אשמח לתשובתכם
נ.
הקונטרס נכתב להוכיח שדת יהודית היא יצירה אנושית.
המאבק של אנשי התבונה באנשי האמונה צריך להתמקד במעשיהם – אמונה ללא מעשים מתה היא.
אין ספק שנבוא למנוחה ולנחלה אם נצליח לעקור את אמונת ההבל באלוהים (המשפט: "אני מאמין באלוהים" בתפיסתו המודרנית האורתודוכסית= איני יודע ואיני רוצה לאתגר עצמי לדעת).
דעת – אמת
אני סבור כי גם אדם שמאד מאד מאד אוהב וקשור לכלבו הנאמן כשזה מת ראוי לקבור אותו ולא להסתובב עם גוויתו המסריחה. אפילו יפחלץ את גופת כלבו ויסתובב עימו עדיין יחשב למוזר ביותר.
בדיוק כך עם ההלכה. זוהי גוויה והממשיכים לקיים עימה יחסים משולים לנקרופילים. הרי, ממילא, הם עצמם מבצעים בה מעשים כטוב בעיניהם. כל אחד מפרש וקובע הלכות כוב ליבו (ביין ???). חלק מקיימים וחלק זונחים וטעמיהם עימם: ההלכה לא הומניסטית, שמא קיום ההלכה ככתבה יפגע ביהודים ועוד ועוד…..
ממילא כל ההלכה הזו הפכה לחוכה ואיטלולא וכל אחד בוחר לו ממנה לפי נוחיותו, רבו וכולי.
אבל העניין הוא אחר. למה לשנות את ההלכה שאינה ראויה לעת הזו. כבר יש השקפה עדיפה עליה פי כמה מונים וכל שיש לעשות הוא לישמה- הגישה ההומניסטית-ליברלית. אפשר לקחת את הגישה ולשנות את ההלכה כך שתתאים בדיוק אבל זזה כמו "גזור והדבק" במסמך "וורד" לשם מה ? זה מיותר.
הרי ההלכה שואבת את כל כוחה וסמכותה מכך שהיא "חוק האל" ובמינימום לדעת הכי מקלים "בהשראת האל". הגישה ההומניסטית-ליברלית היא יצירת אנוש שנצרפה, נשתכללה ועוצבה לאחר שנים של אבולוציה תרבותית.
למה הצורך הכפייתי הזה בהלכה ?
היהדות התקדמה הלאה מעבר להלכה. החפץ בקידמה, נאורות והשכלה ראוי לו להצטרף.
ע. הצדיק היהודי
דעתי תנוח כשאוכל להתחתן עם גויה פה במדינת ישראל, דעתי תנוח כשתקציבי המדינה לא יופנו להוצאת המוני בורים שאינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה המודרני (ואינם רוצים ללכלך את ידיהם בעבודת כפיים) אלא רק ללמוד בישיבות כל היום. דעתי תנוח כשאוכל לנסוע באוטובוס לים בשבת וכשבאוטובוס של ימי החול אשתי תוכל לשבת איפה שבא לה מקדימה או מאחורה ולא משנה לאן היא נוסעת. דעתי תנוח כאשר על כל מחזיר בתשובה שנותן הרצאה או מחלק עלוני הסברה אני אוכל להעמיד מישהו משלי שיגיד את ההיפך.
אינני הדובר של דעת אמת אבל אני רואה שהאתר הזה עוסק באמונה היהודית ולא למשל באמונתם של נוצרים, מוסלמים או הינדים וזאת משום שהם לא כופים אותה עלינו. לא מדובר בעניין אקדמי ובשאלות אינטלקטואליות אלא בדברים שהם בנפשנו ולכן השאלה פשוט לא נכונה מבחינתי.
עדו
כמדומני זו פעם שנייה שאני כותב לך שלא השכלת להבין את מטרת דעת – אמת.
דעת – אמת
במשך שנים האגודה למלחמה בעישון הפיצה מודעות ושידרה תשדירי שירות שבהם הסבירה עד כמה העישון מזיק והפצירה במעשנים להפסיק לעשן. יום אחד האגודה בראשותו של טוביה לרר החליטה לשנות את דרכה. במקום להפציר באנשים להפסיק לעשן הם התחילו לדרוש שבתחבורה הציבורית ובמקומות העבודה אנשים שאינם מעשנים לא יצטרכו לסבול בגלל עלו שכן מעשנים. התחילו קנסות על עישון במקומות ציבוריים ואם פעם בקולנוע היית צריך לראות את הסרט מבעד לענני עשן סמיכים היום עישון בקולנוע יכול לגרור לילה בתא המעצר. כתוצאת לוואי עישון הפך לפחות 'לגיטימי' וקרנו ירדה.
אני חילוני ואינני מעשן, עצוב לי לראות אנשים שהורסים את בריאותם עם סיגריות אבל זו זכותם בדיוק כשם שזכותם להתפלל לחבר דמיוני בשמיים. כל עוד הם לא פולשים למרחב שלי ולא כופים עלי את הסרטן שלהם אני מוכן לכבד את דרכם עד כמה שאני חושב שהיא שגויה.
עדו
נסה להבהיר לעצמך את עמדתך.
ראשית הגדר לעצמך את משמעות הדת, לאחר מכן חשוב אם היא תורמת לחברה ולבסוף כיצד תתיחס אליה בפועל.
בדיוק כפי שתעשה לגבי עישון סמים.
דעת – אמת