בפלפול היומי: "יהודי המקיים יחסי מין עם בהמה" כתבנו כך: "דין גבר הבועל בהמה וכן אישה שנבעלה לבהמה, הבהמה, הגבר והאישה נידונים כולם לגזר מוות (בסקילה). כי כך כתוב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ: וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא, כ; 15-16). מכאן אתה למד שהדבר אסור בתכלית האיסור.

לגבי היחס לגויים, נראה שדרכם של חז"ל לייחס לגויים פריצות מינית מוגזמת, ומתוך פריצותם גם רוממו את היהודים כך למשל אמרו: "חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן", כפי שהבאנו בפלפול היומי: "דרכו של גוי לבעול בהמה".

דבר נוסף, צריך לזכור שהחברה בתקופת חז"ל הייתה אגררית (חקלאית), וכנראה זו הייתה תופעה שכיחה יותר לבעול בהמות. הראייה לכך, שיש מן החכמים שאסרו להתייחד עם בהמה שמא ישכב עמה: החכם אביי לא היה שוהה עם בהמות בשדה מחשש שיתגבר עליו יצרו. וכשהחכם רב חנן ביקר את חברו רב כהנא, ראהו יושב ולומד ובהמה הייתה לפניו. שאלו: הלא אסור להתייחד עם בהמה? והוא השיבו שלא שם לב שהייתה בהמה במחיצתו. (קידושין פא ע"ב ). משמע יש מהחכמים שהכירו במציאות של תאווה מינית לבהמות לכן אסרו להתייחד עמם.

בברכה

דעת – אמת

.