שלום ישראל,

טוב לאבד חופש קצר בזמן למען חירות הנפש והגוף לכל ימי חייך.

אני מודע לחיבוטי הנפש שלך מניסיון אישי ואני מתקנא בך. זו תקופה מרתקת, מרגשת ומאתגרת שלא תשכח.

אני גם מודע מה מעוללים לך אנשי האמונה שנולדת לתוכה על כורחך; כל עניינם לשמר קהילה בציביון גלותי תוך רמיסת החשיבה העצמית וכליאת חיי יצירה שבך.

במילים המכסות על פשעיהם יטיפו לך שאין חכמה וקדושה גדולה מהתלמוד כשלמעשה ההפך נכון.

אני מקווה שהפחד לא ירתיע אותך להמשיך הלאה והאומץ ליצור ידרבן אותך לחשוב, להתבונן ולקדם עצמך לחיי יצירה ודרור.

העיסוק בתלמוד הגורם לך תחושת הנאה וקדושה מקורם בהטפה משחר ילדותך כאילו אתה עוסק בחכמה אלוהית. אדם יכול לדמיין שאבן יש בה קדושה קל וחומר לטקסט.

למעשה האתגר הפלפולי שמציב התלמוד אינו נובע מחכמה אלא מתוך חוסר כתיבה בהירה, מחוסר ניקוד המאפשר להבין טקסט בקלילות ומתוך הנחה שחכמים אלה אינם סותרים עצמם.

כבר כתבתי על כך פעמים רבות.

אתן לך דוגמה כיצד חוסר הניקוד משפיע על מחלוקות מיותרות ופלפולים הנותנים תחושה סוביקטיבית להנאה אינטלקטואלית. ממנה תלמד ליתר הסוגיות כשתחזור ללומדם בישיבה לאחר חופשת בין הזמנים. תן דעתך שכל טקסט עתיק מאתגר לפענח – אין זה מעיד על חכמה וקדושה – אלא מלאכת הפיענוח מאתגרת את המפענח בלבד כדוגמת מפענחי הכתובות המצריות והבבליות.

הנה הטקסט המופיע בתלמוד מתוך דברי תנאים שאותם האמוראים צריכים לפרש.

"איזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה".

(שבת לד ע"ב).

בטקסט זה יש כמה בעיות פיענוח:

מה הגדרת "תשקע החמה".

מהו בדיוק פני מזרח מאדימים.

האם כשפני מזרח מאדימים זהו אותו שיעור זמן של הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון.

ואם אינו אותו זמן יש כאן חוסר בהירות מתי מסתים "בין השמשות" כשפני מזרח מאדימים או כשכסיף התחתון. סיבת אי הבהירות נובעת מניסוח משובש וחוסר ניקוד.

שים לב עצם הגדרת זמן כניסת השבת אין בה משום אמירה חכמה. אך הפענוח שלה מאתגר כפי שכל טקסט מיושן עם הגדרות הידועות לתקופתו, ניסוח קלוקל, חוסר ניקוד…

בגלל חוסר הבהירות נוצרו מחלוקות:

1. מהי הגדרת שקיעת החמה – יש הטוען שקיעת חמה כפי שכיום מגדירים שקיעת חמה ויש הטוענים (רבנו תם וכך הכריע השולחן ערוך) שקיעת חמה בעובי הרקיע שהיא כשעה מאוחר יותר.

2. מהו בדיוק פני מזרח מאדימים – לדעת אביי צריך להסתכל לכיוון מזרח ולראות אם האדימו השמיים במזרח. לדעת רבא צריך להסתכל לכיוון מערב. והוא מפרש את המילים: "פני מזרח מאדימים" – פנים (מערב) המאדימים את המזרח (משעשע לשבש את הטקסט).

3. מה דין הכסיף התחתון ולא העליון – לדעת רבה משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון דינו כבין השמשות ולדעת רב יוסף שתשקע החמה עד שהאדימו פני מזרח יום הוא ובין השמשות מתחיל משהכסיף התחתון.

כבחור ישיבה אתה צריך להיות מודע לכך, שפרשנות שנויה במחלוקת מצד אמוראים בתלמוד גוררת אחריה ים של פרשנויות וזה אומר כך וזה טוען כך. וכל הפלפול הארוך הזה אינו אלא קביעת זמן כניסת שבת המנוסח בטקסט של תקופת התנאים – מה חכמה יש כאן? וכי מפענחי כתובות שיגעים ונחלקים וזה אומר כך וזה אומר כך מעיד על תוכן הכתובת כחכמה? אתמהה…

וזו דוגמה של פלפול לגיטימי אבל התלמוד שופע בים פלפולים שתוכנם מבייש אומרם כפי שמוצג במדור "הפלפול היומי".

בברכה

דעת – אמת

ישראל שלומות וברכות, למה הרסנו לך את החופש ?????.

ראשית אתה יכול להמשיך ללמוד התלמוד מתוך ראיה תבונית, מפוכחת, נכונה וראויה יותר. וכמובן חופשית הרבה יותר מהראיה הצרה שבה אתה לומד בישיבה. תמהני איזה "חופש" הוא לימוד התלמוד בישיבה. איני יכול להעיד מחוויה אישית אבל למדתי בביה"ס את שירו של ח.נ. ביאליק על הלימוד המנוון בישיבה.

המילה "חופש" ודאי אינה נכונה ולא קשורה. אני כן מבין ומקבל את המילים "הנאה" ו"קדושה". ובכן לטעמי אתה יכול להינות אפילו יותר מהסיבות שתוארו לעיל. לעניין ה"קדושה" ובכן אם היא קשורה לאמונה תמה ותמימה שהיא בעצם אשליה, שקר ורמיה אזי טוב עשה האתר שפקח את עיניך. זה כמו לראות את העולם מבעד למסך החושים המעורפלים המעוותים בהשפעת אלכוהול או סמים. עדיף להגמל וראות את העולם בפיכחון. נכון הוא פחות "צבעוני" לעומת מראהו בהשפעת ל.ס.ד. למשל והוא פחות מגניב ומצחיק ללא השפעת האלכוהול והחשיש אבל הוא אמיתי. יש להינות מהעולם כמות שהוא ולא לברוח. ומהי אמונה, דת וחיי ישיבה אם לא בריחה והימלטות מהחיים והתמודדות עימם ?

אז נסכם: חופש ? לא היה לך אלא אשלית חופש וכעת אתה יכול להיות-תלוי בך-חופשי ובן חורין (שניהם יחד במבצע…). הנאה ? טוב זה תלוי בך. אין סיבה שלא תהנה כעת יותר.הרבה יותר. ובאשר לקדושה אם התכוונת למה שתיארתי לעיל אשריך שנגאלת.

עמית הצדיק

ישראל היקר שלום..לא אשקר שעלו דמעות בעיני ברגע שקראתי דבריך..אני נזכר בתקופה שלמדתי בישבה את הלהט והטירוף בלהבין מהלך להבין רשב"א ריטב"א רבי עקיבא אייגר..את השיעור כללי עם ראש הישיבה ואת הדיבוק חברים שהיה אני מבין לליבך וכאדם שדתי גם כיום ועוסק בתלמוד ולומד מדיי פעם אני נזכר אך דא עקא..אנו חייבים כבני אדם להיות בקורתיים כלפי מה אנו למדים ולומדים לדעת שעם כל הכאב חז"ל היו בני אדם שאמרו דברים וגם פסקו דברים לפי תקופתם ואת זה עלינו לשנות בשביל שחז"ל והקב"ה..יחייכו כביכול ויאמרו ניצחוני בני ניצחוני אני כסקרן גדול מאד נחשפתי לאתר זה והכרתי דרכו את הרב ירון ידען [או כמו שהגדירו אותו ביתד נאמן לפני שבוע [וזה היה טעות סופר אך היא היתה במקומה ירון למדן..]והבנתי דברים שחילחלו במוחי תמיד אך כאן ראיתי וגם למדתי דברים מסויימים [ולא שלא ידעתי קודם]אך כאן מצאתי שפה משותפת עם אנשים שאמנם אייני מסכים איתם בכל דבריהם אך לפחות איתם יש לי שפה ודיאלוג תוך כיבןד אמיתי ורצון להגיע לחקר האמת..וכמו שכתב עמית ואני יוסיף תמשיך לעמול על התלמוד הוא חלק מתרבותו של העם היהודי אך גם תדע לזעוק מרה ברגע שתתקל בדברים שנוגדים את הומניות האדם ואת רצונו..בברכה לך בחור יקר ובין הזמנים מהנה לך ריגשתני בברכה יוסי.

שלום, לירון גם אני לפני 3 חודשים איך שהוא נכנסתי לאתר שלכם והייתי בהלם פשוט בהלם וזה הרס אותי הרס לי את הבין הזמנים, ולא מזמן הוצאתי קונטרס על כיבוד אב ואם והייתי צריך להוציא עוד חיבור חבורות על מסכת כתובות ולא הוצאתי כי אתה אשם בכל אתה גזלת הכל אתה הרסת הכל פשוט הרסתם לי לא רק אתהחופש אלא גם את החיים- אני לא מוחל לך.

יוסף

שלום יוסף,

אדם שהיה שרוי בכלא זמן רב קשה עליו חופש המחשבה ועצמאות להחלטותיו.

ההתחלות קשות ובסופו של יום בטוחני שתשלח אליי מכתב תודה.

דעת – אמת