ללומד וחושב הרבה שלום..אציין שלא הפסקתי לתמוהה על מה שכתבת ..שים לב אתה מפיל את כל הרוע של האדם העליון כמובן[אלה שההומניסטים רואים בו ערך]..על אלוהים??נו באמת האדם הוא יש בו טוב ויש בו רע בעולם יש גם זה וגם זה פעמים שהרע גובר על הטוב [שואה]..פעמים שהטוב גובר על הרע[התנגדות לשואה]..מה בדיוק אתה רוצה כאן מאלוהים אני לא מבין אלוהים נתן לאדם את האפשרויות לטוב ולרע והאדם בחר ברע ועוד הוא בא בטענות ומענות כלפי מי?כלפי אלוהים..ותמיד אני אוהב לספר את הסיפור הזה..שפעם אחת בא לליבוביץ אדם יהודי שאמר לו שאחרי השואה הוא הפסיק להאמין באלוהים..אז ליבוביץ ענה לו אתה לא האמנת בו גם לפני השואה..האמנת בסבא שיושב למעלה ומושך בחוטים וברגע שהוא הפסיק למשוך הפסקת להאמין..אז זוהי לא אמונה באלוהים…ולעניין היזכור..זה כל כך מקומם אותי האיזכור אלוהים לפני אנשים חילוניים שאינם מעונינים בזה לחלוטין אגב גם את הקדיש הייתי מבטל לחלוטין זוהי אנקודה דתית וזה פשוט מגוחך לראות חילוני מגמגם שם מילים דתיות שאין לו שום קשר אליהם..נו באמת זה לא רציני..וכמובן לראות את הרבנים הראשיים שמקריאים פסוקים מתהילים עם כל הממלכתיות המזוייפת הזאת..הפרדת הדת מהמדינה זה הכרח השעה שצריך להלחם עליו ללא לאות ולכן צריך לתמוך במפלגתו של חברינו ירון ולתת לו כמה שיותר כוח שחלילה לא יהיה סתם עלה תאנה בכנסת…בברכה יוסי.

ללומד הרבה וחושב: כן יש כאלה שלומדים וגם מגיעים למסקנות הנכונות. הרוב טועים ומטעים, משלים עצמם ואחרים במחשבות ובאמירות כמו: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (לא ציטוט מדויק…), בטמטום האמונה כשהם משכנעים עצמם שמצב עבדותם הוא הטוב ביותר האפשרי, שהבלי ההבלים שהם מוציאים מהכתובים להצדיק השקפותיהם, עמדותיהם ודרכם- "טובלים בקדושת ההלכה ומעשיהם נבלה" (אין מקור זה משפט שאני המצאתי…).

כל מאמין ואמונתו כל דתי ודרכו. אחד מוציא מהמקורות דבר זה וחברו את היפוכו…לא יאומן. אין מתודה ברורה, אין שיטתיות, אין הגיון ותבונה רק מחויבות לא ברורה לדת ולהלכה שמוליכה אותם לאבדון. ושים לב כל אחד מצדיק דרכו השונה, באופן שונה. ראה כמה "טיפוסי מאמינים ודתיים" מגיחים כאן לאתר מחרדים ממ, עבור בדתיים-לאומיים, המשך בלייבוביצ'יאניים כולם, כולם חיים באשליות עצמיות שהם מוכרים לעצמם ומנסים לשווק לסביבתם בשיכנוע פנימי כה עמוק, ברצינות מעושה לדרכם.

ומלחכי הפנכה שמגדילים לעשות מעיזים להגיח כאן להטיף בהתנשאות עלובה, בגידופים ואיחולים שונים מעולם הזיות האמונה, אלה מוכיחים באופן הברור ביותר את הקשר בין אמונה לבעיות נפשיות ורגשיות.

לכן אין דרך אחר מלבד – החירות..!!! רק יהודי חופשי יהיה אדם שלם ומושלם ללא אשליות, הזיות, דמיונות, בדיונות, המצאות ושאר מושגים המסבירים את משמעות המילה-אמונה.

הצדיק היהודי

במקרה המדובר, נראה כי מדובר בתזכורת לחילונים כי אלוהים קיים. אני רוצה לחלוק אתכם סיפור אישי: אחד מחברי לשירות הצבאי נהרג בקרב לפני מספר שנים. הוא היה בחור דתי ומשפחתו שאבה נחמה עצומה מזה שהוא "משגיח עלינו מלמעלה". נאמרו דברים בסגנון "שמו לא נכתב בספר החיים אחרי יום כיפור", "תפקידו בעולם הסתיים", "אלוהים לוקח אליו את מי שהוא אוהב" וכד'. אני זוכר שכעסתי על כך מאוד. מי הם שיקחו בעלות על האובדן של אדם שהיה והלך ויהפכו את חייו ומותו לאיזה שקר מיסטי. היום, כשאני מבקר אותם אני לא יכול שלא לכעוס עליהם עדיין. בכל זאת, אני לוקח את כל הביקורת הזו הצידה ונזכר שזה הדבר היחיד שמביא להם נחמה. אם הם לא היו משקרים לעצמם עם האגדות שלהם, הם היו אומללים הרבה יותר מחבריו החילונים לצבא – אז שיהיה. המוות שלו לא שייך לי באותה המידה.

ולענייננו, כמו שהמשפחה הזו לא הייתה צריכה תזכורת שאלוהים זוכר, אני לא מאמין שיש מישהו שכן צריך ובטח שלא אלוהים עצמו. בסופו של יום, זה עוד נסיון נואל לרתום את כוחו של אלוהים כדי להצדיק את "דרכינו". גם באיראן, אלוהים לצידם. אלוהים היה לצד הנוצרים במסעות הצלב, ובו זמנית היה גם בצד המוסלמים. אנשים שחושבים שהם פועלים בשמו של אלוהים הם… ובכן, לא חכמים במיוחד – או כלל רוב הזמן. מדינות שרואות עצמן כרפובליקות דתיות נוטות להיות מגוחכות בחוקיהן הנוגעים לדת (חוץ מנורבגיה, הייתי אומר). אכן הגיע הזמן להפרד ממסורות ישנות המקדשות את השילוש הקדוש: דת-כסף-כוח.

אם אומרים לי ללכת לקרב בשביל משפחתי, חברי ודרך חיינו, אלך לקרב. אם אומרים לי ללכת לקרב בשביל הדגל וההמנון, אחשוב על זה. אם אומרים לי ללכת לקרב בשביל אלוהים, יתכבד אותו האלוהים שכל הצדדים חושבים שהוא לצידם וילחם במקומי, או יתרה מכך, יתכבד האדם שחושב שאני נלחם בשביל האלוהים שלו ויבוא ויחליף אותי.

העניין הוא שברגע שחוזרים על שקר מספיק פעמים הוא הופך אמת. בגלל זה דוחפים את אלוהים לכל דבר, כי רק בכך שדוחפים אותו, מספקים לו קיום. אז חברי הדתיים, תודה על התזכורת, אבל לא תודה.

וקושיה לסיום:

מחבל עומד להתפוצץ וצועק "אללה וואכבר". אתם חושבים שאם הוא היה פוגש באמנון יצחק הוא היה מבין שהם בעצם די דומים באמונותיהם (ומראם) ומתחרט?

אני חושב שהערבים באמת עושים לנו עוול. חלק כה נכבד מאוכלוסיית ישראל מאמין באותם העקרונות ובאותו האלוהים שלהם באותה עיוולות. נראה לכם שאם הם היו יודעים כמה אנחנו דומים להם עדיין היו רוצים להרוג אותנו?

מארק

יוסי כמי שכתב כאן שהוא מסתייג מההומניזם ובחר בהיפך – דרך הדת המוטעית לא הייתי ממהר לדבר בשם ההומניזם כי נראה שאין הבנתך מגעת כדי הבנת העניין.

רק להבהיר את טעויותיך הרבות מספור: האדם איננו ערך הוא מקור הערכים. איזה חוסר הבנה בסיסי, באמת.

לגבי הטענות לאלוהים זה ממש מובן לכל דתי מצוי שמאמין בהשגחה פרטית (נדמה לי אני לא חותם על זה שגם הרמבם החזיק בכך). השגחה פרטית היא מעיקרי הדת-פרט ללייבוביץ'. אבל הוא מייצג את עצמו ועד 2-3 שהולכים בדרכו. לכן יש ויש מה לבוא חשבון עם יהוה ומה לטעון כלפיו וזה לא שהדתיים נאחזים בכלום אחרי הכל הם למדו זאת מקריאה בתורה: אברהם, משה ושאר גדולי אומה וראשוני העם באו חשבון עם האל, טענו והתלוננו כלפיו. בתפילות שאתה ממלמל תוך התכחשות והתעלמות מתוכנן יש התייחסות מפורשת לכך שהאל הוא כן, מעין סבא בשמיים שמושך בחוטים… מה לעשות שאדם חכם מרגיש קצת טמבל לאמר שהוא מחזיק בכך אז הוא מתחיל לספר לעצמו סיפורים ומעשיות ולשקר לעצמו ולשכנע עצמו ש"מה יש סבא בשמיים ? איזה שטויות הרי "לא ישיגוהו וגו'". נכון יש את הרמבם שאמר זאת בניגוד לרוב החכמים לפניו שלא תפסו כך את האל ובניגוד לכ-ל הדתיים שממלמלים פסוקים שאומרים בדיוק שכן יש "סבא בשמיים".

אבל לקרוא ולמלמל דברים ולהתכחש להם זאת מומחיות של אדם דתי ומאמין בלבד…!.

באשר לשאר הדברים על היזכור, הקדיש והפרדת הדת מהמדינה ? אולי בכ"ז נכניס אותך לגיהנום איתנו שם נחגוג במנגל עשיר בתקרובות טעימות ועם נשים יפות. אתה בהחלט מתחיל לממן לך את כרטיס הכניסה. תמשיך כך אולי בסוף תעשה תיקון….. :-).

הצדיק היהודי