שלום ירון,

על רקע חילופי המהלומות המילוליות ולאחרונה הפיזיות בין חסידי

גור (הגעררס) לבין חסידי נטורי קרטא (הסיקריקים), אני בהחלט

סבור שהכללים התורניים הנאצלים לכאורה כגון "התורה- דרכיה,

דרכי נועם ונתיבותיה שלום", "דרך ארץ קדמה לתורה", "כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו אין לו חלק בעולם הבא" וכו'

שעל פי הפרשנות של אנשי הדת האורתודוקסיים אינם חלים על הגויים, החילוניים והנשים האורתודוקסיות, הפסיקו כבר לחול על

חבר חסידיהם שלהם כמו המקרה הנזכר לעיל והמריבות האלימות

שהיו קיימות לעיתים תכופות בתוככי ישיבת פוניבז'הליטאית,

ותלונותיהם של הורים רבים המשתייכים לזרם הדתי-לאומי שגורמים חרדים-לאומניים השתלטו על תוכניות הלימודים של חינוך

הממ"ד וכופים על התלמידים ובייחוד על התלמידות אורחות צניעות

דרקוניים ומחמירים לעין שיעור ממה שהתחנכו עליו בפיהם.

לסיכום ניתן לקבוע שהגולם כאן, במקרה זה ההלכה היהודית,

קמה על יוצריה שאילו הם אותם חברים בקהילה האורתודוקסית.