אחשורוש ביקש לטעום טעם בתולה, כמו שאמרו בגמרא מסכת מגילה י"ג ע"א:

ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת – ירח שנהנה גוף מן הגוף.

ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות. אמר רב: ביקש לטעום טעם בתולה – טעם, טעם

בעולה – טעם.

ופירש רש"י:

שהגוף נהנה מן הגוף – מפני הצינה, והעיד לך הכתוב שהיו מתכונין מן השמים לחבבה על בעלה.

ביקש לטעום כו' – לכך נאמר מכל הנשים ומכל הבתולות.

מה מאוד נפלאו מחשבותיו של אלוקינו – ביקש לגאול את עמו מיד המן צורר היהודים, ולא מצא דרך אחרת אלא להכניס את היהודיה הצנועה למיטתו של אותו רשע, ובחודש טבת דוקא, לחבבה עליו בצינת החורף.

ובמסכת יומא כ"ט ע"א פירשו:

(תהלים כ"ב) למנצח על אילת השחר, אמר רב זירא: למה נמשלה אסתר לאילה – לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה – אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה.

ואף זה מנפלאות אלוקינו שהצר את רחמה כדי שיטעם אותו רשע טעם בתולה כל שעה ושעה.

ולא רק מלכים מבקשים לטעום טעם בתולה, גם לעבדים יש מזה קורת רוח.

וכך אמרו בגמרא כתובות מ' ע"ב:

פגם – רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת. היכי שיימינן לה? אמר אבוה דשמואל: אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה לשמשו. שפחה בעולה לשמשו, מאי נפקא ליה מינה? אלא, בין שפחה בעולה לשפחה שאינה בעולה להשיאה לעבדו. ולעבדו, מאי נפקא ליה מינה? בעבד שיש לו לרבו קורת רוח הימנו.

(האונס והמפתה את הבתולה משלם, בין השאר, פגם. כיצד מעריכים את הפגם?)

ופירש רש"י:

מאי נפקא ליה – לכל אדם בבעילתה אם בעולה היא הואיל ולמלאכה קיימא.

ולעבדו מאי נפקא ליה – למריה מינה אם בעולה היא מי קפיד מריה אלא שיהו להן ולדות.

קורת רוח – שזהיר בעבודתו ואף הוא רוצה לעשות לו נחת רוח להטעימו טעם בתולה.

ואפילו מלכו של עולם הקדוש ברוך הוא אוהב לטעום טעם בתולה…

וכך מובא בזוהר הקדוש פרשת פנחס:

יומא דא (שבועות) יומא דעיילת כלה לחופה איהו וישראל מנו יומין דדכיו יומין ושבועין ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו והיא נפקת מכל סטרא בישא ונטרת יומי דכיו כדקא חזי, ורזא דא מלכא טעם בתולה טעים בגין כך.

היכן רבנו אלחנן שיתרגם מארמית לעברית?