התורה, באיזו שפה נכתבה? ומתי?

כשירד יעקב עם משפחתו מצרימה, והם שבעים איש בסה"כ, – באיזו שפה דברו?

אברהם כשבא מחרן דיבר ללא ספק אכאדית. יצחק ויעקב אולי למדו אותה ממנו, אך סביר שהם, כדור שני ושלישי למהגרים, למדו כבר את שפת המקום; דהיינו את ה"מואבית" – שהיתה נפוצה בכנען החל מן המאה ה-17 לפנה"ס ועד למאה הרביעית לפנה"ס. המואבית הנה ניב בקבוצת הלשונות השמיות הצפון מערביות והיא קרובה במדת מה לעברית המקראית. סביר להניח שהעברית אף "הסתעפה" ממנה מתי שהוא: בסוף האלף השני לפנה"ס או בתחילת האלף הראשון לפנה"ס.

וזאת מנין? במלכים ב', י"ח, כ"ו כתוב: "ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה: דבר נא אל עבדיך ארמית, כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה". כלומר: הארמית היתה ידועה אז (701 לפנה"ס) לפקידי המלך אך לא להמון העם. אלה, כאמור לעיל, דברו "יהודית" (ולא עברית!) .יתכן שזה ז'רגון מצרי-מואבי שהיה שפת העם העברי, שנוצרה בגלות מצרים, – כמו היידיש שנוצרה באירופה מעברית וגרמנית. מה שברור הוא שהעם העברי שהיה 400 שנים בגלות מצרים לא יכול היה לדעת עברית. יתכן וידעו מצרית בסיסית או, כמשוער, הם דברו בז'רגון שנוצר בשנות הגלות הארוכות. ומשה?, – הוא שגדל בארמון פרעה, בוודאי לא ידע עברית (למרות שאמו המאמצת – בת פרעה – למדה עברית באולפן של הסוכנות, – כמסתבר מהשם שנתנה לאסופי: "משה" – "כי מן המים משיתיהו" (שמות ב', י').

ומכאן השאלה הגדולה: באיזו שפה נתנה התורה לעם ישראל ובאיזה כתב? כי כאמור, הן העם והן מנהיגו לא ידעו עברית. והכתב? – האם היה זה כתב החרטומים, או הכתב הכנעני העתיק? (שלא היה מקובל במצרים.)

ואולי אין הבעיה קיימת כלל???

האם נתנה התורה בסיני? – שהרי יהושע, שהיה משרתו של משה ושעליו נאמר "ולא ימוש מתוך האהל" (שמות ל"ג, י"א) – אוהל מועד כמובן! – ועוד: "ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים" (שם כ"ד, י"ג). ואותו יהושע – שהיה בלב העניינים, – כאשר הוא אוסף את כל שבטי ישראל לשכם (יהושע כ"ד) ומספר להם את תולדות עמם לפרטי פרטים, – החל באברהם אבינו, עבור בפרשת ים-סוף וכלה בכיבוש הארץ – ואפילו את סיפור בלעם אינו שוכח – אין הוא מזכיר, ולוא במילה אחת, את מתן תורה!!! שכח?! והעם? והכהנים? – אלה שנשאו את אהל מועד במדבר והביאוהו ארצה? האם כולם שכחו את חוקי התורה? כיצד לא קיימו את מצוות הישיבה בסוכה מימי יהושע ועד שעלה עזרא והביא תורה מבבל? – כ-700 שנה! (ראה נחמיה ח').

ואת הפסח? – חג חרותנו!!! חגגו? גם אותו "שכחו", שהרי מימי השופטים ועד שמצא שפן הסופר, בשנה ה-18 למלכות יאשיהו, ספר תורה בהיכל (מלכים ב, פרק כ"ג) – כ-600 שנים לא חגגו את הפסח!!!

מסתבר שתורה לא נתנה בסיני, אלא נכתבה בבבל ובישראל על ידי סופרים חרוצים (עזרא, שפן הסופר ודומיהם).

כדאי, איפא, שנשמע מה אמר על כך משה בספר "דברים": "אלהים כרת עמנו ברית בחורב!!! לא את אבותינו כרת יהוה את הברית הזאת, כי אתנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים" (דברים ה', ב'). ומשה יודע להזכיר לעם את מצוות הפסח והסוכה (דברים ט"ז, א'-י"ג) והעם כולו שכחן"?

הדברים ברורים: ספר דברים נכתב לאחר שכתב עזרא את ספר שמות. הסופר שכתב את "דברים" למד על המצוות 'משמות דעזרא'….

(וכל הרוצה להרחיב ולהעמיק, יקרא את ספריו של פרופ' ישראל קנוהל: "מאין באנו" ו"השם").

 

 

התורה, באיזו שפה נכתבה? ומתי?

כשירד יעקב עם משפחתו מצרימה, והם שבעים איש בסה"כ, – באיזו שפה דברו?

אברהם כשבא מחרן דיבר ללא ספק אכאדית. יצחק ויעקב אולי למדו אותה ממנו, אך סביר שהם, כדור שני ושלישי למהגרים, למדו כבר את שפת המקום; דהיינו את ה"מואבית" – שהיתה נפוצה בכנען החל מן המאה ה-17 לפנה"ס ועד למאה הרביעית לפנה"ס. המואבית הנה ניב בקבוצת הלשונות השמיות הצפון מערביות והיא קרובה במדת מה לעברית המקראית. סביר להניח שהעברית אף "הסתעפה" ממנה מתי שהוא: בסוף האלף השני לפנה"ס או בתחילת האלף הראשון לפנה"ס.

וזאת מנין? במלכים ב', י"ח, כ"ו כתוב: "ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה: דבר נא אל עבדיך ארמית, כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה". כלומר: הארמית היתה ידועה אז (701 לפנה"ס) לפקידי המלך אך לא להמון העם. אלה, כאמור לעיל, דברו "יהודית" (ולא עברית!) .יתכן שזה ז'רגון מצרי-מואבי שהיה שפת העם העברי, שנוצרה בגלות מצרים, – כמו היידיש שנוצרה באירופה מעברית וגרמנית. מה שברור הוא שהעם העברי שהיה 400 שנים בגלות מצרים לא יכול היה לדעת עברית. יתכן וידעו מצרית בסיסית או, כמשוער, הם דברו בז'רגון שנוצר בשנות הגלות הארוכות. ומשה?, – הוא שגדל בארמון פרעה, בוודאי לא ידע עברית (למרות שאמו המאמצת – בת פרעה – למדה עברית באולפן של הסוכנות, – כמסתבר מהשם שנתנה לאסופי: "משה" – "כי מן המים משיתיהו" (שמות ב', י').

ומכאן השאלה הגדולה: באיזו שפה נתנה התורה לעם ישראל ובאיזה כתב? כי כאמור, הן העם והן מנהיגו לא ידעו עברית. והכתב? – האם היה זה כתב החרטומים, או הכתב הכנעני העתיק? (שלא היה מקובל במצרים.)

ואולי אין הבעיה קיימת כלל???

האם נתנה התורה בסיני? – שהרי יהושע, שהיה משרתו של משה ושעליו נאמר "ולא ימוש מתוך האהל" (שמות ל"ג, י"א) – אוהל מועד כמובן! – ועוד: "ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים" (שם כ"ד, י"ג). ואותו יהושע – שהיה בלב העניינים, – כאשר הוא אוסף את כל שבטי ישראל לשכם (יהושע כ"ד) ומספר להם את תולדות עמם לפרטי פרטים, – החל באברהם אבינו, עבור בפרשת ים-סוף וכלה בכיבוש הארץ – ואפילו את סיפור בלעם אינו שוכח – אין הוא מזכיר, ולוא במילה אחת, את מתן תורה!!! שכח?! והעם? והכהנים? – אלה שנשאו את אהל מועד במדבר והביאוהו ארצה? האם כולם שכחו את חוקי התורה? כיצד לא קיימו את מצוות הישיבה בסוכה מימי יהושע ועד שעלה עזרא והביא תורה מבבל? – כ-700 שנה! (ראה נחמיה ח').

ואת הפסח? – חג חרותנו!!! חגגו? גם אותו "שכחו", שהרי מימי השופטים ועד שמצא שפן הסופר, בשנה ה-18 למלכות יאשיהו, ספר תורה בהיכל (מלכים ב, פרק כ"ג) – כ-600 שנים לא חגגו את הפסח!!!

מסתבר שתורה לא נתנה בסיני, אלא נכתבה בבבל ובישראל על ידי סופרים חרוצים (עזרא, שפן הסופר ודומיהם).

כדאי, איפא, שנשמע מה אמר על כך משה בספר "דברים": "אלהים כרת עמנו ברית בחורב!!! לא את אבותינו כרת יהוה את הברית הזאת, כי אתנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים" (דברים ה', ב'). ומשה יודע להזכיר לעם את מצוות הפסח והסוכה (דברים ט"ז, א'-י"ג) והעם כולו שכחן"?

הדברים ברורים: ספר דברים נכתב לאחר שכתב עזרא את ספר שמות. הסופר שכתב את "דברים" למד על המצוות 'משמות דעזרא'….

(וכל הרוצה להרחיב ולהעמיק, יקרא את ספריו של פרופ' ישראל קנוהל: "מאין באנו" ו"השם").