משה
4 Answers
איך אדם ושיהיה ענק ככל שיהיה יכול לכתוב מבלי לעשות צחוק מעצמו שיצירה אנושית קובעת מהם ספרי הקודש ואחר כך לקרוא לכתוב בהם דברי אלוהים חיים?
ודאי גם הוא (שידוע שכפר באלוהים כבורא העולם או כמנהל את העולם או כמשהוא הרלוונטי כלפינו ובתחיית המתים ובשכר ועונש) ידע שאת האלוהים וודאי גם האלוהים היהודי, האדם יצר ולא הפוך אלא האדם מכריע ערכית ש ה' הוא האלוהים ומתוך כך הוא עובד את האלוהים ואיך אפשר לקרוא לכתוב דברי אלוהים חיים? מה חי באלוהים הנוצר בדמיון האדם?
חוץ מזה שהוא בדבריו מודה שאין קשר בין מה שהוא קורא – ישראל ההיסטורי – הכפוף להלכה שבעל פה לישראל שלפני ההלכה שבעל פה, שכן גם הוא חייב להודות שחז"ל יוצרי ההלכה חיו מתקופת בית שני ואילך ולא למשל לתקופת דוד ושלמה או תקופת האבות שאז עדיין לא נוצרה התורה שבעל פה ואם כן הוא מצמצם את זמן – ישראל ההיסטורי – לתקופה של כ 2000 שנה ותו לא
ושוב חוץ מלהגיד את המשפט המטומטם שלערכים אין הסבר כיצד הוא ביודעין יכול לקבל עליו לחיות לפי הלכה שנוצרה על ידי אנשים ולקבלה כסמכות כאילו היא דברי אלוהים חיים ולקרוא לעצמו – עובד ה' – כשהוא בעצם עובד את החלטתו לקבל את סמכות ההלכה על חייו
ב. לא מתפקידי לפרשן את ליבוביץ' אבל אנסה בכל זאת: ליבוביץ' המשיל את הדת לצבא. בצבא יש נהלים ופקודות וטקסים שחלקם עשויים להיראות מגוחכים למי שמביט מבחוץ (אני זוכר כמה צחקתי כגדנ"עי כשראיתי חבורת חיילים צועקת 'הקשב' בבסיס צבאי וכמה שנים אחר כך עשיתי אותו דבר)
השאלה היא מה מטרת קיומו של הצבא .
ג. ליבוביץ' לא התעניין במהותו של האל (הוא טען שלאדם אין שום ידע על האל ) אלא באדם וכיצד הוא עומד מול האל (תקרא לזה 'הבריאה',' הקיום' או משהו דומה והעקרון עדיין תופס) כלומר מה נוכל לעשות כדי לא להיות 'סתם' בעלי חיים שנוצרו במקרה כמו הדינוזאורים. ואם אנחנו מקבלים את גודלו האינסופי של היקום ומניחים שיש סיכוי טוב שהגזע האנושי לא ישרוד לנצח הרי שמה שנשאר הוא השאלה "מי היית?" במהלך.חייך.
ד. לא הפכתי לאדם מאמין כשהבנתי את דברי ליבוביץ' אבל לפחות פגשתי אמונה שלא מעוררת אצלי זלזול וזה לא מעט.
ואתחיל מסעיף ד. בתגובת עדו
אני לעומתו מזלזל מאוד באדם היודע ומשוכנע שתורה והלכה הם יצירה אנושית ומאידך מתייחס אליהם כאילו הם דברי אלוהים חיים
ובאשר "לערכים אין הנמקה"
אפשר לכנות אדם כאדם ערכי כשהוא חושב שרעיון מסויים הוא טוב וראוי ותמיד ינהג בכפוף לרעיון הטוב בעיניו, למרות שאין אוביקטיביות אך בעיניו הוא כפוף לרעיון טוב
ואילו ליבוביץ אינו חושב שהרעיון הוא טוב אלא החלטה להיות כפוף לרעיון היא עושה את האדם לערכי וזאת למרות שהרעיון לאו דווקא טוב בעיניו ולעיתים אף גרוע (וידוע שליבוביץ שנרתע ממצוות פורים כי חוגגים בפורים סוג של רצח עם שנעשה על ידי יהודים ומאידך לא רצה לסטות מההלכה המחייבת סעודה חגיגית בפורים, ולכן בפורים של ירושלים נסע לתל אביב ובפורים של תל אביב נסע לירושלים כך שגם לא סעד את סעודת פורים וגם לא סטה מההלכה) וזוהי לוליינות וטמטום
ועדיין אין התייחסות כלל לאדם הקורא לעצמו עובד ה' ובפועל הוא אדם העובד את החלטתו הוא להיות כפוף לחוקים עשנים ונבובים, שנוצרו גם לדעתו מתוך מטרות וכוונות שאינו מזדהה עימם, מתוך סביבה תרבותית חסרת ידע במכלול עניינים ובחוקי הטבע בפרט יחסית לימינו,
אמונה של אדם בדברים חסרי שחר הבאה מתוך הצרכים האנושיים הבסיסים של משמעות לחיים ותקוה לעתיד זוכה אצלי בהרבה יותר כבוד מאשר אדם המכפיף עצמו להחלטה שקיבל סתם כך, למרות שהוא עצמו לא מאמין שיש סיבה להיות מחוייב לאורח חיים זה מלבד ההחלטה שלו להיות כפוף אליה