שלום סיגל,

מדור בפלפול היומי, בו כ- 270 סוגיות תלמודיות , נועד להציג את חז"ל כפי שהם.

כוונתי לנפץ את התדמית השקרית כאילו חכמי בבל מורמים מאדם ממוצע וסביר.

זאת הסיבה שהטרחתי עצמי לעבור שוב על התלמוד הבבלי ולבדוק את סגנון פלפולם, נושאי הפלפול והניסוח שלהם. אומנם המסקנה מביכה למדיי אך אני רואה בכך חשיבות גדולה מאוד: לומר המלך הוא ערום!!

דרכם של אנשים, שהטמיעו תרמית זו, לתת כבוד לחז"ל ולהשקיע כספי ציבור (מליארד ₪ בשנה) כדי לשמר את הטקסט ההיסטורי. ויתירה מכך, אדם המייחס "קדושה" לטקסט או לאנשים, משמעותה הריאלית של הקדושה שמותר לאנשים אלה לומר כל דבר: לזלזל בנשים ובגויים ולדבר בגסות רוח. "וקדושתם" תמיד תציל אותם מהתיעוב היוצא מפיהם.

אתן לך דוגמא.

בתורה מסופר שפנחס קינא לאלוהים ורצח זוג נואפים.

חז"ל (סנהדרין פב ע"ב) הרגישו צורך לפשפש במעשה ולדמיין מה היה שם בדיוק לפני רצח פנחס את זמיר והמדינית (הזוג הנואף). וכך הם אומרים: זמרי בעל את המדינית 420 בעילות באותו היום. יש אומרים שישים בעילות (הם אפילו מתווכחים על זה) עד שתשש כוחו של זמרי וכך יכל פנחס לדקור בחרב את זמרי ללא התנגדות. מרוב בעילות ביציו (אשכיו) נהפכו כביצה מוזרה שהחלבון והחלמון שלה מעורבים זה בזה כמים. והמדינית הנואפת הייתה כערוגה מלאה מים מרוב זרע שנשפך עליה. החכם רב כהנא ידע לומר שגודל ישבנה כבית סאה והחכם יוסף הוסיף שפתח איבר מינה כחצי מטר.

בחורי הישיבה כשמגיעים לתיאורים אלה מדמים בנפשם שיש סודות עמוקים בדברי חז"ל. בשיטה זו נצלים חז"ל מגסות הרוח שלהם.

בברכה

דעת – אמת