אני חסיד של יוזמת דעת-אמת שעזרה לי להבין שאפשר להיות אתאיסטאגנוסטיקן יהודי.
בשאלה "אתיאיסט יהודי" ירון ענה דבר שקשה לי לקבל –
"היום משמעות המילה "יהודי" היא במובנה הלאומי גרידא ללא זיקה ותלות לדת. אדם יכול להיות … יהודי בן דת הנצרות"
האם לפיכך צריך לפתוח את שערי ישראל בפני כל מי שמצהיר שהוא מוכן לקבל את הלאום היהודי?
דבר זה נשמע הומני, ברוח אהבת האדם של דעת-אמת, אבל העולם בו אנו חיים עדיין רחוק מלאפשר זאת. לפיכך נראה שאנו צריכים "אקסוימה בדלנית" שרק היהדות כדת אורתודוקסית מספקת.
ניתן לחשוב על היהדות המודרנית-ציונית כדת חדשה משופרת והומנית. אבל מה תנאי הקבלה?
אני לא רואה מוצא הומני פשוט ממלכודת דבש זאת בה בעצם היהדות הדתית והבדלנית היא בסיס זהותינו.
תודה,
רני
כרגע חוק השבות מתיר למי שאביו יהודי ואמו נוצריה לקבל אזרחות מכוח שבות.
הגדרת "מיהו יהודי" אין לה משמעות אם אינה מתיחסת לארגון או מדינה כלשהי המעניקה זכויות מסוימות. כרגע אין גוף יהודי עולמי הקובע לכולם ומעניק "תעודת" יהודי. אם כך רלוונטיות של הגדרת "יהודי" היא פנים קהילתית/ מדינה/ארגון. כך למשל ארגון הרפורמים יכול לקבוע לעצמו "מיהו יהודי" כדי לתת אפשרות להיכנס לקהילה הרפורמית, כיוצא בו הקהילה האורתודוכסית ואו מדינת ישראל. משמע, כל גוף מגדיר על-פי הבנתו.
דעת – אמת
דעת אמת
חבר טוב שלי טוען עד היום בתוקף שהאתיופים אינם יהודים, יש לו הוכחות, יש לו הסברים וכל זה לא מעניין אותי. השאלה היחידה היא – לו הנאצים היו מגיעים לאתיופיה, האם הם היו שמים על אותם אנשים טלאי צהוב או לא.
תחשוב על עדר פרות שחורות שמצרפים אליהם פרה חומה. הפרות השחורות יכולות לחשוב שהפרה החומה איננה 'משלהם' כי הצבע שלה שונה או לקבל אותה אליהם. מה זה משנה לעזאזל כשמה שקובע הוא דעתו של השוחט עם הסכין?
בחוק השבות נקבע שגם מי שרק סבו יהודי והוא עצמו כומר נוצרי יכול לקבל כאן אזרחות אוטומטית. זאת משום שלפי חוקי נירנברג אותו כומר היה אמור למצוא את עצמו בתא גזים אחד יחד עם הרב האדוק ביותר ולצערנו זו ממש לא תיאוריה אלא מציאות נוראה שקרתה כבר.
בהחלט אפשר להגיד שעבר מספיק זמן מאז השואה. היום יהודים חיים בעולם ברווחה ובביטחון ושום מסך ברזל לא מונע מהם לעלות לארץ. בתנאים אלו יש מי שיגיד שהגיע הזמן לבטל את חוק השבות לגמרי ולהחיל פה את המבחן המקובל של אזרחות כמו באירופה או בארצות הברית. אבל כל עוד חוק השבות קיים, לגבי כל מי שמגיע לארץ אני שואל את אותה שאלה – האם הנאצים היו שמים עליו טלאי צהוב או לא? אם התשובה היא כן, שיתכבד וייכנס הרי בדיוק בשבילו הקימו כאן את המדינה הזאת.
עדו
זה לא מי שמגדיר איך שהוא רוצה, אלא יש משמעות פשוטה – בני ישראל – בני יעקב.
יש יהודי דתי ויש יהודי חילוני אבל כולנו יהודים.
זהו, נורא פשוט.
אסף
הנושא של "מיהו יהודי" הוא בראש ובראשונה נושא חברתי.
נניח ומחר ירשו לרפורמים לקבוע מיהו יהודי, כך שמי שיעבור גיור של שבוע יוכר כיהודי ויוכל לקבל אזרחות ישראלית. חודש אחרי כן חצי מהפיליפינים לפתע יהיו יהודים רפורמים וישראלים.
מה לעשות אנחנו לא ארה"ב ואין לי מושג איפה נאכלס את כולם אך יותר מזה, לא חושב שזאת תהיה המדינה שבה ארצה לחיות.
אז אם כך מה דעתך בנושא?
שייח ירבוטי
הבעיה היחידה פה שהדת לא מופרדת מהמדינה ולכן הדת מכתיבה למדינה בנושאים לא דתיים כלל כמו אזרחות.
לדעתי מעבר לחובה שלנו כלפי כל מי שנרדף עקב יהדותו עלינו לשאול כל אדם הבא בשערי מדינת ישראל: האם אתה רוצה באמת ובתמים להצטרף אלינו ולהיות חלק מועיל ותורם למדינת ישראל?
אם התשובה היא כן אפשר להעניק לפונה אזרחות (כמובן במגבלות של אפשריות הקליטה של מדינת ישראל
David
אין ברשותי אילן יוחסין כתוב המוכיח כי אני צאצא ישיר של יעקב אבינו. יתרה מכך, אין אף היסטוריון / ארכיאולוג כלשהו בעולם היכול להביא ממצא פוזיטיבי הקובע חד משמעית כי אדם כזה היה קיים.
אם יש לך אילן יוחסין כתוב או כל ראיה אחרת, אשמח לקבל את עזרתך בנושא (התנ"ך לא נחשב כי אם התנ"ך הוא ספר היסטוריה אז אשמח לקבל הסבר איך השמש עמדה במקומה מעל גבעון, הרי כדור הארץ זז ולא השמש ואם כדור הארץ עצר לפתע, איך כל החיים על פני האדמה לא עפו ישר לחלל).
ירבוטי
אתה צודק לגמרי
העם היהודי היה קיים אלפי שנים לפני חוקי נירנברג. לא הנאצים קבעו מיהו יהודי. דומני שאתה קצת נסחף באימוץ ההגדרה שלהם, המבוססת על גזע, ואין בה למשל התיחסות רצינית לגיור.
דובי
ירון ציין שאין שההגדרה הדתית לא תופשת אך צריך לזכור את מקרה האח דניאל (מומר ניצול שואה) שחפץ באזרחות ישראלית כבן הלאום היהודי אך נדחה ע"י בג"ץ. מומלץ לקרוא לעניין זה את ספרו של חיים כהן שופט בית משפט העליון המנוח "להיות יהודי" הדן בעניין.
דעתי פחות ליבראלית מזה של כהן. מבחינתי מי שמעוניין לראות עצמו כאזרח יצטרך להראות זיקה (שפה, שורשים דתיים יהודיים, חיי קהילה תרבותיים, קשרי משפחה). והעניין עם הרפורמים: נו-באמת!?
ונניח שמחר עובדיה נופל הראש (או שמא כבר נפל) ומחליט שכל האומות – ישראל הם. האם אז צריך לקבל את כולם ?
דווקא תשובתו של ירון בעניין זה היא בדיוק לעניין – המדינה היא זו שתקבע מי זכאי להנות מחוק השבות. ולכן כמו שהחוק יכול לכלול כומר נוצרי ממוצא יהודי, או אתאיסט (שאינו יהודי בדתו כלל!!!) ממוצא יהודי, כך היא יכולה לשלול את החלת החוק ממישהו שהתגייר – גם אם בגיור אורתודוכסי (ואם הוא לקח את הגיור יותר מדי ברצינות אולי זה גם רצוי).
כידוע ישנן הגדרות שונות להגדיר – עם – ואצטט מויקפדיה "עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי." ומאידך "ההגדרה של עם אינה מונוליטית ואין זה הכרחי שכל המאפיינים הללו יהיו משותפים או יתקיימו במלואם בקבוצה המוגדרת כעם"
ועוד משפט מויקפדיה "עמים אינם נשארים קבועים במהלך ההיסטוריה, חלק מהעמים נעלמו מבמת ההיסטוריה (רומאים, פיניקים למשל), חלקם השתנו לעמים אחרים (לדוגמה המדיארים הפכו להונגרים), עמים אחרים נוצרו במהלך הזמן (כגון האמריקאים) ורק מיעוט קטן מהעמים שמר במהלך השנים על ייחודו " וכמובן שהמעניין אותנו הוא העם היהודי.
העם היהודי בעת החדשה בהחלט הייתה סבירות שיתערבב בקרב העמים בהם שכנו פלגי העם בארצות תבל, וכך היו נשארים שריד פה ופליט שם שהיו מגדירים עצמם כיהודים וממשיכים באורח החיים הקדום והמתבדל ואילו מיטב הנוער היו מתקדמים
בכל תחומי החיים שנפתחו בפניהם (כמו שבאמת קרה) היו מגיעים להישגים כבירים (כמו שבאמת קרה) והיו נהפכים למנהיגים של ארצות מושבם (כמו שבאמת קרה), אך כידוע האמנציפציה לא צלחה ורדיפת היהודים נעשתה בלתי נסבלת וכידוע לא נמלטו ממנה גם אלו שהתבוללו בין העמים ובעיית העם היהודי הלכה והחריפה והמכה האנושה שהונחתה לבסוף על העם בשואה האיומה ,
על רקע מצב קשה זה, וזכות "ההגדרה העצמית" זכות שהוכרה בצורה בינלאומית, גם העם היהודי זכה להכרה בינלאומית לזכותו לחיים ריבוניים משלו ובארץ ישראל, ומדינת ישראל שהוקמה רואה עצמה כמחויבת לקבל כל בן העם היהודי כאזרח במדינה.
ולמרות זאת העם היהודי נלחם על זכותו לחיים ריבוניים ובעצם לחיים בכלל פה בארץ ישראל.
על כן למרות שהיום מדינות העולם עוסקות בזכיות וחובות אזרחיהם, וקובעות מדיניות הגירה בהתאם לנראה להם כטוב לאזרחי מדינתם,
מדינת ישראל שהיא – חוף מבטחים – לכל יהודי העולם לפי הגדרתה, נאלצת לקבוע אמות מידה לזכאים לזכות זו
וזהו הרקע למה שנקרא – בעיית מיהו יהודי – .
ונחזור שוב לעניין – מהו עם – השתייכות לעם כפי שציטטנו קודם יכולה להיות מבוססות על דברים משותפים לאנשים שונים כמו תרבות, שפה, טריטוריה ועוד,כאמור אחד מהדברים הללו או כמה,
ומאידך אין כופה על הרגשת שותפות ויכול אדם לקום ולומר למרות שיש לי דברים משותפים כאלו עם אנשים שאין לי עם אנשים אחרים אני בן העם האנושי והעם שלי הוא עם האדם, או למרות שאני גר בטריטוריה מסוימת אני חלק מהעם של דוברי צרפתית הגרים בכל העולם.
ובעקרון לכל אדם הזכות לקבוע לעצמו פרמטרים להרגשת שותפות עם אנשים אחרים ואין זה מעניינה של המדינה שהיא כאמור קובעת את חוקיה לכל אזרחיה לא משנה מה הם מגדירים עצמם.
כאמור מדינת ישראל מעצם הגדרתה כמדינה יהודית ועל רקע כל האמור לעיל, נאלצת לקבוע – מיהו יהודי – לצורך קליטתו כשווה זכויות במדינה שהוקמה להצלתם הפיזית של היהודים.
ולכן יש גם מקום רב להגדרות – מיהו יהודי – שניתנו על ידי רודפי יהודים, להכללת אותם אנשים כיהודים לצורך קליטתם בארץ היהודים, מאידך המדינה עדיין במלחמת קיום והישרדותנו פה עומדת במבחן ובסכנה גדולה, ומסוכן לקלוט אנשים שיכולים להכביד על יכולת ההישרדות, בסד צר זה שבו אנו נמצאים צריכה המדינה לנווט ולקבוע כללים למיהו יהודי שאכן מוטב לה למדינה שלא תעסוק בכך , אך כאמור המציאות מחייבת.
אך אנו כבני אדם הדיון שלנו כאמור הוא על פי מה נקבעת ההשתייכות לעם , ופה מגוון הדעות יכול להיות רב .
והנה אני נתקל שוב בדבריו של יוסי שממשיך בדברי רהב ושחצנות ושם עצמו בספינה אחת עם אנשי הגות "אני וליבוביץ וכמובן גדוליי ההומניסטים כגתה קאנט הבינו שמי שהוא הומניסט " (אני לא רוצה להיזכר בפיל וביתוש שעל גבו החוצים יחדיו את הנהר להגדרת היתוש) ולעצם העניין כותב "אל לך ולשכמותך להתעסק בנושא זה לחלוטין כי אינו מעיניינך כלל וכלל כל המושג של יהודי הוא מושג הלכתי גרידא אם תרצה ואם לא תרצה נקודה." ו גם אם לייבוביץ אמר משפט כזה אז גם אין להתרגש כמו הרבה משפטים מחוצפים שאמר, שכן כאמור המדינה במקרה הזה מחויבת להצלת אנשים הנרדפים על היותם יהודים והמדינה חייבת לקבוע קריטריונים מתי היא מחויבת ומתי לא, והאדם הפרטי יכול לקבוע אמות מידה אחרות למי הוא רואה כבני עמו,
אין טעם להתעכב כלל על דעתו של יוסי המדקדק במצוות, וכמו כן הוא מדקדק בהגדרות מיהו הומניסט ומי לא, שיבושם לו ויגדיר יום ולילה את כל ההגדרות שבעולם.
אך מלבד היותו מתנשא ויהיר, שחצן ורהבתן, כפי שראינו כעת, הוא ממשיך בכתיבתו מנבלת- הפה, חייב לנאץ ולגדף, חי בסרט שהוא – מטיח בפרצוף – ומרשה לעצמו להמשיך ולקלל ולחרף את בני עמו שלו , שכן המתנחלים שרובם הם שומרי מצוות וודאי להגדרתו הם יהודים והנה "שאני כשמאלן אמיתי מגנה את רצח הפלסטינים על ידיי הכובש הישראלי המתועב והמסואב"
ואולי נגדיר שכל המקלל ומנאץ את בני עמו, יצא מכללם ואינו בר – שיח
בורובסקי
כתבת: "היהדות המודרנית-ציונית כדת חדשה משופרת והומנית." יש להשמיט את המילה "דת". דת היא חוק, דת היא מערכת כללים וחוקים הכוללת ארגון ומוסדות ואמונה באל שהוא מקור החוק (דת).
היהדות המתחדשת שהציונות משקפת באופן מיטבי רואה בעצמה א-דתית במובהק. זו המהפכה השלישית: הראשונה הייתה של משה שייסד את היהדות המקראית, אחריו חז"ל יצרו את היהדות הדתית המוכרת לנו עד ימינו כדת ההילכתית. הציונים יצרו את המהפכה השלישית שמטרתה עקירת הדת הנעוצה כסכין מלב האומה.
לא עשינו את המהפכה הציונית כדי להכניס את הדת בדלת האחורית. מה גם שהעובדה הפשוטה והברורה וגם הייחוד של העם היהודי הוא שיש לו דת אחת ואחת בלבד. אין נוצרי שהוא יהודי. אם יהודי חושק בדת יש לו את הדת היהודית. אבל זה לא העניין בכלל שכן השאיפה היא לא-דתיות. אני מדבר באופן רשמי ומימסדי. כמובן שמי שיצהיר על עצמו כיהודי ויצטרף לעם ויבחר להאמין בישו או באיסלם לא מתעסקים איתו כי יש חופש וחירות לאדם.
עדו: יש לי ויכוח עם ידיד טוב שהוא בדעתך. טענתי אליו שזו השקפת עולם טראומתית פר-סה. הנאצים הם שיקבעו לנו היום מיהו יהודי ???. תמהני. נכון שחוק השבות, שיש לו מקום, הוא חוק טראומטי שנחקק לאור טראומת השואה. אך הוא קובע מי זכאי לעלות ולקבל אזרחות והוא לא קובע יהדותו של אדם. ברור מאליו שיש לעקור הסמכות לקביעת הזהות היהודית מידיהם של הדתיים באשר הם כי תפיסתם אנכרוניסטית ועליה לחלוף מהעולם ועד שתעלם עלינו לשים אותם ואת השקפתם במקומם – נעולה בבית הכנסת. על מנעול. הרצל כבר הסביר זאת.
שייח ירבוטי: כשנשנה את ההגדרות בוודאי שלא תתאפשר הגירה חופשית אלא כמו בכל מדינה בעולם יהיו חוקי הגירה עם עדיפות ליהודים ולא, חצי מהודו לא יתגיירו בדיוק כמו שאינם הופכים לפולנים או סרבים פתאום. למדינות אלה יש עדיפות לבני הלאום שלהם, למשל. לא כל מלוכסן, הודי או אתיופי שסבו אולי היה יהודי (פלאש מורה) יגיע לפה. אבל זה אחרי שנפריד דת ממדינה וישלטו עלינו מנהיגים ולא סמרטוטים, רפוסים ורפויים.
מי שכתב זאת: "מי שמעוניין לראות עצמו כאזרח יצטרך להראות זיקה (שפה, שורשים דתיים יהודיים, חיי קהילה תרבותיים, קשרי משפחה)" מכוון בדיוק לדעתי. לא כל עני, חלכא ונדכה יוכל להגר ולהפוך יהודי. היום, אגב, עם הדת שלנו זה אפשרי. אמנם קשה אך אפשרי.
הצדיק היהודי
מכיון שלירון כוונות פוליטיות, אז אולי ביום מן הימים "אם ירצה השם" הוא יגיע לכנסת ואף לממשלה..
ואז לא יוכל יותר לאמר שכל ארגון קובע לעצמו את הקריטריונים של מיהו יהודי אלא הוא יהיה הארגון ולכן רציתי לדעת, מה דעתו בנושא.. כלומר האם כל אחד שיצהיר שהוא יהודי יקבל את האזרחות + סל קליטה?
שייח ירבוטי
כך או כך להגיד 'נסחפת' על השואה זו אמירה קצת מגוחכת. יש מציאות יותר קשה ונוראה ממה שקרה לעם שלנו לפני כשבעים שנה?
כתבו כאן ש'לא כל אחד יכול לבוא ולהגדיר מיהו יהודי' וזה נכון. רב גדול יכול להגדיר מה שהוא רוצה – זה לא מעניין, יכולים לכתוב בתלמוד מה שיכתבו – זה שווה לפח, יכולה להיות איזו הגדרה נורא יפה, מעמיקה והגיונית – אפשר להשתמש בה כדי להדליק מדורה אם קר או שרוצים לעשות קומזיץ.
לעומת זאת מחנה ענקי באמצע פולין שכל כולו מיועד להשמדת יהודים – עם זה אי אפשר להתווכח. כך שאם היטלר קבע שאני והרב החרדי יהודים אנו אז אני מבחינתי חייב לקחת נשק ולהילחם נגד כל מי שרוצה להרוג את הרבכי הוא גם האוייב שלי מסתבר (זה שהוא ,הרב, לא משתתף במאמץ יחד איתי הופך אותו לטמבל ולא אותי ל'לא יהודי')
נראה לך שמעניין אותי הסיפור על הרבי והפריץ בפולין המושלגת? שאכפת לי מה כתוב באיזה ספר עתיק על שור שנגח פרה? שהתנ"ך באמת כל כך חשוב לי (הצחקת אותי) ? חשבת שאני אלך לשלוש שנים לצבא כי משעמם לי בחיים? איזו עוד סיבה יש לי להחזיק ביהדותי ולהיות ציוני אלמלא החשש – לאו דווקא משואה שנייה אבל מהתנכלויות אנטישמיות?
תאמר – יש הרבה יהודים שחיים להם ברווחה בגולה ובלי שום איום מצד השכנים שלהם, אני אגיד לך שזה נכון מאד – והם מתבוללים במרץ רב.כך שאם אני טועה והאיום האנטישמי כבר לא מסוכן יותר זה בדיוק מה שעלי לעשות.
לא טענתי שהשואה הייתה ארוע שולי, אלא שלא הנאצים הם שיקבעו אם אני יהודי או לא. הנאצים גם החליפו לאנשים את השמות במספרים. לפי ההיגיון שלך עדיף שנשתמש במספרים הללו ולא נקרא לאנשים בשמם, שכן מי אנו שנתווכח עם מכונת ההשמדה הגדולה בהיסטוריה.
לגבי התנגדותם של היהודים בשואה, זה נושא אחר. בהתחשב באמצעים הדלים והמצב חסר הסיכוי שהם היו בו, זה נס שבכלל היו אנשים שהצליחו להרים את נס המרד. קח בחשבון שמדינות כמו צרפת, עם צבאות גדולים ומצויידים, לא הצליחו להתנגד לנאצים בצורה אפקטיבית, קל וחומר היהודים שהיו חסרי מדינה וחסרי צבא.
האם מדינת ישראל מחוייבת להגן על מי שנרדף על היותו יהודי, גם אם איננו כזה לפי הגדרתה היא? אין לי בעיה ללכת לקראתך ולהגיד שכן.
דובי
חוק השבות הוא אכן נושא מורכב ופוגע בנושאי הליבה של ציונות ויהדות. הציונות הליברלית וההומנית שחרתה על דגלה את עקרון "החופש והשיוויון" היתה ועודנה צריכה שומר סף נוקשה שמפלה על בסיס לאום ודת.
היום, בניגוד לעבר, ישראל המפותחת היא יעד אטרקטיבי להגירה ממדינות מצוקה ולכן "תנאי הקבלה" הם עדיין על בסיס דתי דרקוני. למרות הגמשת תנאי הכניסה לטובת יהודים רפורמים מחו"ל המדינה עדיין מתעמרת בשכאלה ע"י משרד הפנים והרבנות הממסדית.
דיון מקיף ומעמיק מאת פרופ רות גביזון – "שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה"
http://www.metzilah.org/Hebrew/shvut Book 2.pdf
שאלה מעניינת היא האם לאזרח עפ"י גיור רפורמי בתוך ישראל?
זה יאפשר למהגרים כמו "המסתננים" האפריקאים ועובדים זרים להתאזרח ולהקלט אם רצונם בכך.
רני
אגב – יש צינזור של תגובות באתר זה? על איזה בסיס?
אז בינתיים אכנה אותך "הטראומתי" כי ככה אתה מציג עצמך.
זה בסדר ונורמלי לסבול מטראומה אחרי השואה. ללא ספק העם שלנו מתנהל ככל חולה פוסט טראומתי. א-ב-ל השאלה היא אם אנחנו מתכרבלים בנעימים בפסיכוזה הטראומתית ומתנחמים בתרופות, בביעותים, בסיוטים וחיים כאומללים או שמנסים להחלים, להירפא, להשתקם ולהמשיך כבריאים. האמן לי אני מבין, יודע ומכיר דבר או שניים על טראומות, השיקום וההבראה מהם. לשמחתנו "עם" מורכב מפרטים רבים ולכן למרות שרבים מגיבים כמוך יש רבים אחרים שלא. אכן אני מניח כי אנו חלוקים אך ברצוני להציב את ההשקפה השונה לזו שבחרת.
עקב העובדה שהוקמו מחנות השמדה באירופה ושעמנו סבל בשואה נחקק חוק השבות כתמונת מראה לחוקי נירנברג המתיר עליה לארץ ישראל בזכויות מלאות כיהודי.
אני סבור כי אתה מגלה תסמינים פוסט טראומתיים קשים ביותר כי אתה כמסתמן חי בחרדות לא רציונליות בהווה. הסיפא של דבריך מעידה על כך. אם כל רצונך לברוח מ"הגורל היהודי" שאתה רואה בו רדיפה בלתי פוסקת (בצדק מסוים) אתה בהחלט יכול לברוח ממנו. אין לי כל ספק כי אם תהגר ותמחק זהותך היהודית ילדיך ונכדיך כבר לא יירדפו באוסטרליה, ניו-זילנד או קנדה. אפילו דרום אמריקה. הפחד שלך פן תרחיש השואה והנאציזם יחזור משולל כל יסוד. לכן הבחירה שחל להסתגר בפחד במדינת היהודים ולהצטנף באימה בפינה כמי שקפאו שד מעורר רחמים. צא מזה…?!!!!
מי שמילא ראשך בתרחישי אימה על "התנכלויות אנטישמיות" עשה עבודה יפה בין אם זו התקשורת, מערכת החינוך או כל גורם אחר. איזה התנכלויות ואיזה נעליים ? פעם בשנה הורסים כמה מצבות יהודיות בבית קברות נידח בצרפת ??? סע לקנדה ותחיה נהדר. מבטיח.
הצדיק היהודי