השאלה היא מה צריך להיות העיקר. האם לימוטד התורה או לימוד החול. הרמב"ם דיבר על שניהם. במה הרמב"ם עסק רוב היום?

היות והרמב"ם היה רופא סביר להניח שלא עסק בתורה כל היום (הוא אף תיאר את סדר היום העמוס שלו באחד מכתביו)

לי אישית כחילוני לא אכפת יותר מדי מה אמר הרמב"ם ואני לא צריך את דבריו כצידוק לדרכי. אני מסכים שמגוחך לראות איך אנשים שנשבעים בשמה של התורה עושים את ההיפך הגמור ממה שאותה תורה מצווה. לאחרונה אסר הרב שטיינמן ללמוד אפילו במכללות חרדיות

http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=725:הרב-שטיינמן-אוסר-ללמוד-במכללות-גם-חרדיות

מה שאומר שעצם הלימוד הוא חטא בעיניו. אם כי כאן מדובר בנשים וברור שאת האישה צריך לשמור בכבלי הבורות כי אישה חכמה ומשכילה היא איום על הגבר החרדי.