האם לדעתכם זה ריאלי כיום במציאות הקיימת של המדינה היהודית..איך למשל יראה הציבור הישראלי האם זה לא יגרום למצב של התבוללות נוראה ואיבוד העם היהודי שגם ככה שורד בקושי?? מה למשל ייעשה עם הרבנות ומי יפרנס או יממן יש לי דעה קצת מעורפלת בנידון אפילו שתומך נלהב אני במצע הנ"ל..אשמח אם נלבן הנושא לאשורו בברכת השם הטוב עליכם ועל משפחתכם יוסי.
הפרדת דת ממדינה היא כורח ואנו אנוסים לבצע זאת אם חפצי הישרדות אנו.
שאלתך האם זה ריאלי? התשובה לכך תלויית רצון. אם הציבור ירצה יהיה ריאלי ואם לא ירצה לא יהיה ריאלי.
איני יודע למה אתה קורה "התבוללות". היהדות המתחדשת נותנת דרור לפרט לקבוע את אורחות חייו הפרטיים.
מה יעשה עם הרבנות? זו שאלה שצריך להפנות לציבור הדתי: יזדקקו לה יצטרכו לממן לא יזדקקו לה תיעלם. הרבנות הראשית היא למעשה גוף משפטי המתפקד כיועצים משפטיים של הציבור הדתי. וכי מי מממן לנו, האזרחים, יועצים משפטיים העומדים לרשות הציבור חינם אין כסף?
בקהילה החרדית שחייתי נתתי הוראת קבע של 20 דולר לחודש עבור הרב שיעמוד לרשותנו כשנזדקק לשאלה הלכתית או לכל יעוץ אחר.
בברכה
דעת – אמת
כשבני ישיבה לומדים על חשבון המיסים שלי החילוני הם בעצם הופכים אותי לשותף בתלמוד התורה שלהם, בשביל שהם ילמדו תורה צריך אותי הכופר שיממן אותם מה שהופך את הכפירה שלי ל'כשרה' אני מחזיק תלמיד חכם! הרי זה כמו צדיק שעושה מעשים טובים כל היום כי האח העבריין שלו מממן אותו מהפרוטקשן שהוא לוקח, בעצם כל מה שעושה הצדיק שלנו הוא להלבין את פשעיו של אחיו העבריין . אם אותו צדיק שלנו יתפרנס בכוחות עצמו אז גם מעשיו הטובים יעמדו בזכות עצמם ואף עבריין לא יתפוס עליהם טרמפ ויטמא אותם. במילים אחרות, מה שכאן נהרס מהשותפות בין הדת למדינה הוא קודם כל הדת, אמור לי בבקשה יוסי, מתי לאחרונה יצא איזה חיבור הלכתי גדול באמת, משהו בסגנון 'החפץ חיים' מתוך הציבור הדתי? הרי אם פעם כשאף מדינה לא שילמה את החשבון היו יצירות כאלו שנחשבות לכבירות מבחינה הלכתית אז היום, כשרבבות בחורי ישיבה ממומנים על ידי המדינה ופנויים לעסוק בתורה יום וליל היינו אמורים להיות מוצפים ביצירות מופת נכון?
עדו
איך בלי האורתודוקסים המדינה תשאר יהודית?
דויד
לא הפנתם את ההתעוררות היהודית החדשה.
לא הפנתם שהציבור הדתי והחרדי אינם יהדות אלא כת דתית המתעלמת מהמציאות המשתנה.
אנסה בכל זאת להסביר כדי שתחשבו על הדברים.
המציאות המשתנה היא ממהותו של האדם המתקדם, מתחדש ויוצר את החדש למען הישרדותו ואושרו.
בתחום הטכנולוגיה – חקלאי שימשיך לחרוש עם שור ומחרשה לא ישרוד. החקלאי עם הטרקטור ישאירו אחור.
מבחינה רפואית – אדם שימשיך לרפא על-פי רפואות גלנוס לא ישרוד וימות ממגפות ומחלות רק האדם שמתאים עצמו לרפואה המתקדמת יאריך ימיו וישפר בריאותו.
בתחום רכישת הידע – אדם שימשיך לכתוב ספריו על קלף עם נוצה ודיו ימצא עצמו בעל השכלה מצומצמת לעומת האדם המשתמש במחשב ובאינטרנט.
וכך תפליגו בכל התחומים צעד אחר צעד עד שתגיעו לתחות הערכי וההכרתי של האדם.
אדם שימשיך לנהוג על-פי נורמות של העבר יכול למצוא עצמו כגזען חסר רלוונטיות: פוסל נשים להיות שופטות. מתיחס לזר בסטריאוטיפים מיושנים… וכך הלאה כפי שהציבור החרדי והדתי נוהג עד ימינו לצערי הרב.
היהדות המתחדשת היא הרוח הדומיננטית של התרבות היהודית. כפי שהחקלאי עם הטרקטור, הרופא המודרני והאקדמיה באוניברסיטאות הם הדומיננטיים והרלוונטיים.
דעת – אמת
נדמה לי שדיוננו תמיד חוזר על עצמו ואני מוצא עצמי ממחזר משפטים ללא הועיל.
הרהרתי בדבר והבחנתי שנקודת המוצא שלנו שונה. דימיתי אותנו כשני אנשים המסתכלים במשקפות שונות האחד שקופה והשני אדומה. ומתווכחים על צבעו של הפרח הנשקף מבעד המשקפת. אנחנו נוכל לדון רק אם לשנינו משקפת זהה. ומה הן המשקפות השונות שלנו?
נדמה לי שאני רואה את התרבויות וההתאגדויות החברתיות מבעד משקפת האנושית – האדם. ואתה רואה מבעד משקפת "היהודי". כאילו העולם מתפרש מבעד היהודי ולא ההפך: היהודי מתוך העולם.
כשנסתכל יחדיו מאותה משקפת – האדם – נוכל לראות אותם הדברים: התרבויות והעמים היא יצירת האדם הטבע אינו יוצר עמים אלא אדם. והאדם יוצר התאגדויות חברתיות להישרדותו ואושרו.
במשקפת זו תראה שההתאגדויות השורדות משתנות עם הזמנים ומתאימות אותן לצרכים המשתנים. שימור העבר אינו יעד ראוי וכשם ששימור הטכנולוגיה ושימור דרכי הרפואה אינו יעד, כך גם שימור העם היהודי אינו יעד. אלא אנחנו מתהווים, משתנים ויוצרים התאגדויות לקידומנו ואושרנו.הצורך בהשתיכות וזהות הוא צורך בסיסי של האדם ולכן הוא יוצר "קולקטיב" כמסגרת לשייכות. אך קולקטיב זה אינו אמור לבוא על חשבון הקידמה אלא להתקדם אתו ביחס ישר. מכאן תבין את שאני רואה מבעד המשקפת האנושית, מטבע האדם: היהודים הם יוצרי היהדות והם משמרי הקולקטיב היהודי הדינמי והמשתנה.
דעת – אמת
דעת-אמת היא יצירה יהודית?
דעת-אמת
* דעת אמת היא יצירה יהודית משובחת !!!
אבל הצלחת לבלבל גם אותי, מצטט מדבריך :.
1 – "היהדות היא כל מה שהיהודים יוצרים".
2 – "…לא הפנתם שהציבור הדתי והחרדי אינם יהדות… "
אנא הסבר את הסתירה כאן.
בברכה –
רביב"ש
החרדים אינם יוצרים.
הם משמרים את הישן שאבד זיוו ויצא חנו.
כיוצא בו אומנות היא כל מה שאומנים יוצרים, מי שיעתיק וישחזר את הישן אינה אומנות.
דעת – אמת
ירדתי לסוף דעתך, אלא שיש פה בעיה עמוקה בגישתך זו:
כיהודי,
* אם בשבת אני מדליק זוג נרות ושלושה זיקוקים אני 'יהדות'
* ואם אני מדליק רק זוג נרות אני לא יהדות?
בברכה-
רביב"ש
הבדיקה אינה במעשה זה או אחר אלא בכוונה היצירתית. ברוח המכוונת ובהכרה של הדינמיות המשתנה.
יתכן שחלק מהיצירה היא לצרף ישן.
דעת – אמת
אני מוצא עצמי בתוך בוסתן מלא עצי פרי ופרחים המלא במזיקים, אבנים וכורי עכביש. תפקידי לחשוף את הבוסתן במלוא הדרו.
והנה אתה מבקשני ליטוע עץ פרי נוסף.
מלאכת יצירה חדשה, שאתה מבקש, דורשת צוות מקצועי ומיומן עם משאבים רוחניים וכספיים שהציבור מקבל אותו על עצמו – כרגע אנחנו לא במקום הזה.
דעת – אמת
הוא לא ביקש ממך לנטוע עץ נוסף
הוא פשוט רעב וצמא
אז הוא ביקש כי תיקטוף לו פרי אחד מהקיים
או אז יהיה לו הכוח להמשיך במלאכת הניקיון.
בברכה –
רביב"ש
ברצוני להציג כמה הגיגים שעלו אצלי בעקבות הראיון של ירון עם הרב נאוה חפץ מנהלת חינוכית של ארגון "שומרי משפט רבנים למען זכויות אדם".
הנקודות העיקריות שנדונו בשיחה הזו הן כדלקמן (להלן רישום מהזיכרון, לא ציטוטים מדוייקים).
ירון: עקרונות היהדות אינם הומניסטיים ויש אמירות ומצוות שהן בלתי מוסריות בעליל.
נאוה: אתה מסתמך על טקסטים עתיקים שהיו נכונים לחברה למקום ולזמן שבתקופתם הם נכתבו. בימינו, פרשנות הפשט אינה מתאימה. הפרשנות המודרנית מוצאת ומדגישה את ההיבטים המוסריים של הכתבים היהודיים. אפשר לראות שמהם צומחים החוקים האזרחיים המוסריים בני ימינו.
ירון: לא כך הדבר. אם יש חוקים הומניסטיים, למה שלא להסתפק בידיעה שהם נוצרו ע"י האדם הנאור? למה צריך להדביק אליהם כאילו סוג של חיזוק באיצטלה של שורשים בכתבי קודש ו/או אמונה בכח עליון?
[כאן נגמר זמן הראיון לפני שנאוה הגיבה]
ירון מכובדי, שוב ושוב מתקבל הרושם שבני שיחך הדתיים שאינם נוקטים בפרשנות האורתודוכסית, נחשבים בעיניך כבעלי אמונה יהודית פגומה מעט (לא אותנטיים?). יתר על כן, אתה מבקר אפילו את עמית ההומניסט האתאיסט על נסיונותיו לשלב במשנתו גם מרכיבים יהודיים מסורתיים תרבותיים. יחד עם זאת, בתגובותיך הממש אחרונות לרבי"בש וליוסי אולי מסתמן שינוי מסויים.
לפעמים אני "מתפלל" שהביקורת הנוקבת של דעת-אמת אינה מתורגמת לערבית או לפרסית … זאת כי חוששני שהפרשנות האורתודוכסית לכתבי הקודש היהודיים היא אחד מחומרי הבערה היעילים עבור אנטישמים.
גם אתה מסכים שאסור שיתקבל הרושם שיהדות זהה לאורתודוכסיה! חייבים להזכיר זאת בכל עמוד באתר.
והנה כמה הצעות להתקדמות שנעות סביב השאלה – האם צריך להיות איכפת לנו איך הדתיים יצדיקו לעצמם את אימוץ ההומניזם?
מבחינה פילוסופית טהורה, צודק ירון בקביעה "ברגע שאדם דתי נותן לגטימיות אמיתית להומניסט הוא שלל את הבסיס הדתי הטוען שסמכות מחוצה לו עדיפה על הסמכות הפנימית שבו". אבל, צריך לזכור את ההבדל בין להיות צודק לבין להיות חכם.
כלומר למה לא לאפשר לדתיים לאמץ קודים הומניסטיים דמוקרטיים נאורים, תוך המצאת הצדקה שזה בדיוק רצונו של האל?
אסביר את כוונתי: אנחנו מכירים את הפטנט הדתי של פירוש דרש המאפשר לקחת פסוק פשוט מהתורה ולפתל אותו בצורה כזו שהמשמעות יוצאת הפוכה מהפשט.
וכך אפשר אולי ליישם פטנט כזה במקרה שלנו – אשמח למשל אם דתי יפרש וימצא בכתובים את התובנה הבאה: כל הפרשנויות המסורתיות של החוקים והמצוות הן מוטעות לחלוטין. הדרש והסוד החדשים מוכיחים ללא ספק שהציווי היחיד הנכון הוא: על בני האדם לאמץ קודים הומניסטיים דמוקרטיים ונאורים. קרוב לודאי שהדתי החדש הזה גם יתמוך בהפרדה בין הדת למדינה.
אגב, גם מנקודת מבט הומניסטית ראויים הדתיים להתחשבות במצוקותיהם, שכן הדת היא יצירה אנושית שנובעת בשל צרכים פסיכולוגיים של הפרט.
ירון, אשמח לתגובתך.
דן
אני סבור שההכרה האנושית הגיעה למקום בו אינה זקוקה לסמכות מחוצה לה. לכן איני חושב שנכון לעסוק בלולינות פרשנית: עיין בתשובתי "התורה השיגה יעודה החינוכי" וגם "החינוך הפשרני".
הגיעה העת לתבוע, גם מאדם דתי, להיות חושב ומרגיש ולא להזדקק לסם התורה.
לא זאת בלבד, אלא שנוהג זה גורם נזק. בספרי "הדת קמה על יוצריה" הבהרתי את הסכנה, בלגיטימציה "שהנאורים" המאמינים נותנים בכתבי הקודש: שיבואו אנשים ומסמכות זו יסיקו את פשוטם של דברים.
בברכה
דעת – אמת
נחמת הדת מציעה ועונה לצרכים רבים של האדם. בהיותה יצירה אנושית ב- 100% ראוי להחליפה ביצירה טובה, ראויה ומשובחת יותר. כזו שהיא נאורה ומתקדמת ועדיין קשורה לעברנו ההיסטורי, הלאומי והתרבותי. זה ניתן, זה אפשרי, זה הכרחי בטווח הרחוק והארוך. יסודות היצירה היהודית כבר פורטו על ידי ואף שם ניתן לה: יהדות-חופשית. אני לא ממציא כלום. חפש במרשתת, בגוגל את "יהדות חופשית" ותוכל לקרוא עוד.
היהדות החופשית לא תתפוס ולא תיקלט על ידי מי שמושפע מהחשיבה הדתית-אמונית.ולכן כדברי ירון, יש לנכש העשבים, להרחיק המזיקים לפני. בדיוק כפי ששחרור העבדים בארה"ב לא צלח לפני מלחמה קשה ונוראה שניפצה האשליה שלעבדות מקום ראוי בעולמנו הקטן.
ע.הצדיק היהודי
כוונתי לכך שבתחזית סבירה לתקופה הנראית לעין, אין סיכוי גדול שהמוני הישראלים המאמינים באלוהים (כמחצית מהאוכלוסיה?) יזנחו את אמונתם לטובת הומניזם נאור.
לכן, יתכן שיש מקום ליישם בשלב ראשון את עיקרון "החינוך הפשרני" ולקדם את רעיון ההומניזם האמוני שהזכרתי. בשלבים הבאים אפשר יהיה אולי להשריש בקרב ההמונים את עקרונות ההומניזם הנאור במלואם.
ירון, ההפנייה לתשובותיך הקודמות חשפה אותי בפעם הראשונה לפרשנות המדהימה הזו על הרמבם ("התורה השיגה יעודה החינוכי"). תודה.
תמהני אם זוהי פרשנות ייחודית לך, או שהיא מקובלת לפחות על חלק מהפוסקים?
מדבריך מסתבר שהרמבם היה כמעט נאור!
נדמה שאם היה חי בימינו, לא היה פוסל על הסף את הצעתי בענין שידוך אפשרי בין יהדות להומניזם.
דן
נסה להשתחחר מתבניות מחשבה ראשוניות ונסה להיפתח לדגם חדש המתעורר בעולם.
רצוני לומר, הזרימה לעצמאות מחשבתית.
אם תסכים למציאות זו תגלה ששיטתי היא פרקטית למהדרין ועדיפה על לולינות מתעתעת שאף עלולה להסב אותנו אחורנית.
הרמב"ם כדוגל בפשרנות חינוכית התגלה אצלי לאחר עיון מעמיק בשורות ובינהם.
ברור שהאורתודוכסיה לא תקבל זאת כי זה מאיים על הבליהם.
דעת – אמת