14 שנים • aou aiu האם לדעתך צריך ללמוד תנ"ך בבית הספר?
זהבית (מורה לתנ"ך).
תכנית הלימודים צריכה להיות מאוזנת ביחס למטרת העל של החינוך.
כמדומה לי מטרת העל של מערכת החינוך הוא לגרום לאזרחי המדינה להיות יצרניים, מועילים, מאושרים בסביבה מפרה, סקרנית ומאתגרת. חינוך זה מוגדר "החינוך ההומניסטי" שמשמעותו להביא את האזרח למקסימום ניצול היכולות שלו לטוב.
הנה כך מתנוסס לו שלט בכל כיתה באורט גרינברג טבעון
חזון בבית הספר –"ביתם של אנשים יצירתיים, חושבים, איכפתיים, ותורמים לקהילה ולמדינה".
מתוך מטרת על זו יש לקבוע את תוכניות הליבה בבתי הספר.
התנ"ך בימינו מהווה יצירה ספרותית והיסטורית של העם היהודי (בעבר זו הייתה יצירה ריאלית –משפטית, לאומית ואידיאולוגית- לחיי האומה והאזרח). לימוד העבר וההיסטוריה מקנים תרבות. יוצרת תובנות של הישן, שפה שורשית, הבנת נפש האדם וכיוצא באלה רבים.
כך למשל ניתן ללמוד מהתנ"ך שבעבר חשבו לפתור בעיות קיומיות של האדם באמצעות סיפורי אלים, כעס האל, נחמת האל וכו' בימינו, מאז החל האדם להעז לחשוב אנו מנסים לפתור את הבעיות הקיומיות בכוח התבונה האנושית.
כמה שעות שבועיות נכון להקדיש לזה? מאיזה גיל? אלו תכנים נבחרים? וכיוצא באלו שאלות שצריך לתת עליהם את הדעת בשום שכל ודעת שמכוונים למטרת העל.
אך דבר אחד חשוב מכל עליי לומר לך כמורה לתנ"ך.
עיינתי בכמה ספרי לימוד לתנ"ך של החטיבה העליונה וגיליתי, לא להפתעתי, שסיפורי הבריאה של הבבלים והחתים מכנים בשם "מיתוסים" ו"מיתולוגיות" וכשמלמדים סיפורי המקרא מכנים אותם "סיפורי הבריאה במקרא". משום מה אין כותרת "מיתוס המקרא" או "מיתולוגיה יהודית".
אם מלמדים את התנ"ך עם משוא פנים אזיי הייתי מוותר על לימוד זה.
את התנ"ך צריך ללמד כאילו בחרו ללמד את המיתולוגיה הבבלית.
וזו הבחינה שמלמדי התנ"ך צריכים לבחון עצמם.
כשאני מהרהר עם עצמי ומדמיין את הבבלים בימינו מדקדקים על כל קוץ וקוץ במיתולוגיה שלהם על חשבון פילוסופיה, מתמטיקה, שפות כבר מגיל 7 לבי נחמץ.
מכאן אני מסיק שלימודי התנ"ך בארץ יותר משמטרתם ללמד תנ"ך, כחלק מהחינוך ההומניסטי, מטרתם להכניס פטריוטיות יהודית-דתית.
דעת – אמת
אתה באמת טוען ברצינות שכל סיפורי התנ"ך החל מבריאת העולם ,סיפורי האבות ,יציאת מצריים ומעמד הר סיני ,יהושע ,תקופת השופטים ,נביאים ,דוד המלך ובנו שלמה ועוד' -הכל בעצם מיתוס ,שקר ומיתולוגיה ?
איך אפשר לטעון טענה שכזאת על ספר הספרים הנצחי והמקודש ביותר לעם ישראל שגם נחשב לפחות בחלקו ככתב קודש אמין ביותר שמקובל גם על הנצרות שמאמינה בו וגם על האיסלם שהכניסה בקוראן חלק מסיפורי התנ"ך.
אשמח לשמוע את תגובתך.
מאור
דרכם של מאמינים לייחס אליי דברים שלא אמרתי.
התנ"ך הוא טקסט שנבחן לבנה על גבי לבנה יש בו קטעים תואמי עובדות ויש בו הרבה דמיון.
תשובתי דלעיל התייחסה למיתולוגיה של בריאת העולם במקרא.
דעת – אמת
אני מתנצל על שלא הבנתי את דבריך כהלכה והטחתי בפניך האשמות שווא.
מאור
דיווח אמין טיבו שהוא מתאר עובדות כלשהן : היסטוריות, ביולוגיות, פיזיקליות וכן הלאה. כתבי קודש עוסקים במשהו שלא קשור למציאות הארצית שלנו ולא משנה אם התרחש או לא התרחש באמת.
ולעצם העניין, לא, התורה איננה מקור היסטורי אמין. יש דברים שכתובים שם שאנחנו יודעים בבירור שהתרחשו ואחרים שאין להם שום עדות בשום מקום אחר. כך למשל יציאת מצרים לא מתועדת בשום מקום למרות שהמצרים היו דווקא מאד מסודרים והשאירו רשומות היסטוריות מפורטות. טוב, העיקר שחזרת בך מההאשמות כלפי 'דעת אמת'
עדו
ומהו לדעתך האיזון הנכון?
זהבית
אציג בפנייך את מערכת השעות השבועיות של כיתה ב' (בתי לומדת בכיתה ב'):
5 שעות חשבון.
5 שעות תורה.
7 שעות שפה.
2 שעות מדעים.
2 שעות ספורט.
1 שעה אומנות, מולדת, מוסיקה, עידוד קריאה, זהירות בדרכים, נגינה.
לימוד התורה תופס נתח עיקרי בתכנית הלימודים.
מיתולגיות היסטוריות דיי להם שעה בשבוע וכשגדלו הנערים וילמדו היסטוריה אפשרי להכניס את המקורות ההיסטוריים מהתנ"ך.
ושוב, כדי לסבר את האוזן, חשבי כיצד היית מתייחסת לבתי הספר ביוון אם היו משקיעים בלימוד המיתולוגיות היווניות מספר שעות דומה לחשבון.
וכל זאת מבלי לחשב את לימודי החגים המשולבים שוב בתורה. ולאחר מכן יושבת כל המשפחה וקוראת את ההגדה של פסח. מה הילד לומד מכך שאין לנו חג הומניסטי או לפחות לשלב בחג תכנים הומניסטיים. אפילו בספר המדעים, שבו לומדת בתי, מצטטים פסוקים מהתורה כדי להסביר דבר מה במדעים.
אלה הדברים המפרים איזון ראוי לשמו.
דעת – אמת
בברכה
דעת – אמת
ע. הצדיק היהודי