2. האם אתה מתייחס לערבים ויהודים אותו הדבר בדיוק? כי הרי אם אתה תתייחס שונה לקרוב משפחה לעומת זר (גם יהודי) זאת גזענות! כי היהודים קרובים משפחתית אליך יותר מאשר הגוים יש לכם אב משותף – יעקב, אתם קרובים יותר. כל עוד אתה מתנהג טוב לכולם רק אליהם אתה מתנהג באופן מיוחד וקצת יותר קרוב האם זו גזענות? אותה שאלה אני אשאל לגבי הבן שלך אתה מתנהג טוב לכולם אבל לבן תתנהג יותר טוב ותשקיע בו ותלמד אותו ותהיה ערב לו וכו'… האם זו גזענות?
מה אתה אומר בנושא?
שלום לך,
את שאלתך השנייה נסה לשאול את הנאצים , חשוב מה תהיה תשובתך.
לשאלתך הראשונה, עיין בספרי "הדת קמה על יוצריה" ותבין גם תשובתי לשאלתך השנייה.
דעת אמת
ב. אדם קרוב אצל עצמו, הבן שלי יקר לי יותר מהבן שלך. עם זאת אני לא רוצה מדינה שבה החוק מפלה לטובה את הבן שלי לעומת זה שלך. הגיוני שתרגיש יותר טוב בין יהודים מאשר בין גויים. יש לנו כיהודים יותר מהמשותף מעצם היותנו יהודים. תנסה להבין את ההבדל בין "מרגיש יותר טוב עם יהודים ", לבין "ליהודים יש יותר זכויות". הרי יש גם כאלו שלא אוהבים שיהודים אתיופים גרים לידם, זה אומר שמותר להם לעשות משהו בקשר לזה? לא.
ניכר שאינך מודע לכך, אבל לפי הדין היהודי יש להרשיע אדם ברצח רק אם ישנם שני עדים אשר התריעו בפני הרוצח וכאשר הרוצח, לפני ביצוע המעשה, הודיע כי הוא מודע להשלכות. כך שמכל בחינה פרקטית לא ניתן להרשיע רוצח והאחריות לדין היא של מלכות.
מבחינה עקרונית גזר דין מוות הקיים במדינות מסוימות לא הוכח כיעיל. אחוז מקרי הרצח הנמוך נמצא במדינות הנאורות שביטלו את עונש המוות.
ערבים, סינים, הודים.. כולנו בני אדם. אני מסכים לכך שהמדינה צריכה לדאוג שמשאביה ישרתו את אזרחיה בצורה הטובה ביותר אך אין להעדיף אזרח אחד על משנהו בשל דתו או צבע עורו וכיוב'. לצערי, ארגוני זכויות למיניהם אינם יודעים לעשות ההפרדה הראויה בין זכויות אדם בסיסיות לבין זכויות אזרח במה שנוגע למהגרי העבודה מאפריקה.
זכויות האזרח שצריכות להיות אקסלוסיביות הן הביטוי להכרה בגורל המשותף המשפחתי שלנו.
פשוט כל פעם שאני קורא שאלה "מתריסה" של מאמין, בהנחה שמדובר בשאלה שנשאלה ברצינות ולא באיזה התבדחות, אני מתחיל לחשוב שאמונה אכן פוגעת באינטילגנציה.
שלו,
אתה באמת לא יודע איך למנוע (או לפחות להפחית) מאנשים לרצוח? שמעת פעם על חינוך? משטרה? בית משפט? בית סוהר?
אתה באמת לא מבין שלבן שלך אתה צריך לתת, ולהשקיע, אבל מבחינת החוק כולם שווים? (כן, כן אפילו ערבים)!
האם מאמין נמוך מצח שכמוך ילך ברחוב בשבת ויראה ערבי נחנק ממשהו שאכל, לא תזמין אמבולנס כי ההלכה אומרת שאסור? ואתה עוד בטח תטען שלא הגעת מהקוף..
אני חייב לחדד נקודה מסויימת שאני בטוח שאתה יודע אבל האחרים טועים בה.
מיד כשהציע דרווין את "מוצא האדם" החלו מתנגדי הרעיון האבולוציוני לשאול בזלזול – האם מוצא האדם מן הקוף? אז זהו שממש לא. מה שנכון הוא שלאדם המודרני ולקוף המודרני יש אב קדמון משותף. ככול שהקוף רחוק יותר מן האדם יבחר אב קדמון שונה בהתאמה.
אבל למה לעצור פה?
באבולוציה כל מין חייב לכלול את כל המידע הגנטי של האב הקדמון שלו, ורק אז הוא יכול להוסיף עליו מידע גנטי נוסף משל עצמו. מאחר ואנו חולקים עם הצמחים בין 10-25 אחוז של המידע הגנטי, מתבקש כי האב הקדמון של כל היצורים החיים היה יצור צמחי.
במאמר מוסגר – שיאן המידע הגנטי, אם אפשר לכלל לכנות אותו כך – הוא למעשה צמח בשם : Paris japonica הנושא גן הארוך מן הגן האנושי פי-50 . וגם את זה הוספתי כדי לנפץ מיתוס נוסף שטוען כי האדם הוא הוא היצור הכי הכי …
אז …., האם מוצא האדם מן הגזר?
אצלנו זאת סקילה שזה ממש לא נעים. גם מי שלא הגיע לגזר דין מוות בסקילה אבל יש עדות נגדו אבל שלא עמדה בקריטריונים (אתצן דוגמא אחת מני רבים בהמשך) אז מתעללים בו מאוד ושמים אותו בכיפה.
כִּיפָּה הוא צינוק בלשון התלמוד במסכת סנהדרין פ"א,ב' – מקום צר, שבן אדם נמצא כפוף ואסור. רש"י פירש: "כונסין אותן לכיפה – שא"צ לסוקלן שלא להטריח ב"ד אלא כונסין אותן בחדר והם מתים ברעב.
השהיה בצינוק נעשית תוך כדי האכלתו רק "לחם צר ומים לחץ", כלשון המשנה מסכת סנהדרין פרק ט' משנה ה.' כאשר הוא נעשה רעב נותנים לו "פת שעורין" עד שכירסו מתבקעת מפני "רוע המזון" (השעורים מתנפחים עד בקיעת בטנו) ומת. בלשון מפרשים:"והדר מאכילין אותו שעורין – שנופחין בתוך מעיו ומתוך שהוקטן מעיינו הוא נבקע" ובגירסת רב ששת אידי ואידי:" נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו והדר מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת".
אלו מקרים שבהם קיימת סברה שיש לדון את האדם למיתה, אך התהליך הנדרש לכך בבית דין אינו מתקיים מסיבה כל שהיא. למדנו בגמרא:""מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת". ורש"י פירש: מי שלקה ושנה – שלקה שתי פעמים על שתי עבירות". ובגמרא מבאר שאמנם הוא חטא, אבל טרם הגיע דינו למוות:"עדיין לא נתקרבה מיתתו. דמוותר נפשיה. דמפקיר עצמו לעבירות: של כרת אחת שעבר אותה עבירה עצמה שלש פעמים על השתים לוקה ובשלישית יכנסוהו לכיפה".
התלמוד מביא דוגמא לגזר דין של מוות בכיפה. אם יש שני עדים המעידין עליו ועדותן אמת. אבל, אין בית הדין יכול לדון אותם למיתה, כמו במקרה ששנים רואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה – כלומר כל אחד ראה את המקרה מזויית שונה. במסכת מכות נאמר: דלא מיקטל עליה ומיהו הכא תנינן דעייל לכיפה אבל על פי עד א' מוציא דבה בעלמא הוא ו'.ב':
לצורך ההמחשה: אם אביך יאמר לך שתיתן לאחיך יותר תשומת לב ממישהו זר ושתקדים אותו לו בצדקה ובעזרה האם זה גזעני? אותו דבר השם הוא אבינו חוץ ממחוקק ואומר לנו כך. כלומר תתנהג טוב עם הגוי אבל לאחיך היהודי תתנהג בצורה מיוחדת של אח.
אני מסכים שהמדינה צריכה להתנהג בשיוויון מלא לגוי וליהודי למעט כורח הנסיבות כמו מדינה יהודית וכד'… ולא להוסיף איסורים על התורה כי דייך מה שאסרה התורה.
נגיד שאמרו להקדים יהודי לגוי בצדקה אתה מבין? להקדים אחיין לזר בצדקה אתה מבין? אותו הדבר.
מצילים גוי בשבת בתכלס. תקרא מאירי שם.
מה ציפית מההסמכה ברבנות? אפילו את ההלכות שהם חייבים ללמד הם מלמדים באופן חלקי בלי לומר את ההלכה הסופית בחלק מהמקרים. אז שיוסיפו מעבר להלכות? אולי קצת משפטים תלושים מהגמרא פה ושם כדי שלא יעלו על הבדיחה הזאת. תלך לרב אמיתי. תלך למשל לרב זמיר כהן שנתן בראש לכל הכופרים בנושא זה ובאחרים.
אם אתה חושב שכל מי שהוסמך ברבנות יודע את כל מה שיש לדעת בעולם התורה אז זאת טעות. אפילו לא עשירית. אל תפסול כ"כ מהר, תמיד תשאל רב אחר. עד שתגיע לרב הראשי אפילו. אני בטוח שאם זה היה הפוך כלומר רב חילוני והוא היה אומר לצורך העניין משהו שלא נראה לכם מתאים הייתם הולכים לרב חילוני אחר או גדול יותר.
(כנראה שהדוגמא מדברת על רב רפורמי… סתם)
את המשפט האזרחי, צריך לשפר שוב ושוב ושוב. כמו גם את מערכת החינוך והמשטרה. מילות המפתח הן – שינוי, שיפור ולא חלילה חזרה אחורה, התקבעות. אלה דרכים שונות בתכלית.
ב. אני יכולה לתת לך רק את דעתי – אעדיף את משפחתי על אחרים (וגם, לא את כולם, אלא רובם), כמו גם מכרים על אנשים זרים, לפחות ברוב המקרים. אוקיי – זהו רגש טבעי עד כאן. אולם, לעולם לא אעדיף אנשים מסויימים על אחרים, בשל מוצאם. אם למשל יהיה פיגוע – אעדיף שימותו בו חרדים, מאשר גרמנים הדומים לי בהשקפתם/מנטליותם. כן, גם אם אותם גרמנים הם צאצאים לנאצים, כי מבחינתי יש יותר סיכוי שאלה יובילו לעולם טוב יותר. זה בכלל לא משנה מאיזה מוצא הם, אלא באיזו דרך חיים הם תומכים ויותר חשוב מכך – לאיזו דרך הם מתנגדים.
אגב, בדת היהודית – אין סתם העדפה של יהודים, אלא שנאה וזלזול באלו שלא וחוקים אובססיבים שלא קשורים להעדפה טבעית. קרא למשל בדיני אבלות – מחליטים עבורך על מי כן להתאבל, על מי לא, על מי פחות להקפיד, על מי יותר, איך להתאבל, מה בדיוק להגיד, את מי אסור לנחם, איך לצאת ידיי חובת התאבלות, בלי שום קשר למי שאתה קרוב אליו ומי שחשוב לך. אתה מחוייב להתאבל על מישהו, למשל, רק ע"פ היותו אביך (גם אם התעלל בך) ולעומת זאת אין להתאבל על חברך הטוב שהתחתן עם גויה (גם אם אלה חבריך הטובים ביותר) או על ילדיך מאם נוכרית/שפחה ויש גם התעמקות במי מטמא למי. הדת היהודית מוציאה עצמה מהרגש הטבעי, התבונה, הראציונל וכו'. אין לה כבר שום קשר אל המציאות.
את המשפט האזרחי, צריך לשפר שוב ושוב ושוב. כמו גם את מערכת החינוך והמשטרה. מילות המפתח הן – שינוי, שיפור ולא חלילה חזרה אחורה, התקבעות. אלה דרכים שונות בתכלית.
ב. אני יכולה לתת לך רק את דעתי – אעדיף את משפחתי על אחרים (וגם, לא את כולם, אלא רובם), כמו גם מכרים על אנשים זרים, לפחות ברוב המקרים. אוקיי – זהו רגש טבעי עד כאן. אולם, לעולם לא אעדיף אנשים מסויימים על אחרים, בשל מוצאם. אם למשל יהיה פיגוע – אעדיף שימותו בו חרדים, מאשר גרמנים הדומים לי בהשקפתם/מנטליותם. כן, גם אם אותם גרמנים הם צאצאים לנאצים, כי מבחינתי יש יותר סיכוי שאלה יובילו לעולם טוב יותר. זה בכלל לא משנה מאיזה מוצא הם, אלא באיזו דרך חיים הם תומכים ויותר חשוב מכך – לאיזו דרך הם מתנגדים.
אגב, בדת היהודית – אין סתם העדפה של יהודים, אלא שנאה וזלזול באלו שלא וחוקים אובססיבים שלא קשורים להעדפה טבעית. קרא למשל בדיני אבלות – מחליטים עבורך על מי כן להתאבל, על מי לא, על מי פחות להקפיד, על מי יותר, איך להתאבל, מה בדיוק להגיד, את מי אסור לנחם, איך לצאת ידיי חובת התאבלות, בלי שום קשר למי שאתה קרוב אליו ומי שחשוב לך. אתה מחוייב להתאבל על מישהו, למשל, רק ע"פ היותו אביך (גם אם התעלל בך) ולעומת זאת אין להתאבל על חברך הטוב שהתחתן עם גויה (גם אם אלה חבריך הטובים ביותר) או על ילדיך מאם נוכרית/שפחה ויש גם התעמקות במי מטמא למי. הדת היהודית מוציאה עצמה מהרגש הטבעי, התבונה, הראציונל וכו'. אין לה כבר שום קשר אל המציאות.