האם, לדעתך, עצם תחושת הנאה מעידה לאמת?
יש אנשים הנהנים מפדולפילה, מרצח, אונס…
השתדל לחשוב על טיעונך טרם תעלה אותם על הכתב.
דעת – אמת
דורון
קרא שוב את תשובתי.
נראה שאתה צריך ללמוד הבנת נקרא בסיסית.
מתגובתך ניכר שאתה חוזר בתשובה. האזן לתכנית רדיו עם גבי גזית שיחה של אם שבתה חזרה בתשובה, ותבין מה עוללת להוריך.
דעת – אמת
שנית: התלמוד איננו "שקר". התלמוד הוא יצירה אנושית שכתבו בני אדם רגילים שלא היו חכמים מעבר לחכמים בתקופתם ואף פחות מהם. התלמוד לא מהווה "דברי אלוהים חיים" והוא מהווה בסיס ל"ספר החוקים" הדתי כפי שסוכם בשולחן ערוך שמחייב כיום את הדתיים. התלמוד הוא יצירה יהודית ומהווה חלק ממורשתינו ויש לו מקום בארון הספרים היהודי יחד עם עוד ספרים רבים ולא פחות טובים. להתייחס אליו כאל איזו "תורת חיים" מחייבת שיש למלא אחר דבריה ולראות בהם "קדושים" זה כבר חטא, עוון ופשע שלא יכופרו.
אם כן מה הטיעון שלך למען לימוד התלמוד באופן אובססיבי שבא על חשבון חיים מלאים ושלמים וויתור על שירות צבאי ועבודה שתפרנס אותך- ההנאה הרבה מהלימוד ?? זהו זה ?? אחרי שקראת באתר ובהנת, זה "כתב ההגנה" על התלמוד ???
אתה בטוח שאתה תלמיד במיר שנחשבת אחת מהישיבות היותר טובות בעולם הדת ??
עמית הצדיק
מאת אחד שמילמל בעבר:
15-09-2010 בשעה 15:48
אבי היקר, אתה עושה עבודה חשובה מאוד. אם אני הייתי מנסח את הכתבה הייתי פחות עדין.
בתור אחד שהתחיל כחרדי, הדרדר לכיפה סרוגה והיום, רחמנא לצלן, כופר בעיקר, תרשו לי להבהיר כמה דברים:
חילוני זו הגדרה מטומטמת של דתיים כדי שיוכלו להכליל בקבוצה אחת את כל מי שהוא לא הם. זו הגדרה גרועה וחסרת הגיון שהרי אנחנו לא מאורגנים בקבוצה, אין לנו בית כנסת בו אנחנו צועקים לאל חסר כיפה. אין לנו בכלל שום דבר במשותף מעבר לשלילת הקשקושים הדתיים.
ועם כל הצער שבדבר, אכן, החיים "החילוניים" ריקניים מטבעם. כל אחד ימלא אותם במה שטוב לו. אין אידאולוגיה חילונית, אין ערכים חילוניים וכל זאת מפני שאין מישהו המכתיב כללים (רב, רנטגן, נביא, כומר, אימאם או שניצל)
לעומת זאת אם אני אומר למשל: "אני שונא מוסלמים / חרדים / אורן זריפים" – זוהי הכללה לגיטימית. כל אחד בקבוצה הזו יכול להשליך מעליו את ההזיות ולהצטרף אליי באופן מיידי.
הכללה זו היא לגיטימית, מפני שההכללה אינה חיצונית. לא אני המכליל אלא הדתי "מתכלל" – וכשאני אומר דתיים, זה אומר חרדים, מסורתיים, נוצרים פגאנים, כאלו שמדברים עם חתול או כל אדם המחליט כי הוא פועל באיזושהי צורה כי אמרו לו ולא כי הצורה הזו מוכחת כנכונה. לאלו אפשר לצרף עדרים אחרים שהולכים בעקבות אידאולגיה לא מוכחת – נאציזם, הומאופטיה, רואי עבמים למיניהם – אני נאלץ לפרט אך קצרה היריעה מלהכיל את כל ההזויים.
המלחמה הזו היא קיומית. הדמוקרטיה (שאין ספק כי קיימת גם בטורקיה ובעזה) לא פותרת את הבעיה כי , כמה שלא נתכחש לזה, רוב הציבור מטומטם – החמאס, ארדואן, היטלר, אחמדינג'ד ועוד הרבה זבל נבחר בבחירות דמוקרטיות. בכל פעם שזה קורה, הדמוקרטיות האחרות אומרות כי הבחירות לא היו דמוקרטיות. זה פשוט קשקוש שנועד להגן על השיטה. הבחירות בגרמניה היו לגיטימית לחלוטין (מזווית הדמוקרטיה) וכך גם עליתו של החמאס. אין לי ספק כי אם היו עושים בחירות היום בצפון קוריאה, הדביל היה נשאר בתפקידו.
הדרך למנוע את ההדרדרות הזו היא להפסיק עם הפשרנות, הבעיה הליברלית היא התפישה שהזכויות מגיעות לכולם בשילוב עם אי רצון להלחם. שיטה זו תמיד תפסיד מול אלו המוכנים להקריב את חייהם בשביל שטות זו או אחרת.
לכן צריך לפעול בצורה הרבה יותר אגרסיבית: להבין שזכויות מגיעות רק למי שמוכן לתת את אותן זכויות לאחרים. לא להוריד את הראש, לא לתת לזבל הזה להמשיך להתפשט. לא לתת לזה להמשיך להרוס את מערכת החינוך. וכשמישהו אומר לך "מה אתה לא מאמין באלוהים?!?" – לא לחייך בהתנצלות אלא להסביר לו שהוא חייב להתבגר. לחשוב ללמוד. לתת לו לקרוא את דאגלס אדאמס, את דוקינס, ואת שאר "קודשי האומה החילונית". כשדתיים לא באים לזימון של בית משפט, לשלוח לשם כוחות יס"מ. להפסיק להתייחס למנהיגי העדה (הבדואית, דרוזית, חרדית) כאשר יש התפרעויות אלא לטפל בפרטים. זה יצמצם את אפקט העדר. לא לוותר לחייל אחד בגלל ש"זה לא כלכלי", לא לאפשר מסלולים שונים לאלו הרואים עצמם כשונים. לא להפלות בין אזרחים.
אם זה לא יקרה היום כבר לא יהיה לאן לברוח. ארצות הברית "in god we trust", אירופה הצבועה מלאה בפאגניזם ועל שאר העולם בכלל אין מה לדבר.
ואם לא עכשיו אימתי
עמית הצדיק
מהיכן אתה מסיק או יודע שהתלמוד אינו יצירה אנושית?
האם פעם דרשת ראיות לטענה מסוג זה?
האם דרשת ראיות על מנת להסביר את אורח החיים שחינכו אותך לחיות בו?
כיצד אתה משנה או מסגל לחייך אורח חיים כ"כ קיצוני ללא שום ראיה או בדיקה?
סארגון