שלום רפאל,

התורה אינה עושה הבחנה בין קטינה לבגירה בנושא קיום יחסי מין.

התורה מתירה לאב להשיא את בתו הקטנה (פחות מגיל 11 וחצי) לאשר יחפוץ, דין זה נלמד מהפסוק: " אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה" (דברים, כב; 16). כך נהג יצחק אבינו, בהיותו בן 40, נשא את רבקה כשהיא בת שלוש בלבד: " וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל (בראשית, כה; 20) וכתב רש"י (שם) "המתין לה [יצחק] עד שתהא [רבקה] ראויה לביאה [ובהגיעה לגיל] שלש שנים ונשאה".

כך קובעת גם ההלכה שעד גיל 3 התינוקת אינה ראויה לקיום יחסי מין משום שבתוליה חוזרים , אך לאחר גיל שלוש: "תינוקת בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה" (יבמות נז ע"ב).

אבהיר שני דברים חשובים ביחסם של חז"ל למיניות בכלל ולפדופיליה (משיכה מינית לקטינים משני המינים) בפרט:

1. לנגד עיניהם של חז"ל, כקובעי ההלכה, עמד הרצון לרצות את האלוהים ולא את האדם. כלומר הציות לטקסט (לאותיות הדוממות) חשוב להם יותר מפגיעתו של פלוני או אלמונית.

2. חז"ל התעלמו (מחוסר ידיעה או מחוסר רצון להתחשב) מההיבטים הפסיכולוגיים והנפשיים הנובעים מפעילות מינית, ויחסם למין הוא כאקט משפטי גרידא בנושאי קניין והילכות איסורי ביאה מטעמים תאולוגייים.

תחילה נביא את ההלכה המקלה ראש בפדופיליה:

על פי ההלכה יחסי מין (בלשון חכמים "ביאה") מוגדרים כאשר הם מבוצעים עם זכר מעל גיל תשע שנים ונקבה מעל גיל שלוש שנים, מתחת לגילאים אלה אין זה נחשב ומוגדר כ"ביאה" (לא בהקשר הקינייני ולא בהקשר קיום יחסי מין אסורים).

כך נאמר במשנה: "בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת (קניין האישה) בביאה…בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה – מומתין עליה והיא פטורה. פחות מכן (מתחת לגיל שלוש) – כנותן אצבע בעין" (נדה פ"ה מ"ד). חכמי התלמוד מסבירים את המטפאורה "כנותן אצבע בעין", הכתובה במשנה, כך: כשם שעין, אם נכנסת בה אצבע, היא מוציאה דימעה וחוזרת ודומעת, כך גם המכניס את איבר מינו בילדה קטנה פחות מגיל שלוש, בתוליה נקרעים וחוזרים ומתאחים, ולכן אין זה נחשב "ביאה" לא לעניין איסור ולא לשם קניין (נידה מה ע"א).

וכך פוסק הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פ"א,הלכה יג- יד): המקיים יחסי מין עם ילדה, הקטנה מגיל שלוש, פטור מעונש אפילו אם עשה זאת עם בתו , וכן המקיימת יחסי מין עם זכר פחות מגיל תשע פטורה מן העונש אפילו עשתה זאת עם בנה, וכן משכבי זכר (הומוסקסואליות) עם קטין, פחות מגיל תשע, פטור מעונש הכתוב בתורה: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא , כ; 13).

מהדברים שהבאנו לעיל הינך לומדת שיחסם של חז"ל ופוסקי ההלכה אל קיום יחסי מין עם קטינים הוא כאקט חסר משמעות עבורם, הם מתעלמים לחלוטין מההשפעות הפסיכולוגיות והנפשיות על הילד והילדה, שעברו טראומה בלתי הפיכה, העלולות לשבש את כל מהלך חייהם העתידיים. כל עניינם, פלפולם ודיונם הוא בהיבט המשפטי – הלכתי, הם מתיחסים ל"ביאה" כאקט קנייני ושופכים הרבה דיו ואנרגיות אינטלקטואליות בשאלות מבישות ומביכות כגון: האם הכנסת עטרת איבר המין בלבד מוגדרת כביאה, או מספיק חיכוך העטרה באיבר מינה של האישה (בלשון חכמים "נשיקה") או שמא צריך חדירה מלאה של כל איבר המין (יבמות נה ע"ב) וכהנה רבים מפלפולי הבל וסרק.

למען חידוד יתר, באטימותם הריגשית של חז"ל, אביא דיון נוסף בתלמוד העוסק בקיום יחסי מין עם קטינה. היות ולדעתם קטנה בגיל שלוש שנים אינה "ראויה" לביאה, כלומר המקיים יחסי מין עם קטנה אינו נענש, הם דנים כך: האם הבועל קטנה מתחת לגיל שלוש, קורע את בתוליה והם חוזרים ומתאחים או שמא אינם נקרעים כלל, ההשלכות ההלכתיות הנובעות מספק זה (הנפקא מינה) היא, מה דינה של קטינה זו שנבעלה שוב לאחר שלוש שנים ויצא דם האם הוא דם בתולים או דם נידה? וכך מפליגים להם חז"ל בניתוחים וירטואלים שאינם קשורים למציאות הפיזית של האישה תוך התעלמות מהאנושיות.

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת שהמילה "פדופיליה" מקורה מהשפה היוונית (פד = paed = ילד, פיל = philos = אוהב), ואילו מילה עברית, המתארת קירבה מינית בין בוגרת לקטיןה, מהמקורות של ארון הספרים היהודי אינה קיימת כלל ועיקר, ללמדך שהשפה העברית ההלכתית התעלמה לחלוטין ממציאות של פדופיליה. לעומתם, היום ברפואה מתיחסים לפדופיליה (pedophilia) כהפרעה שקשורה לגורמים פסיכולוגיים וחברתיים ומעידה על קושי בהתפתחות המינית. הטיפול בתופעה זו, הוא תרופתי והתנהגותי.

מכל האמור לעיל אין ספק בדבר שאילו יערכו מחקר אנתרופולגי, מקיף ומעמיק, בקרב הקהילה החרדית בזמננו, יימצא אחוז גבוה של יישום המשיכה המינית לקטינים, משום ההתעלמות ההלכתית או מהקלת הראש במעשה הפדופיליה. לשון אחר: הקהילה האורתודוקסית רואה בחומרה יתירה קיום יחסי מין בין בוגרים מאשר עם קטינים.

בברכה

דעת – אמת

 

דעת אמת

אינני מכיר מקרה ספציפי שבו איזה רב בעל קטנה בת שלוש ומטה. אבל כל ילד מכיר את הסיפור על רבקה שהיתה בת שלוש כשנישאה ליצחק. דבר זה מקובל על כל הפרשנים הקלאסיים פרט לראב"ע, ואף אברבנאל מפקפק בו מעט.

דוחה ומגעיל ומבחיל האופן שבו התייחסו חכמינו לדורותיהם לבתוליה של רבקה בת השלוש. להלן דרשה מהמאה הי"ד.

טעם למה זכו חיה ועוף לכסות דמן יותר מבהמות (יש מצוה לכסות את הדם של העוף והחיה לאחר השחיטה, ע"פ ויקרא י"ז י"ג) – לפי כשהפילה רבקה את עצמה מעל הגמל כשראתה יצחק נשרו בתולותיה והיה יצחק חושד לאליעזר שבא עליה וספר לו הענין כלו שנאמר (בראשית כ"ד ס"ו) ויספר העבד ליצחק והביאו אל המקום שנפלה והראה לו דם הבתולים כי באתה חיה אחת ושמרה אותו שלא לקקוהו כלבים ושאר חיות השדה, ואית דאמרי (ויש אומרים) אריה היה שבא ושמר אותו ולכן זכתה כל חיה הנאכלת לכסות דמה, ועוף נמי (גם) זכה לפי שלמד לקין לקבור הבל אחיו כמו שמפורש בתנחומא.

(ספר כלבו לר' אהרון מנרבונה, המאה הי"ג)

אפשר להשתגע מהקלות הבלתי נסבלת שבו מפרש רש"י את נישואי יצחק ורבקה. ואותו קוראים תינוקות של בית רבן זכים וטהורים בפסוק השני בפרשת תולדות:

רש"י בראשית כ"ה כ':

בן ארבעים שנה – שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים היתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (בראשית כ"ג א') ויהיו חיי שרה וגו', הרי

ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה,

המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלש שנים ונשאה:

ועל כך מעיר ה"שפתי חכמים":

ואף על פי שאינה ראויה להריון, אפילו הכי נשאה כדי שלא יהיה בהרהורי עבירה…

אגב,

מי שקורא את המקרא כפשוטו יכול להבין עד כמה מגוכחת הפרשנות של הזו של נישואיו של יצחק לרבקה בהיותה בגיל 3. הנה תיאור המפגש של אליעזר, עבד אברהם בעת חפשו אחר אישה לבנו של אברהם – יצחק בספר בראשית פרק כ"ד:

טו וַיְהִי-הוּא, טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ, עַל-שִׁכְמָהּ. טז וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד–בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. יח וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ–וַתַּשְׁקֵהוּ. יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת. כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו. כא וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ–לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ, אִם-לֹא."

נראה לכם כדו-שיח והתנהלות בין גבר לילדה בת 3?

אכן לעיתים הזויים פרשנויות חז"ל.

משה, תדע שפעם זה שונה מהיום והתפתחו מהר יותר וכבר בגיל 3יכלו לדבר כך.

איסורי ביאה פ"א יד:

יד. …ואם היה קטן בן תשע שנים ויום אחד ומעלה זה שבא עליו או הביאו על עצמו, נסקל; והקטן, פטור. ואם היה הזכור בן תשע או פחות, שניהן פטורין; וראוי לבית דין להכות הגדול מכת מרדות, לפי ששכב עם זכור, ואף על פי שהוא פחות מבן תשע.

מכאן שצריך להלקות אונס קטין.

לפולני-

מספיק עם הטמטום האווילי הזה של "פעם היה כך" מה היה ? מה? ילדה בת 3 יכלה לקיים יחסי מין????? פעם היו ניסים..מה הסיבה לעזאזל שהיום אין?? תפסיק להתכחש לאמת ולנסות לתרץ תירוצים כוזבים שלא עולים בקנה אחד עם המציאות!

רבקה מגיע בעסקת חבילה עם המינקת שלה! היא עדיין היית ילדה יונקת שדיים כשהיא התחתנה עם יצחק.

לצערי הרב לא מספיק אנשים מציינים את הטקסט הזה כאחת הסיבות הגדולות ללמה הדת איננה זכה וטהורה ומוסרית יותר מכל מה שזז.