אתה צודק בתופעה ההיסטורית הפילאית של הצלחת שימור העם היהודי לפחות מתקופת החשמונאים עד היום (העם היהודי בתקופה המקראית היה שונה בתכלית ממנהגיו ומצוותיו מהנהוג היום). גם חוקרי ההיסטוריה מודים בזה, כך סבר ההיסטוריון הבריטי הדגול ארנולד טוינבי (Arnold Toynbee) שפיתח תורה היסטורית לפיה עמים ותרבויות באים והולכים בזירה האנושית. לפי כללי תורתו, העם היהודי היה צריך להיעלם מזירת ההיסטוריה כבר בימי קדם, ככל העמים והתרבויות האחרים באזור. משום מה הפר העם היהודי את הכללים האלה ושרד עד היום. לכן תיאר ההיסטוריון את היהודים כ"תוספתן של ההיסטוריה" – שריד מוזר מתקופה אבולציונית קדומה שאין לו עוד תפקיד בחיים והצדקה לקיומו.

עובדה היסטורית זו אינה לשבחה אלא לגנותה של האומה היהודית, דרכם של יצורי אנוש שהם פושטים צורה ולובשים צורה ואילו העם היהודי ממשיך עם אותם בלאי בגדים וטלאי סחבות במקום להתפתח ולהתקדם. וכי מה תאמר כשתראה זקן עם בגדים משנות נעוריו אשר יסביר לך את פשר בגדיו הישנים "אני שומר על מסורת נעוריי", או מה תאמר לקשיש כשמוצץ תינוקות בפיו "ששומר על מנהגו מתקופת ילדותו" הרי בוז יבוזו לו.

כיוצא בו עם השומר בקנאות עד מסירות נפש על מנהגים שאבד עליהם הכלח, על חוקים קדומים של חוסר שוויון וגזענות (ראה https://daat-emet.sentice.com/daathalacha/he_ethics.html מעמד האישה בהלכה, המוסר היהודי בהלכה) בוז נבוז לו.

בברכה

דעת אמת