.כל האומר: אלהים נתן את התורה כולה, הרי זה מבזה את השם.

האם יעלה על הדעת שאלהים נתן ספר מלא טעויות וסתירות? (כפי שנראה להלן)

1. בראשית א'

"בראשית ברא אלהים את השמים וגו…". מכאן ואילך ניתן סדר הבריאה לפי ימי השבוע… וביום הששי ברא את האדם. זכר ונקבה ברא אותם! (זו היא "גרסת אלהים").

2. בראשית ב', ז

"וייצר יהוה אלהים את האדם" (לבדו!). ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישב שם את האדם. ויצר יהוה אלהים… את כל חית השדה וגו' ומשלא מצא לאדם עזר כנגדו (בין החיות!), – ויקח אחת מצלעותיו… ויבן את הצלע… לאשה.

זאת "גרסת יהוה אלהים" השונה מגרסת אלהים: אלהים ברא! את האדם ואשתו ויהוה אלהים יצר תחילה רק את האדם! הוא גם נטע גן בעדן (מה שלא עשה אלהים) והניח בו את האדם (עם הנחש?) אז יצר יהוה אלהים את כל החיות והביאן לפני אדם. אך היכן שם אותן? בגן עדן גם כן? – שהרי מחוץ לגן עדן לא היה אפילו עשב השדה, כי "אדם אין לעבד את האדמה" (כך בפרוש כתוב!)

רק אחרי שיצר יהוה אלהים את כל החיות ואת האשה ואחרי הגרוש מגן העדן, נמצא אדם לעבד את האדמה…

סיפור יפה שחיבר מספר סיפורים נבון, כדי ללמדנו שאדם בזעת אפיו יאכל לחם (ולא יהיה פרזיט בישיבה).

3. בראשית ד', א'

ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה. מעתה יש לנו שלשה אלים: אלהים, יהוה-אלהים ויהוה.

4. בראשית ה', א'

"ביום ברא אלהים אדם… זכר ונקבה בראם. – "גרסת אלהים" אינה נעלמת. מחברה מתעקש על המילה "ברא" (ולא "יצר") את אדם ואשתו! בגרסה זו גם לא קיימים סיפור גן העדן וסיפור קין והבל. שת הנו בנו בכורו של אדם.

5. בראשית ו', ב'

"ויראו בני האלהים את בנות האדם… ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו… וילדו להם. המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם". מי הם בני האלהים. האם גם הם נולדו מבתולה ומרוח הקודש? איך נכנס לתורה, שנתן לנו אלהים!!!, סיפור נוסח המיתולוגיה היוונית, האלילית? ואולי גם חיים עדיין בינינו צאצאיו של אלהים? אלה שנולדו לגיבורים ולאנשי השם?…

6. בראשית י"ב, א'

ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וגו'.

7. בראשית ט"ו, ז'

ויאמר אליו: אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים…

8. בראשית י"ב, ח'

ויבן שם (אברם) מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.

שתי טעויות:

1) כשאמר לו לך לך כבר לא היה באור כשדים, אלא בחרן שנאמר (בראשית י"א, לא): ויקח תרח את אברם בנו ואת… ויצא אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען. ויבואו עד חרן וישבו שם.

2) אברם לא יכול היה לבנות מזבח ליהוה! למה?- ראה 13.

¬9. בראשית כ"ד, ו'

"ויען לבן… מיהוה יצא הדבר.

10. בראשית כ"ה, כ"א

ויעתר יצחק ליהוה.

11. בראשית כ"ח, כ'

וידור יעקב… אם יהיה אלהים עמדי… ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים.

12. בראשית ל"ג, כ'

ויקן (יעקב) את חלקת השדה… ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל (ויהוה נשכח!) מה למדנו עד כה? שלושת האבות ואפילו לבן ובתואל ידעו את יהוה, למרות מה שאמר יהוה למשה!. ראה 13. ולא עוד! יעקב היודע את יהוה והנודר נדר, שוכח את נדרו ובונה מזבח ל"אל" אלהי ישראל. ו"אל" הרי הוא אבי משפחת האלים הכנענית, (ראה 16). ברור שבתקופות שונות היו גרסאות שונות לתורה.

13. שמות ו', ב'

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו: וארא אל אברהם!, אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי" יהוה" לא נודעתי להם… באמת? שכח? התבלבל? (הוא גם דיבר אל אברם ולא אל אברהם, ככתוב כאן) ראה 8, 9, 10, 11 לעיל.

14. שמות כ"ד, א' ואילך

ואל משה אמר: "עלה אל יהוה… ויעל משה ואהרן… ויראו את אלהי ישראל… ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו". ממש משתה נוסח זאוס, אבי האלים! היווני, שהיה מזמין את טנטלוס מלך לידיה, לסעוד עמו ועם כל האלים – בניו.

15. שמות ל"ג, כ'

"ויאמר (יהוה למשה): "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי".

ברור שלפנינו שני סיפורים שנכתבו ע"י אנשים שונים (ובתקופות שונות) הראשון הנו זכר לתקופה האלילית, כשאלהים "התחבר" עדיין לבני האדם ואילו השני, מאוחר יותר, – כאשר אלהים אינו נגיש יותר לבני אדם.

נראה מי הם כל האלים שאותם עבדו בעם ישראל לדורותיו. (בעקבות התנ"כ).

16. אל אלהי ישראל (בראשית ל"ג, כ')

"אל" הנו אבי הפנתיאון הכנעני. אשתו הנה אשרה ולהם 70 בנים ובנות. הוא נתפס גם כבורא הארץ. "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם… ויעבדו אלהים אחרים" (פרופ' ישראל קנוהל, "מאין באנו" עמ' 69 ועוד).

17. יהוה. "יהוה בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום…" (שופטים ה', ד'). יהוה היה האל המרכזי שאותו עבדו שבטי הנוודים באזור דרומי זה. המצרים (בכתביהם) כינו אזור זה "ארץ השסו, יהוַ" (קנוהל, "מאין באנו" עמ' 74).

בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם. יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (?) כי חלק יהוה עמו, יעקב חלק נחלתו, (דברים ל"ב, ח'). במגילות קומראן ובתרגום השבעים אנו מוצאים: "למספר בני אלהים"! – כך יש משמעות לפסוק. התיקון "ישראל" מחסל כל משמעות.

18. עליון. "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם" (תהלים פ"ב, ו'). יהוה, כאמור לעיל, הנו אחד מבניו של עליון, שקבל את יעקב (בלבד) כנחלה! (17 לעיל).

19. סיני. ראה תהלים ס"ח

פסוק ט' – ארץ רעשה… מפני אלהים זה סיני, מפני אלהים אלהי ישראל.

פסוק ט"ז – הר אלהים הר הבשן… ההר חמד אלהים לשבתו, אף יהוה ישכון לנצח. מי הוא סיני? סין היה אל הירח של הבבלים. הוא גם האל הראשי של העיר חרן – ממנה בא אברם. מושבם של אלי בבל כולם היה הר חרמון (שמו "צלמון" במקרא) וכדי שהדברים יהיו ברורים נאמר פה: תשלג בצלמון (שלג יורד בצלמון). (ראה פרופ' ישראל קנוהל, "השם" עמ' 51 ועוד).

אנו "עברתנו" את שמו של סין ל"סיני" על משקל "שדי".

מסקנה:

ספר התורה חובר על-ידי אנשים מספר ובתקופות שונות. הסיפורים קובצו והועלו על הכתב, כנראה ע"י עזרא הסופר.

כדי להקנות להם מעמד וחיי נצח יוחסו הסיפורים השונים לאלים שהיו מקובלים על העם המתהווה בתקופות השונות.

במהלך הדורות אוחדו כל האלים לדמות אחת, טרנסצנדנטית, זאת שאנו מכירים, והיא ממשיכה לשאת כמעט את כל שמות העבר

ונסיים במה שאמר הרמב"ם על סיפורי התורה:"ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו ,או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים ואופן אלא בחלום,או במראה הנבואה (מורה נבוכים חלק ב', מ"א)

ואז הוא מונה את המקרים (מו"נ ב', מ"ב):שלושת המלאכים שבאו אל אברהם, מאבקו של יעקב במלאך, פרשת בלעם כולה ודיבור האתון ואפילו עקדת יצחק-כל אלה התרחשו במראה הנבואה בלבד.

ועוד הוא אומר (מו"נ ג, ל"ב): "האל ציווה עליכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תשוועו אליו בעת צרה. עבודתכם תהיה רק במחשבה, בלי מעשה כלל"