שלום פלוני,

איני מכיר פוסקים המתירים סת"ם במכונות דפוס.

הדפוס עזר לכך שיש נוסח אחיד ללא בעיות של חסרות ויתירות, כפי שכתבתי בקונטרס מספר 9.

דעת – אמת

לירון ידען שלום

שלחתי לכם שאלה בקשר לדפוס בנושא ספרי תורה אני חושב שהדת של ימינו אינה נאמנה גם לכללים של עצמה למרות שיש ביכולת הדת על פי הכללים של עצמה לנווט לאורח חיים מתירני יותר היא רק מחמירה את החיים יותר ויותר אבל לא למדתי כל כך תורה לכן אני ניסתי לעשות חיפוש ועשיתי מאמץ להביא כאן מספר מקורות אוליי תוכל בבקשה לקרוא בכדי להביא באתר דעת אמת תשובה לשאלה האם הייה ניתן לעשות מאמץ להקל בסוג דפוס של סת"ם ולצמצם את העלויות המופרזות של המחירים בנושא המקורות שאני מביא כנראה דיברו על דפוס שהיו מכינים מראש גלופה והיו כובשים עליה את הדף כיום ישנם מספר צורות בלתי מוגבלות טנוגלוגית למשל גם להכין גלופה כעין חותמת ולשים את הגלופה על הקלף ולהוריד או מדפסת הזרקת דיו אבל ראיתי בסוף שכתבו שזה אוטמאטי וצריך שזה יהיה בדייים אבל אם ככה הרי שמעתי שהכשירו ציציות מוכנה זה לא אותו דבר ? מכל מקום אני מביא לך מספר מקורות באמת עשיתי מאמץ להעתיק לך לכאן תנסה גם אתה לעשות מאמץ להביא תשובה יותר מפורטת באתר בנושא אתה מן הסתם מכיר את השפה של השו"ת ט"ז יורה דעה רע"א

( ח ) לכתבו בימין. – דדרשינן וקשרתם וכתבתם מה קשירה בימין אף כתיבה בימין סוף פרק הקומץ:

ומ"ש ולא בנוצה. אמת שבמרדכי פ"ק דגיטין כתוב כן בהג"ה בשם הר"ש

אבל איני יודע טעם לדבר ואולי הוא כמו שמצינו בסדר גטין של מהר"י מרגליות

שכתב שאין לכתוב בקנה של ברזל דהוה כמו חקיקה ואע"ג דחק ירכות כשר

מכל מקום כל כמה שאפשר לעשות בלא שום חקיקה עדיף כו' ואפשר שכן הוא גם בשל נוצה

שהיא דקה וכן כתוב הטעם בלבוש וכתוב שאין נוהגין כן:

וחקיקה הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא לפי ששמעתי אומרים שאין בספרים הנדפסים קדושה

כמו הנכתבים בכתב ולי נראה שאין חילוק בזה דאפילו אם נאמר דהוה חקיקה מ"מ הוה כמו כתב

דהא גם גבי גט אשה כשר בחקיקות ירכות כמו שכתוב בא"ע סי' קכ"ה אע"ג דכתיב אצלה וכתב ולא וחקק:

ועוד נראה לי ראיה ברורה מפרק עגלה ערופה דף מ"ח אבנים הללו של אפוד וחושן אין כותבין אותם

בדיו שנאמר פתוחי חותם משמע חקיקה ואין מסרטין עליהן באיזמל שנאמר במלואתם שיהיו שלמות שלא יחסור מהם כלום אלא כותב עליהם בדיו ומראה להם שמיר מבחוץ על פני הדיו בחריץ האות והן נבקעות

מאליהם ואם איתא דמעשה הדפוס הוה חקיקה קשה מנא לן דהיה על ידי שמיר שהוא דבר שאינו מצוי דילמא

היה על ידי הדפוס ובדיו כדפוס שלנו ונמצא שפיר מתקיים פתוחי חותם אלא ברור הוא דמעשה הדפוס מקרי

כתיבה ממש ולא חקיקה כלל:

ושוב ראיתי בתשובת שאלות למה"ר בנימין ז"ל שכתב ג"כ שמעשה הדפוס הוא קודש ככתב מטעם דגם

חקיקה היא קודש והביא ראיה ג"כ מאפוד אבל לפי עניות דעתי אין צריכין לזה כי הוה כתיבה ממש ואין כאן

חקיקה דמה לי שדוחק את העט על הנייר או הנייר על האותיות של עופרת אידי ואידי כתיבה היא ומ"מ לענין

גט ודאי אין לעשות בדפוס כיון שקצת דומה לחקיקה

אבל לענין קדושת הספרים כל המיקל עתיד ליתן את הדין. שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צג בכתיבת הגט.

שאלה, גטי נשים שנעשו בדפוס כתיבה קרינן להו וכשרים או לא. תשובה, ישראל הבקי לשמה יעשנו בדפוס ויקבענו היטב על הספר בדיו

ובכל דבר שהוא רושם אפי' לכתחלה, והעדים גם הם כל אחד רשאי לחתום שמו

ע"י עצמו באופן זה ושפיר דמי. וכבר שמענו מן החברים מי שפסל אפי' בדיעבד ואמר שהנייר

או הקלף הנכבש בחזקה בשעת ההדפסה כחקיקה דמי

– ואנן בקיאינן באומנות זו ששכרנו בה פועלים הרבה ועמדנו עליהם

ונתברר לנו שאין ממש בדברים הללו לא מסוגיית ההלכה ולא מעצמה של מלאכה,

כי אפי' היו האותיות חקוקות בגופו של נייר ונקראות בו בלא דיו כה"ג הוי חק ירכות

וכשר בגטי נשים ובשחרורי עבדים כדאיתא בפרק המביא תנין כ' ע"א.

אף על גב דבס"ת תפלין ומזוזות חק ירכות נמי פסול שכל שהוא מעשה בגוף האות

בעינן ביה כתיבה ולא חקיקה אבל הכא בדפוסין שלנו עקר הכתיבה היא בדיו

ואין האומנין כובשין את הקלף במכבש שלהם אלא כדי שתצוייר האות בדיו היטב

ולא ישאר חלק ממנה בלתי מושחר [כל צרכו] כמו שיארע פעמים רבות לאומנים הבלתי בקיאים,

ויותר מזה לא אומר לכם מה שאנו סוברים בדפוסים האלה אע"פ שלא יהיו דברינו בשיור הזה

אלא במקצת ולהלכה בלבד.

הדרן לגטי נשים דאמר בהו רחמנא וכתב ואמור רבנן וכתב ולא וחקק,

דאיכא למידק דהא כתיב וכתבתי על הלוחות וכתיב חרות על הלוחות,

אלא היינו דאמינא דחק יריכות כשר בגט דומיא דמעשה הלוחות שזה וזה אפשר לחקקן בגולם אחד,

כמו גט העשוי בטבלא וחרת בה אותיות שוקעות שהוא כשר,

דאי בולטות היינו רישמא דאתמר בגמרא דמיחרץ חריץ ופסול ובפירוש אמרו בירושלמי

באותו פרק הקורע על העור כתבנית כתב כשר הרושם על העור כתבנית כתב פסול

והיינו רישמא דגמרא דילן שהוא כעין דפוס המטבע,

אבל ס"ת שאינו כשר אלא על העור ובדיו הריהם ב' גולמים

ואפי' בחקיקת ירכות אין דרך כתיבה בכך, ובגט שאין דיו מעכב בו אפי' בדיו הכשרנו חקיקת ירכות בלבד

מידי דהוה אראוי לבילה ואין בילה מעכבת בו.

שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן נז

…………………………………

שאלה: מזוזות שנעשו בדפוס, או בצילום פוטוגרפי, האם כשרות הן לפי ההלכה?

תשובה: בגיטין (דף כ) תנו רבנן, וכתב לה ספר כריתות, וכתב ולא וחקק.

ובגמרא מפרש לה שלא מיעט הכתוב אלא חק תוכות, אבל חק ירכות כשר.

ופירש רש"י, אם חקק תוכות של האותיות וצידיהן, ונשארו האותיות בולטות,

אינו כתב, לפי שלא צייר את גוף האותיות אלא חקק סביבותיהן, והעץ או המתכת נשארו כמו שהיו.

אבל אם חקק ירכות האותיות, שהכתב שוקע על ידי החקיקה, זוהי כתיבה. ע"כ.

וכן נפסק בטור ושלחן ערוך אבן העזר (סימן קכה סעיף ד').

וכתב הט"ז יורה דעה (סימן רעא סק"ח), שמכאן ראיה שהספרים הנדפסים בדפוס יש בהם קדושה גמורה

כמו הנכתבים בכתב, שאפילו אם נאמר שהדפוס נחשב כחקיקה הרי גם גבי גט אשה אם חק ירכות כשר,

ומכל שכן שנראה דהוי ככתיבה ממש ולא חקיקה, כי מה לי אם דוחק את העט על הנייר,

או הנייר על אותיות העופרת שבדפוס, זו וזו כתיבה היא. ע"כ.

(ועיין בתוספות סנהדרין כא: ד"ה כתב, ובהגהות הב"ח שם).

וראה עוד במגן אברהם (סימן רפד סק"א).

אבל בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן צג) כתב, שאף על פי שגט שנכתב בדפוס כשר דהוי חק ירכות,

מכל מקום בספרי תורה תפילין ומזוזות גם חק ירכות פסול,

שצריך להיות כתיבה ממש ולא חקיקה. ע"ש

+והנה הגט פשוט (סימן קכה אות טו) הבין מדברי הרמ"א שלא פסל דפוס בספרי תורה תפילין ומזוזות

אלא בחקיקה בלי דיו, אבל דפוס ספרי תורה תפילין ומזוזות בדיו כשר.

ועיין בשו"ת זרע אמת חלק ב' סימן קיז שלא כתב כן.

גם במשפטי עוזיאל מהדורא תנינא ליורה דעה (סימן עח אות ב' סוף עמוד מד) דחה הבנת הגט פשוט בזה. וצ"ע.

ועיין בספר יפה ללב חלק א' (סימן לב סוף סק"ו) מה שכתב על דברי היעב"ץ במור וקציעה.

וכן ביפה ללב חלק ג' יורה דעה (סימן רעא סק"ב). ע"ש.

וע"ע להגרא"י קוק בשו"ת דעת כהן (סי' קס). ודו"ק+.

והפרי חדש באורח חיים (סימן תרצא) פסל מגילה שבדפוס, אף על פי שהוא עצמו הכשיר גט שנכתב בדפוס

בנימוקיו לאבן העזר (סימן קכה סעיף ד'),

וצריך לומר שמחלק כעין מה שכתב הרמ"ע מפאנו הנ"ל, שאין זו דרך כתיבה.

(ובזה ניחא מה שהקשו המטה יהודה והערך השלחן סימן תרצא, שהפרי חדש סותר עצמו).

וכן העלה בשו"ת זרע אמת (חלק יורה דעה סימן קיז), שמגילה שבדפוס פסולה,

וכמו שפסקו כן הבית חדש והכנסת הגדולה והפרי חדש, מפני שאין זו דרך כתיבה.

והוסיף הזרע אמת (שם דף קצח ע"ב), שמצא בשו"ת מהר"ם פרובינצאל בכתב – יד סימן עג,

שפסל גם כן מגילה שבדפוס שאין דרך כתיבה בכך. ע"ש.

גם בפתח הדביר חלק ב' (דף ז' ע"א) כתב, שהרב בני יונה (סימן רעא, דף טו ע"א)

פסל ספר תורה שבדפוס מכמה טעמים נכונים. (וכעת אמ"א).

גם בספר בני חיי (סימן רפא דף סג ע"ב) כתב בשם המהרשד"ם, שהדפוס נחשב חקיקה ולא כתיבה וכו'.

ועיין עוד בשו"ת חות יאיר (סימן קפד),

ובחידושי מהר"ץ חיות (יומא לח),

ובערך השלחן אורח חיים (ריש סימן תרצא),

ובפתחי תשובה יורה דעה (סוף סימן רעא), ובקול יעקב שם. ע"ש.

ולכאורה יש להעיר עוד לגבי ספרי תורה ומזוזות ומגילה, לפי המבואר במנחות (לב:)

שצריך לשרטט המזוזה, ושרטוט זה מהלכה למשה מסיני, כמו שכתבו הרמב"ן

והרשב"א והריטב"א בחידושיהם לגיטין (ו:), והר"ן והמאירי במגילה (יח:).

ואף בדיעבד אם לא שירטט המזוזה פסולה, כמו שפסק הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תפילין הלכה ג').

וכן כתבו בספר האשכול חלק ב' (עמוד עד), והר"א ממיץ בספר יראים (סימן יח).

וכן פסקו הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן רפח סעיף ח').

ועיין לרבינו ישעיה הראשון בספר המכריע (סימן פה), שהשרטוט צריך להיות בכל שיטה ושיטה.

וכן כתב הרשב"ץ וכן כתב הרשב"ץ בתשובה חלק א' (סימן ב').

ואף בדיעבד יש לפסול אם לא שירטט בכל שיטה ושיטה, כמו שכתבו מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן צא),

והגאון רבי יצחק טייב בספר ווי העמודים (דף כו ע"א), ועוד.

לפיכך מזוזה שהיא בדפוס או בצילום שאין שם שירטוט פסולה, אף להט"ז הנ"ל.

ובאמת שאף על פי שהתוספות (גיטין ו:) בשם רבינו תם כתבו שאין ספר תורה צריך שרטוט,

ודינו כתפילין שאינם צריכים שרטוט, להלכה נקטינן שגם הספר תורה צריך שירטוט לעיכובא,

ואם לא שירטט פסול, כמבואר ברמב"ם (פרק י' מהלכות ספר תורה הלכה א'),

ובטור ושלחן ערוך יורה דעה (סימן רעא סעיף ה') ובאחרונים שם.

ואם כן גם לגבי ספר תורה יש לפסול כתיבה בדפוס או בצילום, מפני שחסר שירטוט.

והוא הדין לגבי מגילה, דקיימא לן (מגילה טז:) שצריכה שרטוט כאמתה של תורה.

וכן פסקו הטור והשלחן ערוך /או"ח/ (סימן תרצא). ע"ש.

ואין לומר שהשרטוט אינו אלא כדי ליישר הכתב, ובדפוס או צילום אין צורך בכך,

זה אינו, דלא דרשינן טעמא דקרא או של הלכה למשה מסיני לחדש דין להקל.

(וראה עוד בשו"ת אגרות משה כרך ו' חלק אורח חיים סימן מ' אות י').

ועוד יש לדון מצד שצריך לקדש כל אזכרה ואזכרה לשם קדושת ה', וכאן הכל נעשה בפעם אחת,

ואפילו אם לפני ההדפסה של כל מזוזה יאמר לשם קדושת מזוזה והאזכרות שבה, נראה דלא מהני. וצ"ע.

ושוב ראיתי בשו"ת חלק לוי (חלק אורח חיים סימן כו) שהעיר כן לגבי ספר תורה, שהרי צריך לקדש כל אזכרה שבספר תורה. ע"ש.

ועיין בקול יעקב (סימן רעד סק"ד) שכתב, דלרוב הפוסקים לא מהני מה שאומר לקדש האזכרות בתחלת הכתיבה,

ורק הט"ז מכשיר, (ולכן הכשיר ספר תורה שבדפוס לשיטתיה).

אבל מדברי ספר האשכול (ריש סימן יג) מוכח להקל בזה.

וכן העיר בשו"ת מהרש"ם חלק א' (סימן קנו).

וראה עוד בשו"ת השיב משה (סימן נב), ובשו"ת מהר"ם שיק (חלק יורה דעה סימן רעו),

ובשו"ת מים חיים (חלק יורה דעה סימן לט), ובשו"ת סת"ם להגאון רבי שלמה קלוגר (סימן יט דף ז' ע"ב),

ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (הובא במהרש"ם שם). וצ"ע.

ועל כל פנים במזוזה דבעינן כסדרן, יש לחוש בדפוס שמא אות מאוחרת הוקדמה לאות הקודמת לה,

וכמו שכתב המגן אברהם (סימן לב ס"ק נז), והוה ליה שלא כסדרן.

ומכל מקום בצילום אין לחוש לזה אלא למה שכתבנו.

ויש להוסיף שאפילו להט"ז וסיעתו דוקא בדפוסים של הדורות שלפנינו, שהיו מדפיסים בידים, הכשירו,

מה שאין כן בדפוסים שלנו שהם אוטומאטיים על ידי חשמל, בודאי שלא נחשב כתיבה בידים. ע"ש.

וראה עוד בשו"ת מהרש"ם חלק ג' (סימן שנז), שצילום עוד יותר גרוע מדפוס לענין זה. ע"ש.

וכן כתב הגאון הרגאצ'ובי בשו"ת צפנת פענח חלק ב' (סימן כו),

שאין בספר תורה שנעשה על ידי צילום שום קדושה, ושזהו פיסול גמור. ע"ש.

וכן העלה בשו"ת משפטי עוזיאל מהדורא תנינא ליורה דעה חלק ב' (סימן עח) לפסול מזוזה שבדפוס או בצילום. ע"ש.

(וראה עוד בשו"ת יביע אומר חלק ד' חלק יורה דעה סימן כא אות ד').

וכן פשט המנהג בכל תפוצות ישראל לפסול מזוזות שבדפוס או בצילום.

ופוק חזי מאי עמא דבר. לכן צריך לעורר את הקהל לבל יתנו לרמות אותם במזוזות של צילום

שהן פסולות פיסול גמור. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב

אלמוני

בחיאת קוראים יקרים, מי טרח וקרא את כל דברין של "אלמוני" על הארמית (שלי אינה מובנת כלל…) וכל ההשתלשלות ??

כמה חשוב לדתיים מה אמר רבי אבא לרבי בבא ומה הגיב רבי בובה…..זה מה שחשוב להם בכל עניין ועניין-מה אמרו הקדמונים. למרות שמפורט באתר פירוט יתר שהם אמרו הרבה שטויות….. ניחא.

ההתעמקות הזו, הפרטנות והדקדקנות הזו, החפרנות הבלתי נלאית הזו ביסודיות והקפדה מעוררות הרבה מחשבות. נחסוך מכם פרט לזה: לי זה הזכיר ממש את הסרט "הערת שוליים"-חובה לראות. אחד הגיבורים – פילולוג- חקר 30 שנים את שינויי הנוסח בתלמוד הירושלמי כדי להוכיח שהיו גרסאות שונות. בסבלנות ושקדנות אין קץ עבר על על עותקי התלמוד-כתבי יד וכולי והשווה כל מילה ומילה. פרוייקט חיים. לא ניכנס לפרטי העלילה העיקר שהוא מוצג כסוג של אוטיסט. חייב להיות, לא ?? יש משהו אצל החרדים, משהו מטריד ביותר באספקט הנפשי-רגשי. מאד מטריד במיוחד נוכח העובדה שהם עלולים להוות את רוב העם היושב בציון עוד 50 שנה…..עגום משהו.

הצדיק היהודי

הצדיק היהודי,

"ההתעמקות… הפרטנות והדקדקנות… ביסודיות והקפדה…" – כל אלו הכרחיים לכינונו של שיקול הדעת הראוי בפסיקת ההלכה. אדם הבא לפסוק הלכה, אינו יכול לבוא למלאכה כה ברת-משמעות וברת-השלכות כעין זו, בקלות ראש.

אמירה זו הינה ברמה הכללית, היא מתייחסת לאו דווקא לפסיקת הלכה, אלא לפסיקת-דין כלשהי, בידי בית משפט מדיני, למשל.

ערן.