שלום ליאור,

שמחתי לקרוא , שאדם דתי, מוקיע פשעים חמורים. אך איני  בטוח שדרכך החינוכית תצליח כשאתה מתיחס לטקסט המקראי כטקסט אלוהי. וכי כיצד תסביר לילדיך שאסור לשנוא זר כשהתורה "האלוהית" מצווה להשמיד את העמים היושבים בארץ? לא לתת חנייה לזרים בארץ: "כִּי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים, ז; 1-2). אני מניח שאתה מכיר מקרוב את הלכות שינאת הזר  והכופר במיוחד בארץ שעיני יהוה בה. אשמח מאוד שתכתוב דעתך כיצד אתה מתכוון להתמודד עם הסתירה בין מצפונך האישי לטקסט האלוהי?

דעת-אמת

דעת אמת

הקונפליקט הגדול שאתה מדבר עליו נובע מכיון שבמחשבה שלך ישנן כמה אקסיומות בלתי ניתנו לערעור:

* אלהים יצר את העולם ונתן ליהודים תורת אמת

* אלהים הוא טוב וחנון והוא מקור המוסריות

* כל מחשבה שנוגדת את האקסיומות לעיל היא כפירה (ודינה מוות).

הדברים שאתה קורא בתורה למעשה לא מתיישבים עם האקסיומות הללו אך מכיון שאתה חונכת להיות דתי, אתה לא מסוגל לבחון אותן כי אז תהפוך לכופר (כמה נוח למחוקק הדתי לא?). ולכן אתה לא מוכשר לענות על השאלה שאתה עצמך מתמודד איתה כי התשובה תוביל אותך לסתירה – כלומר לכפירה. אתה למעשה שבוי (תינוק שנישבה?).

אני בספק אם במסגרת אותן האקסיומות תצליח לקבל אי פעם תשובה ראוייה.

לדוגמא פרשת משפטים:

וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּו או אֶת אֲמָתו בַּשֵּׁבֶט

וּמֵת תַּחַת יָדו – נָקם יִנָּקֵם.

אַךְ אִם יום או יומַיִם יַעֲמד – לא יֻקַּם, כִּי כַסְפּו הוּא.

הפסוק הזה מכיל די בברור (לא צריך פרשניות) את הנקודות הבאות:

* מותר להחזיק עבדים

* מותר להכות עבדים על עוד לא מתים תוך יומיים.

* לא מצויין מה קורה במקרים שישנן תופעות לוואישנבעו מאותן מכות. מכך יוצא שאם העבד קם תוך יומיים אך הפך לנכה או בעל מום מוחי – זה בסדר.

* במקרים מסויימים מותר להכות בני אדם אחרים עד אובדן הכרה כל עוד לא מתים (עבדים הם גם בני אדם לא?)

* עבד הוא רכוש של אדם (משול לכספו). כלומר עבד איבד את צלם האנוש שלו. מה זה עבד? האם חייל הוא עבד? האם מותר למפקד להכות חייל כי הוא עבד שלו?

בכל מקרה, הנקודות לעיל מאוד בעייתיות מבחינה מוסרית. כיום חברה שתכבד את החוקים הללו תחשב לחשוכה (דרך אגב, גם בישראל כיום יש עבדות – ידוע שמייבאים זונות מחו"ל- האם לפי הפסוק לעיל זה בסדר?)

כמו שאתה אמרת בעצמך, לא מעט רבנים גינו את המעשים הללו – כלומר הם מתנגדים למוסר של תקופת המקרא כי המוסר כיום יותר טוב. אך המוסר המקראי הוא מוסר אלהי לא? זאת סתירה לאקסיומה השנייה.

כמו שהראיתי, אדם דתי לא יכול להתמודד עם הבעיות שתורה מעלה כי המסקנה המתבקשת היא שאלהים הוא לא מקור המוסריות (כי התורה לא מוסרית לפי ראות עינינו). לכן תחכה לנצח לרב שימצא את התרוץ למה זה כן מוסרי. אך לא משנה מה יהיה אותו התרוץ (קבלה, סודות, רוחניות), תזכור שכמו שאמרת, אלו הן מצוות מעשיות ולכן עם התנהלו לפיהן. האם התרוץ שיבוא יכול להסתדר עם העוול שהתורה עצמה יצרה?

מר. בן גל