המאבק בין יְהֹוָה לאדם נמשך גם בסיפור "מגדל בבל".

"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:

וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" (בראשית, יא; 4-8).

וכי מה הפריע ל יְהֹוָה? מה רע בגורד שחקים שראשו בשמיים? ומה רע במזימתם? אלא ש יְהֹוָה פחד שיגיעו למקום מושבו וילחמו נגדו. אף חז"ל פירשואת המזימה כמלחמה בין בני אדם ליְהֹוָה. ולכן יְהֹוָה הפכם לקופים, לרוחות חסרי צורה וגוף, לשדים הדומים לבני אדם, ולשדים בעלי צורת אדם בעלי כנפיים" (סנהדרין קט ע"א).

יתר מלחמות יְהֹוָה כתובים בנביאים- מלחמתו עם "התנין" (ישעיהו,כז; 1), עם ה"ים" ו"הנהר" (חבקוק, ג; 8) ועוד…

בברכה

דעת – אמת

"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם"

וואי, אז הסיפור עם עץ החיים נמצא ממש בספר בראשית עצמו. מה היה למדרשים להגיד על הקטע הזה.

ניראל

הבנת הטקסט מתוך עולם התרבותי ותפיסות עולם של המחבר הם מיסודות הפרשנות הביקורתית. סיפור גן עדן ובריאת האדם בתורה הוא סיפור מיתולוגי מאופיין לאותה תקופה. יחסי הגומלים בין האלים לאדם ובינם לבין עצמם היו יחסי מלחמה ומאבקי כוח. לכן הסיפור מובן היטב מדוע נאסר על האדם לאכול מעץ הדעת ולאחר מכן יהוה גרשו שמא יאכל גם מעץ החיים.

הפרשנות החז"לית ומפרשי המקרא שבאו לאחר מכן הניחו שיחסי הגומלים בין יהוה לאדם הם של הטבה מצד יהוה לאדם ומאידך כפיות טובה מצדו של האדם כלפי יהוה.

וזהו היסוד, מבחינתם, של כל משחקי החתול והעכבר של יהוה עם בני האדם.

ואם כך, כלומר שיהוה מטיב לאדם, מדוע אסר עליו לאכול מעץ הדעת? עץ הדעת גורם להבחין בין טוב לרע ומדוע שיהוה, העשוי להטיב עם האדם, מונע ממנו לדעת טוב ורע?

תשובת הרמב"ן (בראשית,ב; 9) שיהוה ברא את האדם ללא רצון וללא תשוקה אלא מעמדו היה גבוה כמלאך שהיה אנוס לקיים את דעת יהוה. כאילו הוא מכונה ללא כוונות ומניעים של טוב ורע. לכן יהוה אסר על האדם לאכול מעץ הדעת שמא יגרום לו לרצות ולחשוק, להטיב ולהרע וכך יבוא לידי חטא. כאילו יהוה העדיף שהאדם יהיה חסר בחירה וחסר תאווה כדי שלא יחטא.

ואל תשאלני אם כך, שהאדם חסר בחירה ורצון, כיצד עבר על דברי יהוה ואכל מעץ הדעת. כי הפרשנים המסורתיים, המכניסים את גחמותיהם לטקסט, על כורחם יתפתלו, וינהגו בלוליינות ובלבד שהשקפותיהם יאמרו. על כל פנים, יהוה העניש את האדם, שעבר על הציווי לא לאכול מעץ הדעת, במוות. והנה עדיין עץ החיים בגן עדן ויהוה חשש שמא יאכל האדם ממנו ויתבטל העונש לכן גרשו מגן עדן. ממש משחקי חתול ועכבר. יהוה רוצה להטיב, האדם כאילו מסרב לקבל את ההטבה ויהוה מענישו וחוזר חלילה עד עצם היום הזה. משעשע שרש"י (בראשית, ג; 22) הסביר את "הטבת" יהוה בגירוש האדם שמא יאכל מעץ החיים כך: אם האדם יחיה לעולם הוא עלול לחשוב עצמו לאלוה ובכך יטעה את הבריות אחריו כאילו יש אלוה נוסף (יהוה חשש ממציאות כמו של ישו הנוצרי. ועל כורחו של יהוה טעו הבריות אחריו לחשוב שהוא אלוה. ולחב"דניקים העונש לא הועיל כלום כי רבם חי לעולם על אפו וחמתו של יהוה).

כמה הבלים אפשר לספוג? וכיצד דמיונות נהפכות למציאות של ממש? ( עד שמקימים מפלגות פוליטיות כדי לממש אמונות הבל אלו) רק האדם יכול!!!

בברכה

דעת – אמת

הסיפור מהווה דוגמא טובה לאתאולוגיה (ETIOLOGY) — הסבר המצב הקיים ע"י המצאת סיפור קדום. מדוע לאדם ידע דומה לזה של אלהים, יותר מכל החיות האחרות? בגלל שהוא אכל מעץ הדעת. מדוע האדם מת והאל חי לעד? מפני שהאדם לא אכל מעץ החיים. מדוע האשה סובלת בלידה? מפני שחוה חטאה, וכו'.

אלון