13 שנים • eano oeuo העלון החרדי "עיקבתא דמשיחא" כותב על צדקתם וקדושתם של רבנים דגולים. הוא עושה זאת בשיטת "פוק חזי מאי עמא דבר" ומביא סיפורים עממיים של יהודים יקרים שזכו לחזות במפעלות הקודש שלהם.
להלן שלושה סיפורי פלאי פלאות על הקדוש רבי אלעזר אבו חצירא.
הרב הקדוש נהג בהידור רב במצוות הידור נשים, בבחינת "זה אלי ואנווהו"…
הגר"י מוגרבי שליט"א מספר: באחד הפעמים עת בא רבי אלעזר לבקר בישיבתנו בקרית שרת בחולון הודיעו לי תלמידים דקות מספר לפני שהגענו, כי נשים רבות עומדות בתחנה מול הישיבה, אי לכך החלטתי להאיט את קצב הנסיעה, עד שיודיעו לי כי הנשים הלכו והרב יוכל לרדת, אולם הרב שאלני מיד: מדוע הנך נוסע לאט? משהסברתי לרב את המצב, השיבני על אתר: תיסע רגיל, עד שנגיע לא תהיה שם אשה אחת. משהגעתי רחוב לפני הישיבה,
שוב הודיעו לי בטלפון כי הרבה נשים מפטפטות (!!! – י.פ.) בתחנה, אך הרב אמר לי תיסע רגיל ושום אשה לא תהיה. והנה רק הגעתי לרחוב בו שוכנת הישיבה כל הנשים בתחנה אמרו במהירות שלום אחת לשנייה וברחו מן המקום משל עקצם עקרב, ומשהגענו למול בנין הישיבה אשה אחת לא היתה במקום.
סיפר חתנו הגר"מ טולידאנו שליט"א: באחד הימים נכח במקום מישהו ממקורביו וכאשר בא מו"ח רבי אלעזר לצאת, ביקש כי יבדוק את ה'סטריליות' של השטח. הלה יצא אל הרחוב והביט אנה ואנה, וירא כי אין איש. חזר והודיע למו"ח כי הדרך פנויה. 'צא ובדוק שוב' הורה לו מו"ח. המקורב יצא שוב אל הרחוב אך לא הבחין דבר. 'בדקתי ואין שום מניעה לצאת מהבית'. אולם להפתעתו התעקש מו"ח כי ימשיך לתור אחר דמויות נסתרות מעיניו, הוא כבר לא ידע את נפשו. 'היכן אבדוק, כבוד הרב?'. 'לך תבדוק מאחורי מיכל האשפה'. המבוקש לא איחר לעשות כמצוותו, והנה
להפתעתו שלוש נשים עמדו שם וגלגלו ביניהן שיחה קולנית. לתדהמתו של המקורב לא היה קץ. מתברר שאת מה שלא ראב בעיניו הגשמיות, הצליח מו"ח לצפות בעיניו הרוחניות.
הרב היה שומר כל כך על קדושתו עד כי היה נזהר עד כמה שאפשר לשמור בטהרה לא לשבת במושב שישבה בו אשה וכדו' (אשה וכדומה… י.פ.) ופעם בא אדם והציע לרב שיסע במכוניתו. שאלו הרב האם ישבה שם אשה? ואמר שזה עתה קנה מכונית חדשה. הרב הסכים, אך רק התקרב לדלת המכונית טען
שכן ישבה פה אשה, לאחר בירור נודע שאשת הנהג ישבה לכמה דקות במושב זה.
ושאלתי היא – רבונו של עולם! אנה אנחנו עולים? לאן נגיע עם המטורפים הללו, הם ורבבוניהם הפסיכופתים?
והם מתרבים, בלא עין הרע… פרים ושורצים ועוצמים במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם.
ולחשוב שאנו מדינת OECD…
שהרי מי שעוטה על ראשו ברדס שחור של נזירים כדי לכסות את עיניו ולא לטמא אותן בנשים וכדומה, ואף סלל מנהרה סטרילית מביתו לבית הכנסת מכספים שנטל מיהודים תמימים וקשי יום, הוא נבל מנוול, חרמניאק שכל יצר מחשבות ליבו הן סקס וסקס וסקס.
גם כן גיבור גדול השולט ביצרו… נראה אותו עושה מה שעשה רבי מתיא בן חרש, כפי שמובא במדרש תנחומא:
מעשה היה בר' מתיא בר חרש, שהיה עשיר, וירא שמים, ובעל מדות טובות, ורודף מצוה וצדקה, ומהנה תלמידי חכמים מנכסיו, והיו יתומים ואלמנות מצויין על שלחנו תמיד, וכל ארחותיו ביושר, וכל ימיו עוסק בתורה, כר' מאיר רבו, והיה זיו פניו מבהיק כזוהר השמש, ואמרו עליו שמימיו לא הסתכל באשת איש ולא באשה אחרת, פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה, ועבר השטן
וראהו ונתקנא בו, אמר אפשר צדיק בלא חטא בעולם, מיד עלה למרום ועמד לפני הקב"ה ואמר רבש"ע מתיא בן חרש מהו לפניך, אמר לו צדיק גמור, אמר תן לי רשות ואנסנו, נתן לו רשות, מיד הלך ומצאו יושב ועוסק בתורה, נדמה לו כאשה יפה שלא היה כיופיה מימות נעמה אחות תובל קין, שטעו בה מלאכי השרת, שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה (בראשית ו ב), כיון שראה אותה הפך פניו לאחוריו, חזר השטן והלך כנגד פניו, החזיר פניו לצד אחר והשטן כנגד פניו, כיון שראה שמתהפכת לכל
הצדדים, אמר בלבו מתיירא אני שמא ישלוט בי יצר הרע, ומה עשה אותו צדיק, קרא לאחד מתלמידיו שהיה משמשו, ואמר לו בני לך והביא לי אש ומסמרים, כיון שהביאם הבעירם באש, ונעץ אותם בעיניו, וכיון שראה השטן כך, נבהל ונרתת והלך מעליו, ועלה למרום, ואמר רבש"ע כך וכך היה המעשה, מיד קרא הקב"ה לרפאל שר של רפואות, ואמר לו לך ורפא עיני מתיא בן חרש, הלך רפאל המלאך ועמד בו, אמר ר' מתיא מי את, אמר לו אני רפאל המלאך שלוחו של הקב"ה ששלחני לרפאות את עיניך, השיבו איני
רוצה מה שהיה היה, חזר רפאל לפני הקב"ה ואמר לו כך וכך אמר לי מתיא בן חרש, אמר לו הקב"ה לך אמור לו מהיום ואילך אל תירא, אני ערב לך בדבר זה שלא ישלוט בך יצה"ר כל ימי חייך, כיון ששמע מפי המלאך קבל רפואתו ונתרפא, מכאן אמרו חכמים כל מי שאינו מסתכל באשה אחרת, אין יצר הרע שולט בו, ולעתיד לבא הקב"ה מסיר יצר הרע ממנו, ויתן בקרבנו רוח קדשו, שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם ואת רוחי אתן בקרבכם (יחזקאל לו כז).
יוסף פישר
הצדיק היהודי
עמית
רבה ורבי זירא השתתפו בסעודת פורים.
השתכרו, קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת ביקש עליו רחמים והחיה אותו.
לשנה הבאה אמר לו – בוא ונערוך שוב סעודת פורים. אמר לו – לא בכל שעה ושעה מתרחש נס.
אגב, ר' זירא הדליק פעם תנור ונכנס לתוכו כדי לבדוק אם האש שולטת בו.
ואגב דאגב, למה ביקש עליו רחמים רק למחרת ולא בו ביום?
צע"ג