13 שנים • admin אני גם כותב ספר שבמרכזו חלה חזרה בשאלה של בחור ישיבה.
בכתיבת הספר אני מגיע לכך שהגיבור מתמודד עם השאלה האם הקב"ה משגיח על עם ישראל, ואני, כמו הגיבור, ניצבתי פעור פה לנוכח הטענה, שנזכרתי בה, שאומרת שהעובדה שעם ישראל שרד לאורך הדורות, מעידה על ניסיות כלשהי, שהיא לכאורה השגחה על טבעית.
הייתי רוצה לשמוע את דעת אנשי דעת אמת על הטענה הזו, ונא לפרט בטיעונים.
איך זה שעם מפוזר בין העמים, ללא לשון אחידה וללא טריטוריה, נרדף ומשומד, שרד? מה החזיק את העם היהודי?
חג סוכות שמח!
בתודה מראש על הבעת דעתך,
אופיר
ישנם עוד עמים ששרדו זמן דומה. הפרסים הם דוגמה לא רעה. יש גם דתות ששרדו זמן דומה למרות היעדר כל תמיכה – ידעת שעד היום ישנה כת שלא מכירה בישו אבל סוגדת ליוחנן המטביל? יש לה כמה אלפי חברים.
בכל מקרה, אין ספק שההתבדלות עשתה את שלה. יהודים ברחבי תבל שמרו על זהות יהודית כעניין אתני, בין השאר כעניין דתי. אני אישית חושב שהרדיפה רק חיזקה את הזהות הזאת והקשתה על התבוללות. אני לא רואה למה צריך התערבות על-טבעית בשביל להסביר את התהליכים הללו.
העם שרד לא בשל אלילו אלא בשל היותו כת ככל הכתות – כאשר השמירה על ציוויי הכת חשובה יותר מאשר חיי האינדיבידואל.
נכונה הנחתך שהעם שרד – לעומת עמים אחרים שחיו, נהנו, למדו, התקדמו, התפתחו – העם שלנו שרד.
הרצון של אדם מפותח איננו לשרוד אלא לחיות את החיים במלואם, להנות מהאפשרויות הבלתי סופיות שהם מציעים, מאהבה לאשה, לספר טוב ללימודים, התקדמות, התפתחות, עבודה ובעיקר חופש – חופש, מילה שאיננה קיימת באוצר המילים החרדי.
אז מה היה לנו כאן – אותו "אל מלא רחמים" שאתה חושב שבזכותו העם שרד, הוא צריך לקבל איזה ציון לשבח על כך, על שהגלה, פיזר, הרס, עינה ורצח את עמו לכל אורך ההיסטוריה היהודית, העם שלא נח לרגע, בין גזירה לפוגרום, בין גירוש לשואה – כאשר כל תפקידם של רבניו מתמצא בהסבר נתעב לסיבה הנוכחית לפורענות.
זה עבורך ועבור פנטים חרדים העיקר – אנשים שהחיים עבורם הם זחילה מתמשכת אחרי ליצני דת נתעבים שמטרתם אחת ויחידה – העשרת חשבון הבנק שלהם.
השאלה שצריכה להישאל היא לא מה החזיק את העם המפוזר, אלא להיכן נעלמה החכמה האנושית, רוח החופש והעצמאות האישית של אותם יהודים שהיו מוכנים לחרף נפשם עבור אליל נעלם שמעולם לא עזר להם או גורו דתי נאלח שהעזרה היחידה שנתן היה ניצולם למטרותיו.
העיקר בחיים אופיר הוא לא לשרוד אלא לחיות!! את זה לא חווה העם היהודי אלא עד לאותו רגע נהדר שבו החליטו קבוצת חילוניים ציוניים לעלות לארץ ישראל להפריח אותה ולשחררה בניגוד גמור לדעתם של נוכלי הכת הדתית וכמובן ללא כל עזרה מאותו אליל שמנהיגי הכת בחרו בכדי שיוכלו לדרוש יותר מעלובי החיים שהשתרכו אחריהם!
היא די מגוחכת ושייכת למשפחה של טיעונים שהמשותף להם הוא ההיגיון ההפוך. כלומר לוקחים דווקא את הדבר שמוכיח את הבעייתיות של האמונה ומנפנפים בו כאילו הוא מוכיח את האמונה. די מוזר שזה עובד לפעמים.
אדם דתי מברך הגומל כשניצל מסכנה, למה בעצם? הרי גם הסכנה היא יציר כפיו של אותו כוח עליון שהציל אותו. ומה עם הוא לא ניצל? אז צריך להצדיק את הדין כמובן.
אם יהודי מצליח במשהו – הרי שאלוהים איתו, גוי מצליח ? נו, הצלחות כאלו הן שטחיות ולא מעניינות יהודי אמיתי.
לעצם העניין – העם היהודי היה חלש, נרדף ומעונה במשך אלפיים שנים.
במקום לשאול איך זה שדווקא העם הנבחר של אלוהים סבל כל כך ומה לעזאזל לא בסדר באמונה היהודית מניפים על נס את העובדה שהוא שרד!
נניח שאדם ילקה בסרטן, יחלים ממנו, יידרס ביציאה מבית החולים על ידי אמבולנס, יחלים מהדריסה וביציאה מבית החולים יקבל התקף לב, יינצל שוב ואז יוחזר לבית החולים אחר כבוד על אלונקה כי הפעם הכיש אותו נחש. האם אדם כזה הוא בר מזל ששרד או ביש מזל בצורה יוצאת דופן?
התפיסה שאתה מציג צרה מדי. לא כל מי שמאמין באל הוא חרדי, ולא כל מי ששומר מצוות בהכרח מאמין באל.
תוכל למצוא תוכל למצוא ברחבי הארץ אנשים משכילים, אוהבי חיים וכיוב' שומרי מצוות (יש לנו 2 זוכי פרס נובל כאלה). אגב, גם בין החרדים יש זרמים שונים. למשל החסידים שאוהבים "לעשות שמייח" והליטאים "הנוקשים". מורכב.
לאופיר,
היהודים אף פעם לא היו כולם שומרי מצוות. כבר התנאים דנו בשאלה מי הוא "עם הארץ" זה שאינו מניח תפילין? זה שאין קבועה בדלתו מזוזה? או זה שאינו מתפלל?
כפי שכבר כתבתי כאן ליהודים הייתה אוטונומיה אדמיניסטרטיבית שאפשרה להם לקיים את אורחות חייהם בנפרד. כעם הספר, דאגו ללימודי קרוא וכתוב לילדיהם הקטנים ללא תלות במצבם הכלכלי שכן נזהרו "בבני עניים שמהם תצא תורה". העברת הסיפור הלאה לדור הבא, בבחינת "והגדת לבנך" זה דבר אשר בין היתר אפשר את הישרדות זהותם – זהותנו. אלוהים מהבחינה הזו הוא פיקציה מאוד חזקה שתרמה לעניין. אך זכור שישנם דתות אחרות למשל הבודהיזם אשר שרדו ללא קיומו של האל. הסיפור לעתים מספיק חזק גם ללא נוכחות הפיקציה האלוהית.
האם לזה ייקרא "שרידות"? ישנם שבטים פרימיטיביים באפריקה שהם גדולים יותר. ולחשוב שפעם היהודים היו חלק משמעותי של האנושות בעולם העתיק…
קח לדוגמא את הסינים. הם עם עתיק לפחות כמו היהודים, וכיום, בלי דת משמעותית מהווים לפחות חמישית מהאנושות. לזה הייתי קורה שרידות.
היהודים הם בדיוק הדוגמא לעם שרובו הגדול אבד.
במאה שערים מתגאים שהם חיים כמו שאבותיהם חיו לפני אלפיים שנה (נגיד!), זה לא כבוד גדול. זה מראה רק על התנוונות ועל תופעת עדר עיוור ותו לא.
בעוד עמים החלו לחקור את מוצא האדם, חקר כדור הארץ, ניסו למצוא סיבות לקיומנו וקיום העולם הזה, עמנו המשיך ללמוד ולהתפלפל בשאלות הבוערות האם כינה נוצרת מזיעה, האם ארנב ושפן מעלים גירה וכו'….
תמיד רבנים מביאים בגאווה רבה את התרומה של יהודים בכל מיני תחומים בחיים, הם שוכחים להזכיר שרובם לא חיים כמו אבותיהם מלפני אלפיים שנה….