הפנתי שאלתך לד"ר מריוס כהן מלמד פילוסופיה של המדע באוניברסיטת בן-גוריון, והנה תשובתו:

"פיזיקאים מתחלקים לאלו שעושים ניסויים (נסיונאיים) ולאלו שעמלים על התיאוריה (תיאורטיקנים). במלים "התפקיד שלנו" בציטוט זה הכוונה היא ל"שלנו הנסיונאיים" ולא ל"שלנו המדענים".

כלומר, הנסיונאיים עשו את העבודה שלהם ועכשיו תור התיאורטיקנים לנסות ולהסביר את התוצאות החריגות (כולל האפשרות שתורת היחסות תתוקן או תוחלף בתיאוריה אחרת).

הטעם לכך שאין למהר ולהסיק שתורת היחסות שגויה היא שעד היום היא הניבה תוצאות מאוד מדויקות, ואפשר והתיאורטיקנים ימצאו לחריגה הזו בתוצאות הניסוי הסברים חלופיים שמתיישבים עם תורת היחסות. כמובן שאם תוצאות דומות לאלו ימשיכו להתקבל גם בניסויים הבאים, ולא יימצא להם הסבר חלופי, התיאורטיקנים יחפשו תיאוריה חדשה שתהיה מסוגלת להסביר גם תוצאות אלו.

בכל מקרה בל נשכח שגם מדענים הם בני אדם, וככאלו יש שמרנים יותר שמתקשים לוותר על תיאוריה מבוססת, ויש נועזים יותר, שתמיד מחפשים לפרוץ מסגרות. הכוח של המדע הוא בסופו של דבר בזה שמה שקובע זה לא אדם זה או אחר אלא תוצאות של תצפיות וניסויים. כמו כן אין תורה מסיני: כל תיאוריה, ותהיה מבוססת ככל שתהיה, דינה להיות מוחלפת בתיאוריה טובה יותר אם היא אינה עומדת במבחן הניסוי והתצפית".

מריוס

דעת אמת

לדעתי זאת נקודה באמת חשובה ההשוואה הזו בין מדע לדת, בעיקר מכיון שהדת היא זו שמנסה להשתמש (או שמה לאנוס?) במדע כגושפנקא לטענות שלה.

זה מדהים איך שאיש הדת השבוי באמונתו לא יזוז ימינה או שמאלה לא משנה אילו הוכחות ולוגיקות יביאו לו, הוא ימשיך להאמין שהריבוע הוא עגול רק בגלל שככה הרב אמר. כמובן הרב לא צריך להוכיח שום דבר ממה שאומר ויכול לבדות פרשנויות על פרשנויות ככל שהדמיון שלו יפיק.

מצד שני איש המדע בכדי להוכיח אפילו את הטענה הכי קטנה צריך להצטייד בארסנל של הוכחות וביסוסים וזה תהליך של שנים, וגם הוא יודע שיתכן שבעתיד יסתרו אותו.

המחזירים בתשובה (אמנון יצחק במיוחד) נותנים לקורבנות שלהם מעין תנאי, שאם יוכיחו להם כי יש אלהים ושנתן תורה מסיני הם צריכים לחזור בתשובה.

אז למה הכיוון השני לא עובד עבורם? כלומר שאם נוכיח שהתורה נכתבה ע"י בני אדם בני תמותה ולא ניתנה ע"י אליל כלשהו בהר סיני, אז שיחזרו בשאלה? אולי כי זה קל מידי להוכיח דבר כזה?

מר. בן גל

למר. בן גל

בסרט הבא תוך שעה ו-27 דקות מההתחלה (וכמה שניות) הרב אמנון יצחק אומר לחילוני שאם יצליח להוכיח לו שאין אלוקים אז הוא יחזור בשאלה.

http://www.youtube.com/watch?v=XKZMlIbtHHM

פלוני יקר. אני מתחייב שאם תצליח להוכיח לי שלא קיימים חייזרים ירוקים במערכת השמש של אלפא קנטאורי אני מתנצר ומיד.

שים לב למה שכתב מר בן גל. הוא לא טען ש'אין אלוהים' אלא שלא היה מעמד הר סיני – האמת? גם את זה אי אפשר להוכיח.

אי אפשר להוכיח ש'אין' משהו. רק את ההיפך. אני יכול לטעון שיש יצורים ירוקים או שמעל גג הבניין שבו אני נמצא מרחף ברגעים אלו ממש פיל ורוד (הוא כמובן יעוף לו עד שאלך לבדוק אז אין טעם לקום מהכיסא). להוכיח את ההיפך אי אפשר .

מה שאני יכול לטעון בפני כל אדם דתי הוא לא שהדת איננה נכונה אלא שהטענות שלה לא עמדו במבחן ההוכחה הנדרש. אין שום סיבה מסויימת להאמין דווקא ביהדות על פני הנצרות, האיסלאם או ההינדואיזם וכל דת שאהגה ממוחי ברגע זה.

ולכן ישנם שני סוגים של דתיים, אלו שכמו ליבוביץ' שתמונתו מופיעה כאן , טוענים שהאמונה שלהם איננה עניין רציונלי וממילא איננה ניתנת או צריכה להוכחה. זה בסדר אם מקבלים את העובדה שסיפורי התורה אינם אמת עובדתית אלא רק משל שמשמש להעברת מסר מסויים.

לעומת זאת אנשים כמו אמנון יצחק דבקים בעקשנות בכך שהתורה מתארת אמת עובדתית. כתוצאה מכך הם נקלעים לסתירות, צריכים להתפלפל אינספור פעמים ולנסות ליישב סתירות מגוחכות בדבריהם שלהם. המעניין הוא שדברים דומים בנצרות או באיסלאם גוררים מיד את התגובה המתבקשת 'תראו את הגויים האלו, איזה טיפשים הם שהם מאמינים בישו/מוחמד/שיווה מחק את המיותר..)

מבחינתי אותם אנשים הם חסרי יושר אינטלקטואלי, כי אינם מסבירים איזה נימוק הגיוני גרם להם להאמין דווקא בדת זו ולא באחרת – כולן בלתי סבירות באותה מידה בדיוק והפילפולים ש'מתרצים' כביכול את אחת מהן יכולים לתרץ באותה מידה של היגיון את האחרות.

עידו,

מר. בן גל כתב כך: "אז למה הכיוון השני לא עובד עבורם? כלומר שאם נוכיח שהתורה נכתבה ע"י בני אדם בני תמותה ולא ניתנה ע"י אליל כלשהו בהר סיני, אז שיחזרו בשאלה? אולי כי זה קל מידי להוכיח דבר כזה?"

מצטער שהייתי צריך לחזור על הדברים הלא נכונים האלו.

הוא אמר שממש ניתן להוכיח ההיפך מהדת ואת זה אמרתי שלא ניתן להוכיח. אפילו הרב אמנון יצחק פתוח לשמוע עד כדי כך שאמר שאם יוכיחו לו אז הוא יחזור בשאלה. ברור לו שהוא לא יחזור בשאלה כי לא ניתן להוכיח שאין אלוקים ותורה.

בקשר להוכחות לאלוקים אז יש. זה לא הנושא שהגבתי למר. בן גל.

בקשר לנכונות התורה תדע כלל (שאני אומר אותו על עצמי גם ואשתמש בלשון יחיד כדי להזכיר עוד משהו פנימי עם אנשי דעת אמת) – כתבי הקודש זה דברים עמוקים, אני עפר ואפר, אני לא תמיד מבין מה כתוב שם, אני אשאל את הרב.

כך צריך לומר ולא להתייאש ואם מישהו לא מבין משהו ואחרי בדיקה אז שישאל את הרב ואם הרב לא יודע (בהסמכה של המדינה לא מלמדים הכל מה לעשות, ההסמכה היהודית האמיתית היא מגדולי הדור שקיבלו ברצף עד משה רבינו וההסמכה של המדינה נותנת כלים בעיקרון לדעת לשמש כרב עיר ולפתור בעיות הלכתיות ולא ממש רב אידיאלי) אז להגיע למשל לרב זמיר כהן או לרב גדול אמיתי אחר ולא לזרוק את הכל בגלל זה כי חבל על העולם הבא הניצחי שלך. גם פה זה לא קשה לקיים את הדת ואפשר ליהנות משני העולמות.

בקשר ליהדות מול דתות אחרות תראה סרטון:

http://www.youtube.com/watch?v=ZB8Fuxb6BIo&feature=player_detailpage

תוספת לעידו,

גם בסרט שהראיתי, אז הרב אמנון יצחק דיבר עם החילוני באופן כללי שגם אם אין תורה אז הוא יחזור בשאלה. אם יש אלוקים ואין תורה ויוכיחו את זה אז הוא מוכן לחזור בשאלה, אבל ברור לו שגם את מתן תורה לא ניתן להפריך.

אני מוכן לחזור בתשובה אם יוכיחו לי שקיים אל (רק אחד או אחת), ושהוא או היא אכן נתנו לנו את התורה.

סתם… גם אם זה באמת נכון (בטח…) עדיין קיום המצוות יהווה פרקטיקה לא מוסרית עבור מי שאמון על תפיסת העולם ההומניסטית. לכן במצב כזה, קיום המצוות עשוי להתקבל אך ורק מתוך פחד מעונש, ואני הרי לא מפחד.

פלוני יקר.

א. אתה נמצא במקום שבו היה ירון ידען לפני שנים. כפי שאתה רואה כשהוא פקח את עיניו לראות הוא הבין ששום רב ושום גאון לא יכול לתרץ את השגיאות שבהלכה – האתר מלא בהפרכות וכל מה שעליך לעשות הוא לחקור. אם אמרת שאסור להתייאש וצריך רק ללמוד? ובכן נאה דורש נאה מקיים.

ב. שנינו כופרים, גם אתה וגם אני איננו מאמינים בנצרות, באיסלאם, בהינדואיזם ואם יש 100 דתות בעולם הרי שאתה כופר ב99 מהן. אני פשוט כופר בעוד אחת. ברור שאין שום היגיון ללכת לכל דת וללמוד אותה על בוריה כדי לדעת אם היא נכונה או לא. לכן צריך לנהוג בצורה ההפוכה – לקבל רק את מה שהוכח בצורה וודאית.

ג. זאת בדיוק גדולתו של המדע. אני לא למדתי תורה בישיבה אבל גם לא למדתי פיזיקה ובכל זאת אני מאמין שישנם אטומים. מדוע? מפני שהמדע המודרני כולו מתבסס על כך שהם ישנם. מנין לי שהמדע צודק? התשובה פשוטה – יש לו הוכחות.

אם תסתכל על הדברים ביושר תראה שהמצאות ותגליות שאתה יודע שהן ממשיות לגמרי לא הומצאו בישיבות אלא במעבדות : קרני הרנטגן , הפנצילין, הרדאר, הטלגרף ומנוע הקיטור וכל הדברים שמבדילים אותנו מאבותינו הקדמונים. אם תאמר לי שכל הדברים האלו מופיעים או נרמזים בתורה הרי שהרבנים הגדולים אינם מבינים את התורה כי לא הצליחו לעלות על ההמצאות האלו קודם.

ד. תהיה ישר בבקשה פלוני יקר. נניח שיש מישהו שמסתובב בבגדים מרופטים וגר בצריף רעוע ואינו בוחל בפשיטת יד כדי להתקיים. האיש הזה יכול להיות אדם מעניין ואפילו להגיד כמה דברים חכמים על טבע האדם והעולם. אבל אם הוא יספר לך שהוא מומחה מאין כמוהו לניהול כספים ושחזה את המפולת בבורסה לפני כולם אתה תצחק עליו. באותה מידה יכולים להיות ביהדות כמה דברים מאד מעניינים ומעמיקים אבל במה שקשור לעולמנו שלנו – ההוכחות בשטח הן די נגדה, לא?

ה. תהיה עוד יותר ישר ותשאל מה גרם לך להאמין. אני אישית למדתי גיאומטריה וראיתי שאכן – פיתגורס צדק ויש הוכחה לכך שאורך היתר בריבוע שווה לסכום אורכי הצלעות בריבוע. למדתי אלגברה וראיתי שכן, יש דרך לדעת מהו X ומהו Y במשוואה. למדתי כימיה וראיתי כיצד מערבבים מים ואלכוהול במבחנה וטמפרטורת התערובת יורדת פתאום.

לא ראיתי שום אתר שמוקדש למלחמה באנשים שמאמינים במשפט פיתגורס או אתר שנועד להחזיר בתשובה את אלו שלא מאמינים, יש הוכחות ומי שמתעלם מהן הוא טיפש. אתה לעומת זאת לא היית חסר דת ואז קיבלת הסבר על יהדות, איסלאם ונצרות והחלטת שהיהדות היא הכי משכנעת, נכון?

הנימוקים לאמונה הם כמו הנימוקים לכך שאתה פטריוט של מדינה מסויימת. לכך שאתה אוהב את אימא שלך ולא את אימא של מישהו אחר או שהתאהבת באישה זו ולא באחרת. אלו נימוקים רגשיים ואני לא מזלזל בהם. אבל אתה עושה מעצמך צחוק אם תנסה להוכיח שאבא שלך הכי טוב בעולם או שאישתך היא האחת והיחידה (זה נכון, אבל רק בשבילך). לכן אני יכול לכבד אנשים שמאמינים בתורה בלי להתייחס למה שכתוב בה כעובדות אלא כמשל שנועד לתת להם איזו תובנה רוחנית. בדיוק כפי שאני יכול להאמין למי שחייו השתנו מהקצה אל הקצה אחרי שקרא איזה ספר מופת – נאמר 'החטא ועונשו'

קצת מצחיק יהיה לגלות מישהו שחושב שרסקולניקוב גיבור הספר 'החטא ועונשו' באמת היה קיים, נכון?

נ.ב באשר לנימוק המוחץ של אמנון יצחק. תפתח בבקשה את מלכים ב' פרק כ"ב.