה משנה אם התחתן בנישואים אזרחיים בקפריסין או בכל מקום אחר בעולם (קל וחומר אם התחתן בישראל ברבנות) חייב על פי חוק להתגרש בבית דין רבני. הנושא הזה הוא ירושה מהשלטון הבריטי שנשאר במסגרת הסטטוס קוו לפיו אנשי כל עדה דתית בישראל יתגרשו בבית הדין של אותה עדה (בית דין רבני, בית דין שרעי-מוסלמי וכו') אמנם זה אבסורד, אמנם זו כפיה דתית לכל דבר ועניין שכן לא ברור כיצד ניתן לכפות על אדם להתגרש בבית דין רבני אם הוא לא התחתן במערכת הזו מלכתחילה, ודאי וודאי כשיש אלטרנטיבה של "התרת נישואין" בבית משפט לענייני משפחה, עניין שנכון להיום נוגע אך ורק לבני זוג מעדות דתיות שונות, אבל כל זה כלום לעומת הנושא הבא:

מזונות ילדים.

מדובר בנושא שהוא הרבה מעבר לאבסורד. מדובר בנושא שהוא אפליה של ממש בין עדות דתיות שונות (אפליה על בסיס אתני) והכל בחסות החוק ובידיעה מלאה של בתי המשפט לענייני משפחה. ובמה דברים אמורים?

ניקח שני גברים יהודים אחים תאומים. שניהם שותפים באותו עסק ומרוויחים בדיוק אותו דבר, שניהם התחתנו עם נשים באותו גיל שמרוויחות בדיוק אותו דבר. לשניהם שני ילדים בדיוק באותו גיל ושניהם גרים באותו בנין דלת מול דלת.

שניהם מתגרשים. האם שניהם ישלמו את אותו סכום עבור דמי מזונות ילדיהם? לכאורה אין שום הבדל בין שני הגברים ולכן לא אמור להיות הבדל בתשלום דמי המזונות.

בפועל אחד מהם נשוי ליהודיה ואחד נשוי לנוצריה. היהודי שנשוי לנוצריה ישלם אולי חצי מהסכום שישלם היהודי שנשוי ליהודיה. אבל מדוע? בגלל הסטטוס קוו!!

דבר המלך במועצתו (זה חוק ישן שנכנס מתקופת המנדט שמשאיר בתוקף את המצב המשפטי שהיה קיים טרם קום המדינה) קובע שכל אדם יחוב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו. הדין האישי החל על יהודים הוא ההלכה היהודית שקובעת שהגבר לבדו ישלם את מזונות ילדיו היהודים. על אישה אין שום חובה לשלם מזונות ילדים (ודאי שלא על ילדים מתחת לגיל 15).

לעומת זאת, על היהודי שנשוי לנוצריה אין דין אישי (כיוון שילדיו אינם יהודים על פי ההלכה). במקרה שבו אין דין אישי, יש חיוב במזונות מהדין האזרחי. החוק האזרחי שמדבר על מזונות ילדים נקרא חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).

"הבעיה" היא שהחוק האזרחי הזה הוא שוויוני. בעוד שהדין האישי קובע שאך ורק האב יישא במזונות ילדיו, החוק האזרחי קובע ששני ההורים יישאו במזונות ילדיהם (בהתאם לחלוקת זמני השהות של הילדים עם ההורים ותוך התחשבות בהכנסות של שני ההורים).

אז מה היה לנו? בגלל הסטטוס קוו רוב מוחלט של יהודים משלמים מזונות ילדים באופן מלא, עניין שיכול להביא אותם לפשיטת רגל או לחזור לגור בבית הוריהם, עניין לא שוויוני ולא הגיוני בעליל (תחשבו למשל על דוגמא של אישה מיליונרית שלא צריכה את הכסף מול בעל שמתגרש ממנה וכל חיי הנישואין הוא היה עקרת בית ולא פיתח לעצמו שום קריירה או שום יכולת השתכרות).

לעומת זאת, מי שהתחתן עם אישה לא יהודיה, נהנה מחוק הגיוני ושיוויוני.

ו"תודה" לסטטוס קוו!

 

9 שנים • jsadmin צוות

כמה הערות לעניין הסטטוס קוו

 

א . הסדר הסטטוס קוו ( משמעות מילולית : שמירת המצב הקיים ) נעשה עוד בטרם הוקמה המדינה ומטרתו הייתה לעגן את מעמד הדת במדינת ישראל לכשתקום . ההסדר כלל ארבעה נושאים . ביניהם : שמירת שבת במוסדות ציבור

 

ב . מאז  –  בכל נושא שבמחלוקת בין דתיים וחילוניים  –  כל צד מפרש את ההסדר לטובת האינטרס אותו הוא מייצג .

 

ג . למשל : כאשר הטלויזיה הישראלית החלה לשדר התעוררה המחלוקת האם הטלויזיה תשדר בשבת או לא .

הדתי טוען : מדובר במוסד ציבורי שלפי ההסדר אמור לשבות בשבת .

החילוני טוען : צריך לשמור על המצב הקיים . קרי : טלויזיה היא כמו רדיו ואם הרדיו משדר בשבת גם הטלויזיה תשדר בשבת . וכך הלאה .

 

ד . ללא ספק  –  מקום המדינה יש כרסום והולך בסטטוס קוו  –  לטובת החילוניים דווקא .

 

ה . סעיפי ההסדר  –  בגדול  –  עוגנו במהלך השנים בחוקי המדינה . ההסדר עצמו ככלי לפתרון מחלוקות  –  לא מעוגן בחוק .

 

ו . במהלך השנים נעשו נסיונות לגבש הסדר חדש בין דתיים וחילוניים . כל הנסיונות כשלו .

 

ז . בכל המדינות הדמוקרטיות מתקיים קשר כלשהו בין "דת" ו"מדינה" . אפילו בארה"ב שבה ההפרדה היא חוקתית  –  בכל זאת , חג המולד וחג הפסחא ( שהם אלמנט דתי ) הם חגים רשמיים של המדינה .

שאלת הקשר בין "דת" ו"מדינה" היא רק שאלה של מינון . בישראל  –  יש יותר "דת" מכל מדינה דמוקרטית אחרת .

 

ח . נזכור : במגילת העצמאות הוגדרה מדינת ישראל כ"יהודי" ( "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית . . . " ) ובשלושה חוקי יסוד המדינה מוגדרת כ"יהודית ודמוקרטית" .