21 שנים • Anon יש עניין שמאוד מאוד מפריע לי אצל חרדים.אני מניח שחלק מהכותבים באתר הם חרדים לשעבר,והייתי שמח לשמוע את דעתם.
הגזענות של החרדים האשכנזים כלפי הספרדים.אני לא מצליח להבין איך אנשים שרק לפני שני דורות נטבחו בצורה כל כך ברוטאלית בגלל דיעות של שנאת הזר והשונה,מתייחסים בצורה כזו לאחיהם,בני עמם. היו סיפורים ששמעתי,שממש הרתיחו את דמי!! אני מכיר בחורה,ששם משפחתה ברזילי.היא דתיה לאומית,כמוני. בשירות הלאומי שלה,היא הדריכה טיולים.פעם היא הדריכה טיול של בית ספר לבנות מגאולה,בירושלים.
כל הטיול,הבנות שאלו אותה אם ברזילי זה עיברות של אייזנברג.
למה אייזנברג?שאלה.אולי אני ספרדייה?
לא יכול להיות.אמרה אחת הבנות.(גיל 13 14) את נורמלית.ספרדים לא. אמא שלי אומרת שמי שמתחתנת עם ספרדי יש לה דפקט.
וזה רק טיפה בים.למרות שאני דתי לאומי,אימי בנעוריה למדה ב'אור החיים' בבני ברק. ובואו נאמר שהסיפורים ששמעתי ממנה, אם היו רק מחליפים את השמות והמקומות,היינו מקבלים סיפור אנטישמי קלאסי מאירופה של המאה ה-19.
למה?
חשובה לי דעתכם,כחרדים שבואו נאמר,'עמדו על דעתם'.
בתודה.
רועי
צוות
היה ראוי להפנות שאלתך אל חוקרי החברה והתרבויות (אנתרופולוגים וסוציולוגים) משום שזו שאלה שאינה קשורה לדת הצרופה אלא למבנה הקהילה ויחסי הגומלין בין הקהילות החרדיות והדתיות.
אך בכל זאת נענה לך מתוך היכרותינו את החברה האשכנזית חרדית כמי שנולד, גדל והתחנך בתוך קהילה זו. ראשית, ברמה העובדתית, אין בחברה החרדית אשכנזית שיעור או חינוך ישיר ואקטיבי לאהבת השונה. אם יבוא מאן דהו ויציע למנהל "החיידר" או לאנשי חינוך חרדים אשכנזים להוסיף למערכת השיעורים שיעור בנושא אהבת השונה (ספרדים חרדים) הרי שהצעתו תידחה על הסף.
והשאלה היא מדוע? כלומר, כיצד מתיישבת מערכת החינוך החרדית המפלה במידה לא מעטה את החרדי השונה (ספרדי) עם האימרה "אהבת ישראל" וכל ישראל ערבים זה לזה".
התשובה לשאלה זו מתחילה מהעבר, מההיסטוריה של מבנה הקהילה החרדית באשכנז. הקהילה החרדית מבחינה דתית וחברתית כמוה כתפיסת העולם הישן. בעולם הישן כל דת (יהדות , איסלם ונצרות) סברה שהאמת האבסולוטית בכיסה ואין מקום לדת ולאמונה אחרת. במצב זה הקהילה היהודית הייתה צריכה לשמר את יהדותה מפני הסביבה העוינת (הנוצרית) וזאת הם עשו על ידי טיפוח שני דברים בסיסיים: מחד שנאת הזר (הגוי) ומאידך עליונותה של הקהילה מהסביבה. כך לאורך דורות, בזמן גלותם, השתרש בקהילה החרדית אשכנזית עוינות וחשדנות כלפי כל דבר זר וחדש אף כאלה שבאו מתוך עולמה של תורה שמא ישתבש מבנה הקהילה הסגור והשמרן. לא לחינם הביטוי המטפאורי " חדש אסור מן התורה" שמשמעותו אין לשנות ממנהגי הקהילה טבע אותו רב מהקהילה האשכנזית הוא החת"ם סופר (1762 – 1839).
על פי צביון זה של תפיסת עולם ישן עלו הקהילות האשכנזיות לארץ, והמשיכו את קיום קהילתם על פי תפיסה מיושנת. אלא שהסביבה השתנתה, במקום גויים ישנם חילונים, דתיים לאומיים , מסורתיים וחרדים ספרדים. כלפי החילוניים המסר פשוט יותר הם כופרים לכן אין לקבלם ויתירה מכך להיאבק נגדם. כלפי הדתיים הלאומים המקבלים את מדינת ישראל בשלטון הכופרים (החילונים) הרי שהיחס העויין כלפיהם מובן אף מטעמים דתיים צרופים. הבעיה העולה וצפה במלוא חריפותה הוא יחסם כלפי ספרדים חרדים , שההבדל הוא תרבותי גרידא. לכן הם לא יספקו תשובה ברורה ומספקת להתנהוגתם הנילוזה כלפי הספרדים אלא יתחמקו באי נוחות לנוכח טענה זו.
אך ההסבר הנראה לנו הוא החינוך לעליונות פטרונית שהביאו מהגולה, חינוך המגלם "אמת אבסולוטית" אף ביחס לקהילות יהודיות שומרי תורה ומצוות (ספרדים). כלומר הקהילה החרדית אשכנזית סוברת ומחנכת שרק הם היחידים שמסוגלים לשמר את הגחלת היהודית. עולם הישיבות, השמרנות, הקפדנות ושמירה על הישן מפני החדש הם שנותנים להם את התחושה של שליחות אלוהית כמקיימים את רצון האלוהים. מטבע הדברים הם יבוזו, יזלזלו לכל השונה אף שמבחינה דתית הספרדים הם חלק מהעם היהודי. החברה החרדית כחברה טקסטואלית, כלומר מונהגת על פי ארון הספרים היהודי גלותי, לא תמצא הדרכה והטפת מוסר לקבל את השונה והחושב אחרת, אלא ההפך הם ימצאו בטקסטים אלה "שחדש אסור מהתורה" כלומר אין לקבל באופן שווה ומלא את החרדים הספרדים.
להסבר זה מתווספים טבעו של אדם לדחות את השונה, כל חברה ותיקה מקבלת בחשדנות את המהגרים החדשים, ולגבי הקהילה האשכנזית הרי שהספרדים החרדים הם בבחינת "מהגרים" לחרדיות האשכנזית. בנוסף, תרבות מפתחת ארגון וסדר ולשם ביצורה יתנהגו חבריה ביחס עוין כלפי פרטים חריגים. החריגים במקרה הנדון הם הספרדים. ואם תינתן לגיטמציה שווה לרבני הספרדים ולבני קהילתם הרי שהקהילה האשכנזית המשומרת תתפורר וקברניטיה יאבדו שליטה.
בברכה
דעת – אמת