שלום לך,

איננו עוסקים באמונה ללא מעשים – אמונה מסוג זה מתה והיא מעניינו הפרטי של האדם ואין לנו נגיעה בה כלל.

אנחנו עוסקים במערכת חוקים ותקנות הנאכפות בדרכי חרמות והפחדות של קהילה גדולה ההולכת ומתעצמת ומשפיעה ותשפיע על כולנו. מערכת חוקים שקיבלה לגיטימיות מהמדינה כמו דיני אישות, רבנים המכהנים בערים, מועצות אזוריות, ישובים ושכונות המשתכרים מתקציב המדינה.

איני רוצה לחזור על הדברים את מוזמנת לעיין במדור דת ומוסר ולנסות להבין על מה ולמה אנחנו משקיעים זמן רב וממון- כדי לשחרר את האדם מהדת – כלומר, מהצורך לציית למערכת חוקים שאבד עליה הכלח, מערכת נורמות של הפלייה מובנית של נשים, גויים וחילונים.

קצת מפליא שדווקא בימים אלה שבית המשפט ואושיות הדמוקרטיה מותקפים ועומדים במבחן את עדיין טוענת שאנחנו מגזימים.

אתן לך דוגמה הממחישה עד כמה החרדים בימינו נמצאים במנהרת הזמן של חכמי בבל. ואם היו חיים הבליהם לעצמם החרשתי אבל הם הקימו מפלגות וארגונים כדי לחזק את הזיותיהם ולא דיי בזה אלא אף מסכנים בריאותם של בני אדם.

חכמי בבל סברו שאברי האדם הפנימיים יש להם פעולות מעין נפשיות מעבר לתפקידם הביולוגי.

כך למשל הם הסבירו את תהליך החשיבה באמצעות האברים הפנימיים: המחשבה מתחילה בכליות והיא היועצת ללב, הלב מחליט אם להשמע לעצת הכליות וההחלטה עוברת ללשון והפה, המתרגמים את המחשבה למילים. כמו כן הכבד כועס, הטחול הוא הגורם לאדם לצחוק ובלשונם: "תנו רבנן: כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר, ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול, ריאה שואבת כל מיני משקין [רש"י מסביר שהריאה שואבת את הנוזלים ממערכת העיכול], כבד כועס, מרה זורקת בו טפה ומניחתו, טחול שוחק, קרקבן טוחן, קיבה ישנה, אף נעור. נעור הישן, ישן הנעור – נמוק והולך לו. תנא: אם שניהם ישנים או שניהם נעורים – מיד מת" (ברכות סא ע"א – ע"ב).

הם גם סידרו את תפקידם כמשרתי הנפש: "עשרה דברים משמשין את הנפש, ואילו הן וושט למזון. קנה לקול. כבד לחמה. ומרה לקנאה. והריאה מתשתן. המסס לטחון. הטחול לצחק. קיבה לישינה. כליות יועצות. לב מבין. לשון גומר. והנפש למעלה מכולם" (ויקרא רבה, פרשה ד) .

אני מתעלם מדבריהם השגויים ביולוגית ומדבריהם הסתומים : "קיבה ישנה אף נעור".

אתייחס לרעיון שאברים פנימיים אחראים לפעולות "הרוח" של האדם.

כדי שלא יאמרו המגנים על אלוהיהם שדברי חז"ל הם מליצת הלשון ואינם מתכוונים באמת למה שאומרים פשוטו כמשמעו, אביא את דברי רבי יהודה הלוי שמשתדל להסביר את דברי חז"ל שלא ישמעו תמוהים:

"ואיננו תמה שיהיה לכליות כח בהטבת העצה, כי אנחנו רואים כמו זה בביצים, שאנחנו רואים הסריסים יותר חלושי השכל מהנשים [כמשיח לפי תומו החליט שנשים שכלם חלש לעומת הגברים], ומפני שנעדרו הביצים חסרו הזקן והעצה הנכונה" (ספר הכוזרי, מאמר ד, אות כה).

החרה החזיק אחריו מחבר "תורת המנחה" שהגן על חז"ל מפני המלעיזים והלועגים להם:

.

"הרי אנו למדים מכל אלו המקראות שהכליות יש להם כח לידע ולהודיע, וגם חלק להם בבינה כדרך שיש בלב, שהרי הקישן יחד.והוצרכתי להביא כל זה מפני ששמעתי לקצת מבני עמנו קטני אמונה שתופסין על רז"ל שאמרו (ברכות סא א) כליות יועצות, והיו אומרים שאין כח בכליות להבין וליעץ אלא כמו שיש במעי התחתון [רקטום]. והנה למדנו מדברי הנביאים וגם מדברי שלמה שכתוב עליו 'ותרב חכמת שלמה…, שהיה חכם בחכמת הטבע ובחכמת המחקר, וגם ממענה השם [אלוהים] לאיוב, שהכליות כלי החכמה כמו הלב" (תורת המנחה, פרשת כי תבוא,. ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי היה מחכמי ספרד (המאה ה-14), מתלמידי הרשב"א).

עכשיו אני מגיע למטרתי העיקרית להסביר לך ולקוראים שדברי חז"ל אינם מסתיימים בדברי הלצה משעשעים אלא הרבנים של זמננו מסיקים מדבריהם הלכה למעשה הנוגעת לפיקוח נפש ממש; האם לקבל תרומת כלייה מיהודי/גוי שמא תייעץ למושתל עצות לא ראויות.

אחד מדייני ירושלים, רבי אליעזר יהודה ולדנברג, נשאל אם מותר לקבל תרומת איברים:

שאלה: "אם מותר לנתח את המת ולהוציא את אחת מאבריו לשם השתלתו בחולה מסוכן. ואם מותר לשם כך לעכב יציאת נפשו של התורם. הנני פונה לכבודו בכתב בהמשך לשיחתנו בנוגע להבעיה של השתלת כליות כשהתורם הוא מת יהודי".

ותשובתו: "יש להמנע גם מהתרמת כליות, ובנימוק נוסף, דמי יודע עוד מה תהיינה הכליות יועצות בגופו של השני" (שו"ת ציץ אליעזר, חלק יג, סימן צא).

גם רב ראשי לשעבר בישראל, ואיש פוליטי בהווה – הרב עובדיה יוסף – ממליץ להמתין מלקבל תרומת כלייה מגוי, אם אפשרי, משום שכליית היהודי מייעצת טוב יותר מכליית הגוי. ובלשונו:

"ונראה שהוא הדין בכל זה לגבי השתלת כליות, שאם אין הדבר דחוף, ואפשר להמתין, טוב הדבר להמתין כדי להשיג כליות של ישראל כשר, כשהוא תורם כליא שלו, וזהו ע"פ מאמר חז"ל 'כליות יועצות" (שו"ת יביע אומר, חלק ח – חו"מ, סימן יא).

וברעות חולות אלו אנחנו נאבקים.

באמונת שווא המביאה לתוצאות מעשיות של פסקי דין הנוגעים בתחום הרפואי של כולנו. אמונות המביאות לחשוב שאישה היא אוביקט מיני חלושת השכל (כדברי הכוזרי לעיל) ולכן אינה ראוייה להיות דיינת, רבנית… אמונות המביאות את המאמין להילחם באופן מעשי בחוקי הנאורות הדוגלים בשוויון וחירות כפי שהתאספו יותר ממאה אלף מאמינים שטופי מוח ולב שכליותיהם פסקו כבר מלייעץ להם, להביע את הזדהותם במנהיגי אמונות ההבל וסלידתם מחוקי השוויון והחופש.

בברכה

דעת – אמת

שלום,

לפי דברי חז"ל, משתמע שאדם המאמין בכל לבבו ובכל נפשו בידיעתם הפלאית של איכרים עיראקיים(לא ביטוי שלי, קראתי שכך כינה את חז"ל מורה בישיבת הגוש, בה בעת, שהוא עצמו ממשיך, בצורה כזו או אחרת, לפעול לפי ההלכות שקבעו הם), צריך לשקול בכובד ראש האם להסיר את הטחול, שמא לא ייצחק יותר, והרי מה הם חיים ללא שמחה? האם הרבנים נטפלו רק להשתלות כלייה או גם להסרת איברים אחרים?

תודה.

דניאל ר

אני בהלם. ידעתי שרבנים פרימיטיבים אבל לא ידעתי עד כמה.

אני עוד יותר בהלם שהרב אליעזר יהודה ולדנברג זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92

כלומר מדינת ישראל מעודדת את החשיבה הזאת.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A1_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

אלי