התמיהה מדוע קיים רוע בעולם, אינה נשאלת על ידי אנשי מדע ותבונה שאינם מאמינים במציאות של השגחה אלוהית, ואינם סוברים שהאדם הוא נזר הבריאה, אלא עולם כמנהגו נוהג לרע ולטוב. תמיהת מציאות הרוע והכאב בעולם, שייכת לאנשי האמונה בלבד. אלה שסוברים שיש הנהגה , מטרה והשגחה על האדם, שהוא תכליתו ורצונו של אלהים. ולכן שואלים מעין שאלת התרסה כלפי האלהים: אם בראת את העולם לתכלית האדם מדוע נמצא האדם במצב של כאב, חולי וצער? ולהם משיב הרמב"ם שתכלית הבריאה אינה האדם , האדם הוא חלק מהבריאה הכוללת, כחלק מחוקי הטבע שמטבע בריאתו החומרית הוא חסר ונפסד. כך כתב הרמב"ם בפרק הנזכר: "שלא יטעה [האדם] ויחשוב שהמציאות היה בעבורו לבד. אבל המציאות לפי דעתנו הוא מפני רצון הבורא".

לשון אחרת: דעת הרמב"ם אינה רחוקה מדעתם של אתיאסטים, עולם הטבע נוהג כפי חוקי הטבע לטוב ולרע , ההבדל הוא שהרמב"ם יאמר כי כך רצונו של אלהים.

בברכה

דעת אמת