חדלה שבת. מישראל, חדלה!, עד ש…

ולא שמאסו ישראל בשבת, אלא שהשבת היא שמאסה בהם!!!

וזאת למה?

כי כל אימת שמופיעה שבת המלכה, מי מקבל פניה? נשים!!!

והאישה – כל אישה! ותהי זאת אמך, אחותך, אשתך, בתך וכל השאר – אינה אלא "חמת מלא צואה (ובלשון ימינו: שק עור מלא חרא) ופיה מלא דם" (שבת קנב ע"א).

הבחינה בכך המלכה שבת והסתירה פניה מאתנו… ואין דרך להשיבה אלינו, אלא אם יושמטו דברי הבלע מ"הספרים הקדושים" – שלא מעט חכמים. (פגועי נפש) מצאו דרך להנציח בו את "תובנותיהם האלוהיות", שלהלן:

– טפח באישה ערווה (ברכות כד, ע"א)

– כל המסתכל באצבע קטנה של אישה, כאילו מסתכל במקום התורף (ברכות כד ע"א) (אולי "הטורף"? – שמטריף דעתם של צדיקים גמורים שהם חלושי דעת.)

– אמר שמואל: קול באישה ערווה… והיה מקול זנותה ותחנף הארץ… (ירושלמי, שבת דף סד ע"ב). וכתב הרשב"א, במסכת קידושין, שהאיסור חל אפילו על קול דיבור… כגון שאילת שלום.

– הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה (ילקוט שמעוני)*. חה, חה, חה – והחתן?…

– לא יתייחד איש עם שתי נשים… אבל אישה אחת מתיחדת עם שני אנשים… (קידושין פ ע"ג).

– באה אישה לפני רבי ואמרה לו: ערכתי לו שולחן והפכו. (כלומר עשה בי מעשה טורקים). אמר לה: בתי, תורה התירתך (נדרים כ ע"ב).

– אלמנה לא תגדל כלב, שמא תזדקק לבעילתו (בבא מציעא ה, ע"א)

– אישה חייבת ללבוש תחתונים מתחת לשמלתה, שמא יבעל אותה קוף (מסכת מגילה, פרק ד', עה).- אכן, ראיתי הרבה קופים ברחובות ירושלים והסכנה גדולה מאד!

– ועוד הרבה רפש ממין זה. לכן, – לא יהיה מחננו טהור, עד שתמצא אותה… יתד, לכסות את צאתו.

ונשאלת השאלה: מנין נטלו חכמים – להרע אותה עזות מצח לומר: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה וגו'". כלום ברצונם לומר שגם דברי נבלה כנ"ל (ועוד) – באו מפי הגבורה?

תלמידי חכמים, הזהרו שלא תתבלע גם בינתכם מרוב תלמודכם!!!

וזכרו:יפה שתיקה לחכמים. קל וחומר לשוטים!

לו