נעשה סדר בתשובה, כי דרכם לטייל בין תשובה לתשובה, ומניה וביה תגלה את הבליהם [חילקתי את התשובה ל- 4 תשובות, ההדגשה היא ציטוט דבריך ולאחר מכן הסבר הכשל] :

1. "הדעת נותנת שאין יצירת חיים ספונטנית (שלא מחיים), אולם מקובל גם הכלל "לא ראיתי אינה ראיה". – אבל אנחנו רואים שכינים נוצרות מביצי כינים. תשובה זו מזכירה לי משוגע שהולך עם חברו שאף אחד לא רואה אותו – משוגע זה טען למפקפקים על קיום חבירו: אם אינכם רואים זו אינה ראייה שאין לי חבר המתלווה איתי בכל מקום". סגנון תשובה מוזרה זו נמצאת אצל אדמו"ר חב"ד, רבי מנחם מענדל שניאורסון [זצ"ל!/?], מתוך הספר "מדע ואמונה" (עמ' 131): "בנוגע לתולעים המתהוות מעצמן, העניין פשוט. ניסויים אכן מאפשרים לעקוב אחר תהליך של התפתחות תולעת מביצה, וכאשר ישנן גם תצפיות של תהליך הטלת ביצים אלו, זה מאפשר לקבוע שהתולעת המסוימת נוצרה בדרך של הולדה, אולם כאשר בדגימה של רקב נמצאו ביצים שזוהו כשייכת למין מסוים, וכן תולעים בעלות סימני זיהוי של אותו מין, הרי עובדות אלו אינן מוכיחות כלל את אי האפשרות של הופעת תולעים גם ללא הולדה, בדרך של התהוות מעצמן". דבריו לא רק מגוחכים מדעית אלא אף הלכתית שגה שגיאה חמורה. לדעתו חז"ל התירו להרוג כינים בשבת אף שהיווצרותם ספק מזכר ונקבה ספק מהעפר והלא ספק חילול שבת לחומרא?.

2. "ידוע גם ידוע על מחלוקת בין המיקרוביולוגים המומחים בימינו על האפשרות ליצור חיים מדומם (יעויין למשל – ערך "חיים" באנציקלופדיה העברית כרך י"ז ע' 375)". – ניכר שלא עיינת באנציקלופדיה העברית וחבל. שם מדובר על נגיפים שהם חומצות נוקליאות שאינם מוכשרים לרבייה אלא כאוכלוסין של רקמות חיות., ובכך מותנה קיומם בחיים המצויים כבר.

ולא רק שדרכם של חפצי האמונה לא לעיין בכתובים שרבניהם מתעתעים בהם, אלא אף לא מנסים להשקיע מחשבה מרפרפת בדברים. וכי מה עניין "נגיפים" לכינים? וכי תעלה על דעתך שבגלל שיש נגיפים הנוצרים מחומר דומם יש להקיש שבני אדם נוצרים מחומר דומם ללא פרייה ורבייה? אתמהה.

3. "דברי תורה הם נצחיים וניתנו גם עבור דורות בהם אולי יצליחו המיקרוביולוגים ליצור חיים." – מה נאמר לאדם שמדברים אתו במציאות העכשווית והוא מגלגל עיניו לעתיד הבלתי ידוע. חז"ל בתלמוד עסקו בכינים שחיו בהווה ולא בכינים "עתידיים". עליהם הם אומרים שאינם פרים ורבים ואותם הם מתירים להרוג ביום שבת ולא את הכינים העתידיים. עד היכן כסילים יהבלו? להוזים הפתרון.

4. "הם נוצרים מביצים או גלמים וכיו"ב שאינם נחזים לעיני אדם רגיל, ולו גם חד ראיה. כשם שיצורים בגודל כזה אינם אסורים לאכילה באשר אינם נחשבים לישות הלכתית, כך גם אינם נחשבים לישות לצורך יצירת חיים" – התלמוד מנמק מדוע הוא מתיר להרוג כינה ביום שבת: "שאינה פרה ורבה". וכי חז"ל לא ידעו לנמק ולהסביר דבריהם? עיין שוב בקונטרס מספר 1.

עיין עוד במאמר "דרכי התמודדות של אנשי אמונה אל מול התבונה".

יהושע, ניכר שראית "מלל" המתייחס לטענותינו מבלי שתשקיע מחשבה ובדיקה. איני יודע אם חייך חשובים לך כן/לא. אך מנוהג "החפיפניקיות" שאתה מייחס לטענות רבנים אני מסיק שאתה מזלזל בחייך והם בעיניך כקליפת השום. אחרת אין לי הסבר המניח את הדעת מדוע אדם משנה דרכו, משבית את שכלו, מקריב את מצפונו לאורח חיים ואמונות ללא בדיקה וחשיבה מוקדמת.

בברכה

דעת – אמת

בברכה

יהושע.

בברכה

דעת – אמת

חז"ל הכירו שיש מיני כינים שפרים ורבים ע"י זכר ונקבה ויש שלא ואוכיח מהגמרא מפורשות בהמשך.

בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי למרבה ההפתעה ישנם זנים של כינים וכנימות שאין בהם זכרים כבכל בעלי החיים, והחוקרים מנסים לפענח את דרך התרבותם של זנים אלה.

בכינים, מדובר בזן השייך לסדרה הנקראת "הכינים הלועסות"(Mallophaga) סדרה המונה כ-3000(!) זנים. הן חיות כטפילים על גופם של בעלי חיים, בעיקר עופות, וניזונות משערות, קשקשי עור, נוצות ודם המזדמן בפצעים. החוקר הנודע עזריה אלון מציין אודות כיני סדרה זו, כי "במינים רבים מהם לא נמצאו עדיין זכרים כלל. ומניחים כי מינים אלה מתרבים ברביית בתולים [רבייה עצמית,גם ."[Parthenogenesis – פרתנוגנזה ביולוגים מאוניברסיטאות נוטרדם ומינסוטה בארה"ב, אשר ערכו מחקר נוסף בסוג אחר של כינים המצוי בעיקר ביונקים קטנים כגון סנאים, מציינים בדבריהם שלא נמצאו זכרים בזן זה ויש לשער שכינים אלה מתרבות ברבייה עצמית.

תגלית מרעישה זו שישנם יצורים הפרים ורבים ללא הפריה מזכר, אשר גם כיום אינה ידועה לרבים מהחוקרים, נחשבת לתפנית בחשיבה המדעית במחקרי הביולוגיה. אך האמנם תגלית חדשה היא?

בתלמוד מובאים דברי בית הלל שעל אף האיסור החמור ליטול נפש בשבת ואפילו של יתוש, מותר להרוג כינה בשבת. ומדוע? משום "שאינה פרה ורבה מזכר ונקבה". ויצור שאינו פרה ורבה, אינו נחשב (לעניין הלכות שבת) כבעל-חיים גמור, ולכן אין בהריגתו בשבת משום חילול שבת.

בדורות האחרונים התעורר דיון הלכתי נרחב בשאלה אם לפי הידוע כיום שהכינים פרים ורבים מזכר ונקבה ייאסר להרוג כינים בשבת.

מאידך, היו גם כאלה שקפצו על המציאה לנגח את התורה, בטענה שהנה הוכח שחכמי ישראל לא הכירו את המציאות הנכונה.

והנה דווקא בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי אכן ישנם זנים של כינים שאינם מתרבים מזכר ונקבה וכדברי חז"ל.

המעניין הוא שחכמי התלמוד הכירו היטב גם את הכינה הפרה ורבה המצויה כיום. וכמו שכתוב בפירוש בתלמוד במסכת גיטין, לגבי אחד משלבי דרך הריפוי למחלה הנקראת בארמית "צמירתא":

"ליתי [יביאו] כינה דזכר ונקבה".

כלומר, יביאו כינה מאותו זן מסוים הנוצר מזכר ונקבה.

נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר ונקבה וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה אשר על מציאותה נודע לעולם המדע רק לאחרונה. והרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה ההופכת באחת להתפעלות מהיקף ידיעות חז"ל וצדקת דבריהם. ויהא זה לימוד למתבונן, לייחס את תמיהותינו לקוצר דעתנו ולצמצום היקף ידיעותינו יחס לעומק והיקף תורת ישראל.

מסקנה סופית: הכינים שפרות ורבות ע"י רביית בתולים מותר להורגן בגלל שאינן פרות ורבות ע"י זכר ונקבה והכינים שפרות ורבות ע"י זכר ונקבה מותר להורגן בגלל שמהזיעה הכינה נוצרת ואחרת תמות ונוצרת מהבקטריות והן שפרות ורבות בזמן שאין ביציהן נראות וכשהן מתפתחות אח"כ זה מהזיעה וגם הן אינן פרות ורבות כי הן פרות אבל לא רבות אלא רבות מהזיעה. כלומר לכל הכינים שיש (בין רביית בתולים ובין שלא ברביית בתולים אלא הרגילה) הן פרות ולא רבות בגלל שמהזיעה מתפתחות והרמב"ם והגמרא נפגשים, כצפוי.

כך שאלו ואלו (דברי הגמרא ודברי הרמב"ם) דברי אלוקים חיים.