שלום דודי,

הבלבול הוא תוצר של הפחד.

אצל אנשי האמונה הפחד הוא קרדום לשלוט על המאמינים.

צריך להסיר את הפחד שינקת משדי אמך כאילו "אלוהים" ממתין לך שתמות ולגזור דינך.

ככלל, המרחיק עדותו לנסתר (לאחר המוות) חשוד הוא בשקר. אם דת יהודית ראויה צריך להציגה ולא להסתתר אחרי פחד מהבאות. אלא שדת יהודית גזענית, מפלה עוסקת בזוטות וכל מה שנותר לה להציע זה פחד מאלוהים ומהמוות.

הפחד והיראה ממשהו נסתר וכוחני גורם לאנשים לציית לדברים שלולא הפחד לא היו מעלים על דעתם ולבם לנהוג כך.

חז"ל הכירו בכוחו של הפחד וניצלו אותו עד תום. הם יאמרו: "לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו " (שבת לא ע"ב).

הם לא יאמרו: לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שיתענגו לפניו ,שכל אדם יגשים את משאלות לבו, שזכותו הטבעית של כל אדם לכבוד וחרות… דברים אלה זרים בעיני חז"ל וכל מה שיש להם לומר שבני אדם צריכים לירא ולפחד מאלוהים ולשם כך ברא עולמו.

חז"ל, המכירים נפש בהמתם, חשו בעקמימות חייהם כשרואים בסביבתם אנשים החיים חיי רוח ויצירה ללא גבולות לכן אמרו: "לא דיין לרשעים (אתיאיסטים החיים חיי רוח ודרור) שאינם חרדים ועצבים מיום המיתה אלא שליבם בריא להם כאולם…יודעים רשעים שדרכם למיתה ויש להם חלב על כסלם (אטומים מלפחד מהמוות)" (שבת לא ע"ב).

וכאן הם מתנהגים כאימרה: "הפוסל במומו פוסל". הרי חז"ל אוטמים עצמם ומאמיניהם לשמוע ביקורת מאחרים; אוסרים ללמוד חכמה יוונית (סוטה מט ע"ב), מצווים לשרוף עלוני דעת אמת, להתחבר למידע חיצוני באינטרנט… וכל זה בשביל מה? כדי להגיע לחיים שלאחר המוות.

ואתה דוגמה טובה להצלחתם בשטיפת מוח זו כפי שכתבת: " קראתי את הדברים שלכם והם הגיוניים מאוד. אבל כשאני חושב על חיינו הקצרים ומה יהיה אחרי המוות אני מרגיש מבולבל".

כדי להסיר פחדך מהנסתר תלמד מהגלוי. כשם שדברי הפחדתם מעונשים בעולם הזה הבל המה כך דברי הפחדתם לאחר המוות הבל הם.

הם מפחידים נשים במוות בשעת לידה כדי שיקפידו לשמור דיני נידה, הדלקת הנר והפרשת חלה. וזו בדותה גלויה.

בברכה

דעת – אמת

דודי

אין סיכוי שאתה תמציא ותבנה מכונה מזהב טהור ויהלומים ששווה מלירדי שקלים על מנת לייצר בה סיכות פח שתפוקתה באלף שנות עבודה לא תכסה אף עשירית משוויה.

אין סיכוי שהבורא לדעת מאמיניו יטיל על בני אדם חבילת מצוות והתפתחות ערכית מוסרית אדירה רק כדי שהמקיים ינשום חמצן יאכל וישתה ויזדווג כמנהג החיות,כיוון שהאדם חי ואוכל גם בלי המצוות,אשר על כן אנחנו לא אמורים להתעניין במחשבות הדת ומצוותיה רק לשם הישרדות.

הסר פחד מליבך,העלה עליו את השאלות הערכיות,וחשוב ששליחות האדם היא בעצם כיבושי ההתנהגות הראויה בכל רגע מחייו,וכבר אמרו שלראות עולמו בחייו,זה נפלא ונשגב.

והעיקר לא לפחד.

ציפי

לציפי: ניכר כי הינך מאמינה באל. יתרה מכך מכמה וכמה תגובות שלך נראה כי את אף יודעת על מטרותיו הרצויות של המאמין, על תפקיד הדת ואולי על האל וכוונותיו. אשמח אם תשתפי בדעותייך בנושא.

תודה.

עמית הצדיק

שלום וברכה.

לפני כשנה יצר איתי קשר בחור בשם ערן (שם בדוי) ששאל על הקושי כיצד להתנתק מאלוהים. הדברים שעניתי לו מופיעים בבמת חופש בשם זה, בתשובה האחת לפני-אחרונה.

http://www.hofesh.org.il/letters/god/disconnect-from-god.html

אנו קוראים לך ולכל אדם באשר הוא, לבחון את המציאות בעיניים מפוקחות ולהחליט על סמך ידע ועל סמך עובדות, ולא על סמך הרגש. אל תתן לעננים האדומים של הפחד או לערפל הורדרד של החמימות והנחמה שמספקת לעיתים המסגרת הדתית, להעיב על הראציונל שלך ועל שיקול דעתך. ולמרות שאנו באתר מקבלים (בהסתייגות מה) את זה שישנם אנשים שאינם מאמינים שמנהלים אורח חיים דתי בין אם מסיבות משפחתיות-חברתיות או מסיבות אחרות, וטוב להם ונוח להם כך יותר – אנו בפרוש מגנים את המחשבה של דביקה בדת רק בגלל פחד מעונש, נוסך ההימור של פסקל.

אני אישית משוכנע שאם רק תקדיש לדבר מחשבה ואם תהיה כנה וביקורתי כשאתה חוקר את מושא האמונה, תגיע למסקנה שאינה שונה מזו שאני הגעתי אליה: שהדת שגויה. וברגע שאתה מבין שהדת שגויה, ממילא ערימת ההפחדות שבדו אנשי הדת כאמצעי לשמר אותה, נופלת יחד איתה. גוג ומגוג, גיהנום, just name it. הם כולם אמצעי שימור של הדת, והם נמצאים שם בדיוק למטרה הזאת: להפחיד את המאמינים כך שישארו על "דרך הישר".

דעת אמת, מצידה, מראה היטב כיצד אמונה זו השתנתה והתפתחה במהלך הזמן, וכיצד אינה קונסיסטנטית עם עצמה. מהו העולם הבא? גם הדתיים אינם יודעים. קרא את הסקירה בנושא המבוססת על אחת מתשובותיו של ירון, שנתתי כמענה בפורום כאן:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=570&MessageId=133181415

אות תשובת ההמשך שלה כאן:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=570&MessageId=133181752

כמו כן, אני מעתיק לך שתי נקודות שנוגעות לעניין הזה שכתבתי בהמשך ההתכתבות עם אותו ערן, שכן גם אצלו הפחד היה שיקול בבחירתו:

"הגיהנום לדעתי הוא בראש ובראשונה אמצעי שליטה. שרידותה של דת תלויה ישירות ברמת האטרקטיביות שלה ויכולת השימור שלה, ואם החלק של גן העדן הוא הצד האטרקטיבי, אזי הפחדות הגיהנום הם החלק המשמר. ככל שתתאר את עונשם של החוטאים בצורה נוראה יותר, כך אנשים יפחדו יותר מלחטוא, ואם ה"חטא" שבגינו זוכים לגיהנום הוא אי ההליכה בדרך שהתוו חז"ל, אזי נמצא שהאיום הזה הינו יעיל ביותר לשמירת הכוח בידי המחזיקים בו."

"מחב"תים (מחזירים בתשובה) מסויימים הולכים לכיוון הרגש באופן מופגן. גוג ומגוג מתקרב, הצל את נשמתך. הפחדות מאש הגיהינום. אני לא מזלזל בהרגשה. זה באמת באמת מפחיד. אבל זה מה שזה – הפחדות ותו לא – בסך הכל עוד שיטה של מניפולציה רגשית. כאן פעם נוספת באה הקריאה להעדפת התבונה על הרגש: אם הגיהינום היה מקום שסביר שהוא אכן קיים, הרי שדי היה שהשהיה בו תלווה בחוסר-נוחות קל עד בינוני כדי להרתיע אנשים מפניו. הסיבה שהגיהינום מתואר כמקום מפחיד ומבעית ונורא מעבר לכל פרופורציה, היא כי זו הקונטרה היחידה שהוא יכול לתת כנגד חוסר-הסבירות הענקי לעצם קיומו."

תחשוב על זה.

ליאור הלפרין

לציפורה הנחמדת

להלן מספר הרהורים בעקבות דבריך:

א. בָרוּךְ אַתָה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שעשית נשים חכמות וצחות לשון המהללות את שמך וסותרות את דבריהם הנלוזים והמרושעים של חז"ל כגון "כל המלמד בתו תורה כאילו לימדה דברי תיפלות (תיפלות = דברי תועבה) " ודומיהם .

ב. חלקה הראשון של הגזרה השווה שערכת מזכיר את לשון המשלים בה נוקטים המטיפים הבאים לחזק את ידי המאמינים- זהב טהור, יהלומים וגו'. מאידך הגיונה רב ולא יימצא מבין באי עולם (ללא הבדל מין, דת וגזע והבריאים בנפשם) מי שיחלוק עליה.

ג. החלק השני לעומת זאת אינו כה חד-משמעי. הוא טעון בקביעות שניתן בהחלט לחלוק עליהן:

מאמיניו – דעות מאמיניו רבות שונות כפי שפני בני האדם שונים. מי לנו גדול מהמאמין שניסח את הפרשיה השניה והשלישית אותה אנו קושרים לאות על ידינו והיו לטוטפות בין עיננו.

ומה אומר המאמין הזה -: למען למען מה? למען וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם–לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. יז וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם–כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ. לא יחרה אף יחרה-אף יהוה .

ובכן אין כאן שום דבר רוחני – התמורה לקיום המיצוות היא פשוט להתקיים לשרוד וכדבריך לנשום חמצן, לאכל , לשתות , לפרות ולרבות כמצוות יהוה, פן נאבד במהרה.

לאחר שבני ישראל נוכחו לדעת שגם הגויים חיים בארצם, נושמים חמצן, אוכלים ושותים, פרים ורבים הרחיקו החכמים את עדותם והמציאו את הגזר והמקל, את גן העדן את והגיהנם.

למנצח על הגיתית

על הגיתית

יש יותר מביאור אחד מהי הגיתית—-כמפורסם

יש גם יותר מביאור אחד לפיסקת: והיה אם שמוע

אולי ניתן לייצר אינטרפטציה לפי השלילה שנזכרת באמצע הפיסקה לאמור :"הישמרו לכם פן ….ועבדתם ….. אז ואבדתם"

כלומר

והיה אם שמוע וכו וכו פירוש: כאשר הכל יהיה רגיל ומסודר והחקלאות תהא במיטבה ואתם תהיו שבעים—–אולי תשכחו מרוב שלווה את הקומה הנוספת שהוטלה כמשימה על העם הישראלי,הקומה של המלחמה בערכים רעים—-אלהים אחרים—

או אז אם תשכחו ותשתתפו עם הסילופים המצויים יתכן שגם

תנאי החיים הבסיסיים שהיו לכם ילכו לאיבוד כיוון שבעקבות ההרמוניה המופרת, עלול להתפתח מידרון שאחריתו מי ישורנו.

אין בכל הנ"ל לעניות דעתי מה שעומד בסתירה למחשבה

שניסחתי מקודם ,מה דעתכם?

ציפי

תוכן:   למנצח,

באשר לנקודתך השלישית:

1.אותו מאמין גדול שתיקן את פרשיות ק"ש תיקן גם פרשיה ראשונה בה לא מוזכר שום שכר (והציוויים כשלעצמם די דומים).

2. לידיעתך, הפרשה השלישית של ק"ש (ציצית) אינה נמצאת בתפילין.

3. אם בהבאת מקורות עסקינן הרשה לי לצרף מקור נוסף, הפעם מפרקי אבות:

אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק.

הוא היה אומר:

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,

אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס,

ויהי מורא שמים עליכם.(אבות א, ג)

חיים

תוכן:   גיתית,

אנא התעלם מנק' השניה לא שמתי לב שאתה מדבר על תפילין ולא ק"ש.

חיים

תוכן:   חיים: הערה לגבי פרקי אבות- האתר מטרתו ל"שחרר מהדת". במשתמע לשחרר מעבדות לחירות. עבדי האלוהים עבדי עבדים הם-שוחררו מבית עבדים במצרים לעבדות עולם של האלוהים. כמו הזמיר בכלוב הזהב כלוב הוא כלוב ועבדות לעולם תהיה עבדות על אף המשפט שמרבים דתיים לצטט, בערך: אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה. ועל משפט זה נאמר: נו, אוס גיזוגעט אז אמרו……

לא נראה לך שחשוב לחיות כבן חורין ולא כעבד, אפילו של אלוהים ? אם אוכל אצור סדר פסח חליפי, מודרני, הומני וכמובן יהודי ובו תקבל החירות את מקומה הראוי במקום משפטים בארמית ובעברית עתיקה שלא מדברים לאף אחד, כמעט………..

עמית הצדיק

תוכן:   יש מספיק זרמים יהדותיים שלא מאמינים בקבלה בעולם הבא ועדיין קיימו המצוות. אתן דוגמא מאותו צדוקי שביקש ראיה מרבן גמליאל לתחית המתים . נשמע משם שזה לא ברור מאליו גם ליהודי הממוצע, שיש עולם הבא. זה מוזר לאור העובדה שהיום זה הבסיס לכל שיח דתי ומחזיר בתשובה.

אפילו קדמונינו הבינו שלחיות על בסיס פחד זו לא איכות חיים טובה. הם לא רצו בכך כי היה להם טוב. אז למה להוסיף פחד לחיים.

אבל בגלות היהודי תמיד הרגיש נרדף, והפחד נהפך לחלק ממנו, מה שנשאר זה רק למנף את הפחד הקיים לצרכי חיזוק חומות הדת.

מה שאני רוצה לנסות להבין איך בעידן חסר פחד החזירו בתשובה האם המצע היה אחר.

מכאן אני מגיע למה שציפי כתבה ,יתכן והדת היתה מערכת חוקים מודרנית לאותה תקופה. היא זו שיצרה חיים שלווים, אמנם באמצעים ברוטליים, אבל די מקובלים באותה תקופה. אנשים הבינו כמה זה חשוב, ניתן היה לשכנע אותם גם בלי אלמנט הפחד.

אני לא מפחד המוות כי אני אומר מה יכול להיות, הרי בלי גוף שרפה באש אין לה משמעות מה ניתן לשרוף רוח?. אין לי גם שום חוויה שמייצגת אצלי את עינויי הנשמה. אז אני אמור להרגיש פחד? מדימיונות?

מה שכן אני מאמין שיש השארות לא בגלל המילה מאמין, זה לא שקמתי בבוקר והרגשתי שיש נשמה.

אלא המדע החלקי בנושא, וכל האירועים בעולם והאנשים שמנסים להוכיח את זה, וזה שהמדע לא ממש חוקר בעניין כי זה לאריווחי, לא פרקטי.

וזה אגב תעודת עניות לעולם מודרני, שדבר כל כך מסקרן באנושות, אין מי שירים את הכפפה ויחקור את העניין עד תומו.

לא משנה. התרשמותי בסה"כ שיש נשמה ויש איזה שהוא טיפול בעולם הזה שיכול ליצור מעמד טוב יותר לנשמה במה שהיא אי שם.

לא חייב שזה קשור לאיזה דת באופן ישיר, אבל הגיע הזמן שיחקרו את זה כמו שצריך. וכל עוד יזלזלו בצורך לחקור את העניין, תראה אנשים שטפי מוח נשאבים לדת , וזה עוד נדבך שמראה איזה כח השפעה יש לנשמה על התנהגותו של האדם.

אפי