תן דוגמא ספציפית לדבריך.
הכללות רק מעידות על תירוצים ולא על התמודדות אמיתית עם טענות.
אלמלא היתה בדבר תועלת, לא היה הכתוב מעלה עליהם שחטאו. התועלת היא בשני כיוונים. ראשית, ללמד שאפילו עוון קל אצל גדולי האומה נחשב כאילו הוא עוון חמור. הקב"ה מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה. ושנית, ללמד שגדולי האומה אכן מסוגלים לחטוא, ובגדול. לבל יסמכו על עצמם בדבר עבירה, ולא אחרים עליהם. לדעת הנחת חז"ל זו, דוד המלך "בקש לעשות" אף על פי שלא עשה, ודי בכך כדי שהכתוב יכריז עליו כאילו עשה.
1) דוד לא חטא בשכיבת אשת איש — אוריה נתן לבת שבע גט על תנאי לפני שיצא למלחמה, שאם ימות במלחמה אז הגט יהיה גט למפרע משעת נתינת הגט. דוד קידש את בת שבע בביאה ("האשה נקנית בשלוש דרכים בכסף בשטר ובביאה").
2) דוד לא חטא ברצח אוריה — אוריה היה מורד במלכות כי הוא לא ירד לביתו בציווי המלך ודינו היה מוות ולכן הרג אותו.
התנ"ך הוא ספר בוטה, יצרי ולא קל לקריאה. מסתבר שאברהם אבינו הגיש לאורחיו בשר וחמאה יחד, מסתבר שאבי האומה שלנו שלח את אישתו פעמיים למיטתו של שליט גוי כי היה פחדן או כי רצה לצאת ברכוש גדול אחר כך (אני מזמין את כולכם לקרוא את 'ארץ הדבש והזהב של דוד שחר, יש שם שימוש יפה בסיפור הזה). זה בסדר, גם אסתר המלכה נשלחה על ידי דודה למיטתו של מלך גוי כדי לקדם את מעמדו של מרדכי בארמון, דבר שהוא אסור בתכלית האיסור כפי שאסור להתחתן עם שתי אחיות – מה שעשה יעקב. יצחק, בנו של יעקב היה רמאי שגנב את הבכורה ואת דעת אביו ויש גם את הסיפור של תמר ששכבה עם אביו של בעלה המת מחופשת לזונה. התורה הקדושה מספרת על שתי אחיות שהישקו את אביהן יין ואז שכבו איתו בזה אחר זה, לא ממש מפתיע אם זוכרים שקצת קודם הוא הציע לתת אותן להמון המשולהב כדי שיבעלו אותן ולא את האורחים שלו (משום מה זה הטריד אותו יותר).
אני יכול להמשיך עוד ועוד אבל נחזור עכשיו לדוד המלך – מדובר גם כאן בסיפור מפורש , ברור והמשל של נתן הנביא מסיר כל ספק לגבי מה שקרה שם. מכיוון שרבי נחמני היה פחדן מכדי להתמודד עם הסיפור הוא ממציא המצאות ומתפלפל כדי להוציא את דוד המלך צדיק ובכך – שימו לב – הוא מסלף את התורה!
וזה בעצם כל הסיפור כולו, הסופרים המקראיים שהיו (לפחות בחלקם) אנשים נועזים שפרצו גבולות וכתבו דברים ברורים בלי כחל ושרק והיורשים העלובים שלהם שמנוונים ומסלפים את דברי הקדמונים. עצוב שהיום אנשים הולכים אחרי האחרונים במקום להיות אנשי אמת כמו הראשונים.
thank you thank you thank you
I just can't agree more ! ! l .
בצורה חכמה מאד משתמשים אנשים כמו יעקב באותו משפט כנגד החילוני שמבקר את הדת , 'מנין לך לדעת? הרי לא למדת'.
ובכן ראשית – קורא שאדם הדיוט חולק על גדולי המומחים והצדק עימו , קורה גם ש'מומחה' מדבר שטויות ולאחרונה נזף שופט בבית משפט ברופא שקבע שאדם קטוע רגל יכול לתפקד כרגיל. 'זה שאתה אורטופד לא אומר שאתה יכול לדבר שטויות בבית המשפט שלי' אמר לו השופט.
אני גם מסכים שמי שלמד הרבה בתחום מסויים, מבין בו יותר ממי שלא למד ולעיתים אכן, אנשים מתבטאים בבורות מביכה בתחומים מסויימים.
השאלה היא למה יעקוב מתכוון ב'ללמוד' . מי שקרא את דבריו של הרב נחמני על פרשת דוד ובת שבע לא יודע יותר ממי שקרא את הסיפור בתורה – הוא יודע רק את דעתו של רב אחד על אותה פרשה.
מי שרכון כל היום על ספרי הגמרא וממלא כרסו ש"ס ופוסקים לא מוסמך יותר ממני להביע דעה על ספר בראשית. הוא יודע מה כתבו אנשים אחרים על ספר בראשית, אולי קרא דעות מעניינות בנושא אבל את בראשית הוא לא מבין יותר טוב ממני. רק יודע מה שכתבו על הספר אנשים אחרים. לעומת זאת מי שלמד על התקופה שבה נכתב ספר בראשית, על מיתוסים דומים בתרבויות אחרות, על סגנונות ספרותיים שונים והתקופות המתאימות להם ועוד כהנה וכהנה מידע אוביקטיבי – שאיננו חוות דעת של אדם מאמין – אדם כזה אכן יודע יותר ממני ואני לא יכול להתווכח איתו. האם הרב נחמני מביא איזשהו ביסוס לקטע עם הגט שאוריה כביכול נתן לבת שבע לפני צאתו לקרב?
ממש לא נראה לי.
אינכם אשמים, בכל מה שאתם כותבים – אתם מאמינים באופן מוחלט, האשמה נמצאת במערכת המעוותת שבה אתם חיים, מערכת שמגבילה בתקיפות כל מחשבה חופשית, שמרחיקה ביד חזקה מכול לימוד חיצוני, שפוחדת מכל מגע עם השונה, האחר, המתקדם והחופשי!!
אתם שבויים בכת שבה הידע האנושי והמדע הם קללה, אל אף שאתם משתמשים בכל מה שהחברה המתקדמת יצרה למרות התנגדות הדת – מחשבים, רפואה, טכנולוגיה וכד'.
לדעתכם, התורה נכתבה על ידי אלוהיכם, כל הנאמר בה אמת לאמיתה, אלא מה, כנראה שאלוהיכם לא בדיוק הצליח להביע את עצמו בצורה שמתאימה לסיפורים שמכרו לחרדים לדורותיהם.
לכן, את הטעויות של אלוהיכם מי יכול לתקן אם לא אותם בעלי דמיון מפותח שבניכם, סיפורים על סיפורים, המצאות רודפות המצאות, פסוקים מובנים וברורים מקבלים משמעות שונה ברגע שאינם מתאימים לממציא התורן והיד איננה רועדת, מה הבעיה בקצת דמיון ושקר כאשר אנחנו מנסים להצליח בכת היהודית?
יעקב היקר – אינך מבין כלל משמעותו של לימוד, אתה טוען כלפי עדו שחסרים לו את יסודות הלימוד – אין לך ולו קצה של הבנה – לימוד מהו!
חזרה אין סופית על חומר שנלעס כבר מאות שנים ללא כל חידוש, לימוד בעל פה של סיפורים ילדותיים שבינם ובין המציאות אין דבר וחצי דבר – זה עבורך לימוד?, חזרה על הזיותיהם של אנשים שעוד בזמנם היו בחלקה הנמוך של מדד ההבנה?
כל סטודנט למקרא שנה ראשונה באוניברסיטה יודע יותר על משמעות והבנת המקרא מאשר עדר של תלמידי ישיבה שחוזרים על שיגיונות קודמיהם בדייקנות וללא כול חידוש.
אדם ש"למד" בישיבה כל חייו מנסה למכור סיפורי מעשיות כמציאות וכאשר מראים לו את האמת הוא סוגר עיניו בחזקה וממלמל – הרבי אמר והרבי יודע, למה להפעיל שכל אם הכול כבר כתוב, למה ללמוד ולנסות להבין הכול הרי על הדף, והדף לא משקר, הרי כתבו אותו חז"ל והם ידעו הכול!
אין לי אליך טענות, יש לי רק רחמים עבורך, אדם שלא פקח ולא יפקח את עיניו, אדם שלא קרא ספר מעודו, ראה מחזה או הבין מהי אהבה, חיים מבוזבזים שמטרתם אחת ויחידה – חשבון הבנק של הגורו התורן!!
למי שביניכם חשב שאונס המקרא, ההתאמה של הנכתב לאורח החיים המעוות של החרדים הסתיימה עם התלמוד והגמרא הרי שטעות בידו.
כל הזמן אנו נתקלים בהסברים "מלומדים" לתופעות טבע, אסונות, וזוועות שעוברות על העם הנבחר.
כל תאונה שעלולה להביא גם חרדים עם מעט שכל בראשם למחשבה שנייה על תרומתו של אלילם לחייהם מקבלת פירוש רבני – הם לא שמרו שבת, במקרה ונפגע אוטובוס עם חרדים, אז הם גלגולי נשמות חוטאים – והחרדים אוכלים בשמחה את הזבל הזה, שמרשה להם לשמור את עצמם בכת המוזרה.
מנהיגי כת נאלחים כמו הבאבא עובדיה והזוועה מלובביץ' מסבירים את השואה כגלגול נשמות חוטאים או כחלק רקוב בגוף שצריך לסלקו, או בשל תנועת ההשכלה וההתרחקות מהדת האיומה, ואנשים כמו יעקב – שמבין כיצד צריך ללמוד – מקבלים זאת בשתיקה, ללא כל הרהור – הוא הרי מבין בלימוד, אך אף פעם לא שאל עצמו מדוע כל אותן זוועות עברו על העם שלו גם כאשר כול העם שמר שבת – אינקוויזיציה, פוגרומים, גירוש ספרד, חמילניצקי וכד'.
כאשר כמעט בכול תפילה מצווחים המאמינים – עד כמה אלילם מלא רחמים – אין פוצה פה בין אלו שמבינים לימוד – כמו יעקב, הם מקבלים את השטויות וההזיות כעובדה, בלי לשאול איך, למה, מדוע האליל מלא רחמים כשהוא מרשה טבח ארוך זמן בעמו, אין לאנשים כמוך יעקב שום הבנה בלימוד, אתם כמו צאן אחרי הרועה, כל שטות שנפלטת מפי הגורו מתקבלת ללא ערעור – ואתה חושב שאתה יכול להעיר למישהו שאינו יודע ללמוד?
לעצם העניין: העובדות לגבי היווצרות ילדים ידועות ואינן במחלוקת עם אף אדם רציני. אבל אם יקום מישהו שלמד ויודע מה שיודעים כולם ויערער על המוסכם צריך יהי ה לבדוק שמא הוא מדבר דברי טעם. נאמר שלי אין את אותם "יסודות". מה עם ירון ידען? גם הוא לא מבין מהחיים שלו?
לפי זה כאשר יצחק קרא לעשיו היה צריך לומר לו אני לא הבכור כי מכרתי את הבכורה ליעקב.
גם יצחק הבין זאת והסכים לכך הרי אמר " גם ברוך יהיה" עי´ רש"י שם,
ולבסוף ברך אותו במפורש (בראשית כח, א) :"ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו".
גם רבקה ידעה זאת הרי היא יזמה את העברת הברכה,
גם ה´ הסכים לכך שהרי הוא בירך את יעקב.
רק עשיו במתבכיין על מה שהוא כבר מכר וביזה. "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה".
בקשר לאסתר, אז הוא כפה אותה.
אכן בבעילת ישראל ודאי לא אמרינן שאשה קרקע עולם היא מטעם שאמרתי שהיא בכלל כל העריות לחייב הנשכב והנבעלת אף בלא מעשה. ושפיר אמרינן אף נערה המאורסה תהרג ולא תעבור. שהיא מחויבת למסור נפשה אף שלא עשתה מעשה. שבכל עריות שבתורה אשה נהרגת בלא מעשה. מה שאין כן בבעילת גוי. ודאי אשה קרקע עולם היא ואינה מחויבת למסור נפשה.
בקשר לאברהם,
לפי הרמב"ם החוק החל על בני נוח קובע כי כאשר בני נוח מתגרשים מספיק שאחד מהם יבטל את קשר הנישואין. אי לכך אברהם ביקש למנוע משרה את החטא של אשת איש ואמר לה שתגיד שהיא אחותו ובזה היא מגורשת ממנו ונשארת רק אחותו ואננה חוטאת בניאוף.
כתבו בביאור העניין שלא היה הדבר בע"כ ממש אל אבהוראת המלאך והדבר היה מותר לעשותו ודבר זה דומה למה שכתב רמב"ם בהלכות (דיעות) [יסודי התורה פ"ט ה"ג] כי נביא שאמר לעבור על איסור מאיסורי התורה לפי שעה שומעין לו כאליהו בהר הכרמל וכו`, גם יאמן יעקב שעשה מעשה על פי נבואתו שיכול לישא ב` אחיות לפי שעה, לא שיעקר איסור ב` אחיות, ומה גם בזמן שלא היה להם עונש על הדבר אלא הקרבת התועלת אם יקיימו כנזכר, גם יהודה ע"י מלאך הורשה לקחת תמר כאומרם ז"ל (ב"ר פה ח) למה שנמשך ממנה מהאצלת נשמות הקדושות: ע"כ דברי האור החיים הקדוש בפרשתינו.
מעשה בנות לוט ששכבו עם אביהן לאחר ששיכרו אותו, לאחר שחשבו שהעולם כולו נכחד, כדי להמשיך ממנו את קיום העולם, אף שהיה בדבר גילוי עריות ברור: "וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה, אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ, כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ: לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן, וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע:" (בראשית י"ט, לא-לב).
בלי המסורת אפילו את העברית של התנ"ך אי אפשר להבין, בכל זאת עברו אלפי שנים. בטח שאי אפשר להבין את דרכי הלימוד של התורה ואת כל מצוותיה.
יעקב ,ירמיהו ואסי מניחים שלרבנים שלהם יש ידע יותר ממני מכיוון ש"למדו" את הנושא. איך בדיוק למדו? הם קראו מה שכתבו רבנים אחרים לפניהם. ואיך הללו למדו? נכון, קראו מה שכתבו קודמיהם וכן הלאה.
הגיע הזמן להודות לירון ידען מקרב לב על כל העדויות שאסף לכך שהראשונים, שעליהם מסתמכים כולם , טעו פה ושם ושידיעותיהם ושכלם לא היו מעל לאלו של בן אנוש רגיל באותו זמן. מי שנוטל את התורה וקורא בה יכול, אם וא חכם, להסיק מסקנות ואיננו צריך עזרה מחז"ל שדבריהם לא מוסיפים קמצוץ של ידע אלא רק משקפים את אמונתם ולעיתים גם את בורותם וצביעותם.
מה שכן, אני באמת לא שמעתי על אף אחד שנתפס בתל ברוך עם זונה וטען שמלאך נתןמלו אישור כך שהקטע הזה כנראה נכון…
בשנת 1239 כתב מומר אחר, ניקולאוס דונין מצרפת, כתב-פלסטר אל האפיפיור ובו טען כי התלמוד מכיל ביטויים מעליבים כנגד הנצרות בכלל וכנגד ישו ואמו מרים, בפרט. הוא גרם לרדיפות ולשריפת כל ספרי- התלמוד בהמשך. מומריםלהכעיס כגון פבלו דה-סנטה-מריה או ג'ירונימוס דה-סנטה-פיידה היטיפו לאחיהם היהודים בספרד להתנצר ושיתפו פעולה עם הנוצרים.
היו כבר , בעבר, מקרים בהם מומרים חזרו ליהדות, אם בדור הראשון להמרה או אחריו. האינקויזיציה שהוקמה, במאה ה-13 בצרפת, כנגד תנועות המינות שם, המשיכה ופעלה, בברכת האפיפיורים, כנגד מומרים יהודים שנחשדו בכך שהם ממשיכים ושומרים על יהדותם, כנגד מומרים שחוזרים ליהדות וכנגד יהודים הנחשדים בכך שסייעו למומרים לשוב ליהדות. כך, למשל, הועלה על המוקד הרב יצחק מליס מטולוז באשמה שקיבל חזרה ליהדות מומר שהתחרט על-כך לפני מותו.
רבים מהמומרים המירו את דתם לנצרות רק למראית-עין ונשארו למעשה יהודים ועל-כן הם מכונים על-ידנו "אנוסים".
התופעה לא התחילה בספרד. לדוגמה, כתב האפיפיור הונורוס ה-4 לארכיבישופים של קנטרבורי ויורק באנגליה, בשנת 1286, כי יש להעניש את היהודים הבוגדים על כי הם מושכים את אחיהם הנוצרים לשוב אל היהדות.
אתה רואה שגם אז הייתה התבוללות.
אין רע יורד מלמעלה.