אסטרולוגיה, איצטגנינין, כלדאי, מזלא, מזל, מזלות אלו התגיות שחז"ל השתמשו בהם.

חז"ל האמינו ביחסי הגומלים בין מהלכי הכוכבים וגורל האדם. כלומר האמינו באסטרולוגיה במובן של השפעת כוכבים על הנעשה בארץ.

אפרט את דעת חז"ל, אבן עזרא והרמב"ם.

חז"ל:

1. הכרה "מדעית" של השפעת הכוכבים על העולם הגשמי. – לדעת חז"ל הכוכבים משפיעים על בני האדם עד כדי גזרה (כחוק טבע) שלא ניתן לשנותה אפילו על ידי צדיקות יתר. לדעתם, אריכות חיים, פרנסה וילדים תלויים במערכת הכוכבים של הנולד ובלשונם: "חיי, בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא" (מועד קטן כח ע"א).

הם מנמקים סברה זו במציאות הריאלית של עולם כמנהגו נוהג: שני צדיקים חיו במחוזותם, רבה ורב חסדא, האחד זכה באריכות חיים והשני לא , האחד עשיר והשני עני, לאחד רבו שמחות חתונות ילדיו לשני רבו אסונות. משמע, כך הסיקו חז"ל, צדיקות אינה מעלה ואינה מורידה אלא תלויה בהשפעת המזלות. יש נשים שנולדו עם "מזל" רע הגורם למיתת בעליהן לכן אין להינשא להן (יבמות סד ע"ב). אומנם, יש מהחכמים הסוברים שאין הכוכבים משפיעים על ישראל אלא על הגויים בלבד (עיין בעלי התוספות במסכת מועד קטן, המנסים ליישב דעות חלוקות אלו), על כל פנים גם לשיטתם הכוכבים משפיעים, כמהלך טבעי, לפחות על מי שאינו יהודי.

לדעתם המזלות לא משפיעים על בהמות אלא על בני אדם בלבד ולכן סברו שכתיבת קמיעות המנצלת את "המזלות" יכולה להשפיע על בני אדם שיש להם מזל (המושפעים ממערכת הכוכבים) יותר מאשר על בהמות שאין להם "מזל" (שבת נג ע"ב).

2. יכולת חיזוי העתיד ל"בקי" במהלכי גרמי השמיים – חז"ל לא עסקו "בחיזוי" אבל האמינו שיש דברים בגו. הנה אף על פי שיש איסור לשאול ולדרוש בחוזי הכוכבים שנאמר: " תמים תהיה עם ה' אלהיך" (פסחים קיג ע"ב), החכמים חששו לנבואתם של החוזים כמסופר על רבי עקיבא שדאג לבתו מפני העתיד הרע שחזו "החוזים" לבתו (שבת קנו ע"ב).

3. השפעת בני אדם על הכוכבים שישפיעו בחזרה על בני אדם – כמובן שפולחן כדי להשפיע על הכוכבים נאסר. המלך יאשיהו, זה שמצא את ספר התורה "החדש", הוא הראשון שהוציא מבית המקדש את עובדי הכוכבים והמזלות: "וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים…וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם"( מלכים ב, כג; 4-5). מעניין לעניין באותו עניין: הכמרים, החוזים ועובדי האלילים היו לגיטמיים עוד מתקופת שלמה המלך: "וְאֶת הַבָּמוֹת … אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן" (מלכים ב, כג ; 13) וכיצד מגינים המאמינים על מלכם "הצדיק" מעדות כתבי הקודש על בנייתו עבודת אלילים? נשותיו של שלמה המלך הן שבנו את הבמות ושלמה פשוט לא מחה בהן לכן, כתבי הקודש תלו את בניית הבמות בשלמה המלך ( שבת נו ע"ב). משעשע לראות כיצד "כתבי הקודש" הם כבצק הנילוש בידי המאמינים, ולא רצונם ללמוד ממנו אלא רצונם לקבל גושפנקא להזייתם.

דעת אבן עזרא:

אבן עזרא חי בתקופת ימי הביניים, בזמן ששלטו בכיפה המוסלמים והגותם התיאולוגית.

אחת התפיסות הרווחות (הניאואפלוטניות), שאבן עזרא קיבלם, היא תורת ההתהוות העולם והבריאה. אבן עזרא (שמות, ג; 15) אימץ את הגישה כי יש שלושה עולמות שנאצלו אחד מהשני:

העולם העליון; המלאכים הקדושים.

העולם האמצעי; כוכבי הלכת וכוכבי גלגל המזלות.

והעולם הארצי; דומם, צומח, חי ואדם.

לדעתו, עולם הכוכבים והמזלות משפיע על העולם הארצי כפי שאנחנו מבינים היום חוקים פיזיקליים. וכל האירועים בעולם הארצי הם נגזרות ממהלכי הכוכבים.

1. הכרה "מדעית" של השפעת הכוכבים על העולם הגשמי – אבן עזרא היה אסטרולוג במלוא מובן המילה כתורה מדעית: "ועתה אדבר על חכמת המזלות. דע, כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הולדו וערך אלה אל אלה. והדבר עמוק מאוד. והנה יהיה כפי מולד האשה שתהיה משכלה, כי תולדת הרחם להשכיל הילודים, או שתהיה עקרה ולא תלד" (אבן עזרא, שמות, כג; 25).

. עד כדי כך שהוא פירש את התורה על דרך זו. לדוגמה, יעקב שנשא שתי אחיות הוא מסביר שבגלל השפעת הכוכבים האיסור לשאת שתי אחיות הוא רק בישראל. וכך ביארו הרב יוסף טוב עלם (חי במחצית השניה של המאה ה-14 למניינם) בספרו "צפנת פענח" בפרשת אחרי מות: " כי איסור העריות הוא בארץ ישראל לבדה בעבור העליון המושל עליה שהוא מאדים אויבו של נוגה המושל על התענוגים והמשגל כי מאדים שונא זימה, גם בעבור שיש לשמש ממשלה בארץ ישראל ויש בחלק השמש הנפש המשכלת, ואלה הדברים מפורשים בספר ראשית חכמה שלו [של אבן עזרא]" .

2. יכולת חיזוי העתיד ל"בקי" במהלכי גרמי השמיים – לדעת אבן עזרא לבקי "במזלות" יש יכולת לדעת את העתיד ולדעת דברים נסתרים. הנה כך הסביר מדוע גנבה רחל את התרפים: "והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות, ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת איזה דרך ברחו" ( אבן עזרא, בראשית, לא; 19). וכך הסביר כיצד ידע בלעם "דעת עליון": "כי היה יודע מזלות, ובעת ראותו במזל של שום אדם שהגיע עת רעתו היה מקלל אותו. ובבא הרעה אל המקולל" (אבן עזרא, במדבר, כב; 28).

3. השפעת בני אדם על הכוכבים שישפיעו בחזרה על בני אדם – כמובן שפולחן כדי להשפיע על הכוכבים נאסר, ולשיטתו ידיעת מהלכי המזלות והשפעתם אינם אלא כידיעת כוחות הטבע והשפעתם ואין צורך בעבודתם אלא לדעת את מהלכם.

דעת הרמב"ם:

הרמב"ם אומנם סובר שמערכת הכוכבים והמזלות מעלתם גבוהה ויש להם נפש ומכירים את אלוהים ומשבחים אותו, ומהם מתפשט העולם אך שולל מכל וכל השפעת כוכבים כדעת האסטרולוגים, ומיחס בזלזול רב לדעות הסוברות שיש השפעת כוכבים על האדם. אביא דבריו באגרת ששלח לחכמי מונטפשליר:

"כל מה שיהיה בזה העולם התחתון, מהיות כל נפש חיה וכל אילן וכל מין עשב וכל מין ממיני המחצבים, הכל האל עושהו בכח שיבוא מן הגלגלים והכוכבים יצוף ויפשוט בזה העולם, ויהיה כל מה שיהיה…. והן אמרו שהגלגלים והכוכבים בעלי נפש ומדע הן. וכל אלו הדברים אמת הן… אבל היות כל המינים כולן, ודברים הכלולים בכל העולם שאין בו מעשה נפש חיה – הכל מכוח הגלגלים, שעיקרו מעם הקב"ה…דברי בעלי גזרת הכוכבים (אסטרולוגים) ששמעתם דבריהם ופשטו הבליהם אצלכם, שהם אומרים שאי אפשר שישתנה דבר זה בעולם, ולעולם לא יהיה ראובן אלא בורסי ועני, ואין לו בן, שכן נתן כוח הגלגל בעת לדתו…דברי האיצטגנינין שקר מפני הדעת, שכל אותן ההבלים שאמרו כבר ביטלה אותן הדעת בראיות ברורות. וגם הם שקר אצלנו מפני קבלת הדת, שאילו היה הדבר כן – מה הועילה התורה, המצוה והתלמוד?…ודאתינא עלה מעיקרא, היא שכל דברי החוזים בכוכבים שקר הן אצל כל בעלי מדע. ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מן החכמים בתלמוד ובמדרשות, שדבריהם מראים שבשעת תולדתו של אדם יגרמו לו הכוכבים כך וכך. אל יקשה זה בעינכם, שאין הדרך שיניח אדם הלכה למעשה ויהדר אפירכי ואשנויי (יחזר אחר קושיות ופירוקם) וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת ושכבר נתאמתו בראיות, וינער כפיו מהן, ויתלה בדברי יחיד מן החכמים, שאפשר שנתעלם ממנו הדבר , או שיש באותן הדברים רמז, או אמרן לפי שעה ומעשה שהיה לפניו. הלא תדעו שהרי כמה פסוקים מן התורה הקדושה אינן כפשטן, ולפי שנודע בראיות של דעת שאי אפשר שיהיה הדבר כפשוטו – תרגמו המתרגם תרגום שהדעת סובלת" (אגרות הרמב"ם, אגרת אל חכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים, הוצאת שילת).

וכך באר במשנה תורה:

"כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירין הקב"ה כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן, ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם".

(רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ג, הלכה ט).

עד כאן דברי אנשי הדת. (להרחבה עיין במאמר" מאגיה בתלמוד" וכן במאמר "ידיעת חכמים במבנה הקוסמוס").

הבה נחזיק טובה לחוקרים את הטבע ללא משוא פנים לאמונות ההבל ובזכותם אנחנו יודעים היטב שכל הדיו ששפכו הקדמונים על ידיעת מהלכי הכוכבים והשפעתם להבל נדמו. וכל תחזיותם ונבואתם אינם אלא בדיה שהטריחה והטרידה את הבריות אלפי שנים.

ולולא המהפכה המדעית עדיין היינו שבויים בתפיסה כאילו "מדע", האסטרולוגיה פועל כחוקי טבע ממש.

(אף שיש עדיין בזמננו אנשים המאמינים בהבלים אלו אין זה אלא משום שתשוקת ההמון לנסתר גדולה כל כך שהיא מצליחה לעוור את תבונתם).

האסטרולוגיה נשענה על כמה עובדות שגויות שהתנפצו:

1. הארץ הוא מרכז העולם.

2. המזלות אינם אלא טעות אופטית שלנו כבני אדם, הצופים מהארץ לשמיים, כשלמעשה אינם יחידה אחת.

3. מערכת הכוכבים הם גרם שמיים בדיוק כמו שהארץ "הגשמית" היא גרם שמיים ואין להם מעלה "רוחנית" או נפש היודעת את אלוהיה.

בברכה

דעת – אמת