צריך לחלל שבת כדי להציל גוי אלא אם כן יש גוי אחר שיצילו. אני מצטט את דברי הרב אליעזר מלמד רבי ומורי בספרו פניני הלכה: "מעיקר הדין אסור ליהודי לחלל שבת עבור גוי, שכן מותר לחלל שבת רק עבור מי שנצטווה בעצמו לשמור שבת. אולם למעשה הלכה זו מתקיימת רק כאשר יש שם גוי שיכול להציל את חבירו. אבל כאשר אין שם גוי שיכול להצילו, צריך היהודי לטפל בגוי, גם כאשר הדבר כרוך בחילול שבת…" כלומר מראש ההלכה התכוונה אם יש מי שיציל אחרת צריך להצילו. כך שאין אפליה כמו שאמרתם. הוא גם אומר שמחללים שבת (כ"ש) על חילוניים יהודים כמובא בספרו פניני הלכה: "אמרו חכמים סברה: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה, ב). אולם למעשה, גם כשברור שהניצול לא ישמור שבת, מצווה לחלל שבת כדי להצילו, כי זו מגמת התורה, להוסיף חיים".
אביחי חוטינר
מעניין לראות אנשי דת המגנים על ההלכה ומיישרים קו עם נורמות מתחדשות של הנאורות.
אביחי, האם לדעתך צריך להבחין בין אדם לאדם?
וכיצד תנהג אם מצפונך ותבונתך תורה שאין להפלות נשים והומניסטים ואילו ההלכה תורה לך להפלות כיצד תנהג?
האם מעשה אבות, של אברהם שכבש מצפונו והסכים לרצוח בנו למען ציות לאלוהים, מקובל עליך?
נ.ב איני נכנס לפסק ההלכה עצמו שהוא שגוי מבחינה הלכתית, כי מה שחשוב מה פוסקים בפועל.
דעת – אמת
שראלי
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?id=15253#2b
אבל כתבת רק חלק מהפסק הנה הוא במלאו
מעיקר הדין אסור ליהודי לחלל שבת עבור גוי, שכן מותר לחלל שבת רק עבור מי שנצטווה בעצמו לשמור שבת. אולם למעשה הלכה זו מתקיימת רק כאשר יש שם גוי שיכול להציל את חבירו. אבל כאשר אין שם גוי שיכול להצילו, צריך היהודי לטפל בגוי, גם כאשר הדבר כרוך בחילול שבת. שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. נמצא שהצלת הגוי בשבת בכלל פיקוח נפש.
השאלה שלי אילך איך בתור תלמיד של רב הבאת רק חלק מהדברים ולא הבאת את האמת במלואה ?
פלוני
אתה רציני ? מה אתה או כל דתי צריך ש"הרב שלו" יוציא פסק הלכה שיתיר לו להציל חיים של אדם ?? ומה יעשה אם הרב שלו פוסק שלא לחלל שבת בשביל גוי כפי שפסק הרבצ"ר ???
אני לא מבין את העניין כיצד זה עובד שכששמים כיפה על הראש יש מיסוך כזה עם אנרגיה לא ברורה שמעלימה מצפון ומוסר אנושי ?
מה המנגנון שגורם לכך ?
שלא לדבר על התבונה שמשתבשת. מה, מה יש בכיפה שמשבש כך ?
ע. הצדיק היהודי
בואו נצא קצת מפלפולי ההלכה ונכנס לרגע לחיים.
נניח שאני יהודי גלאט כושר שחוזר בשבת מבית הכנסת ורואה אדם שנפל למיים ועומד לטבוע. אני במקרה יודע לשיחות היטב (מציל במקווה) אבל יש לי בעיה כי קשה לי להבין את תשובתו של הנ'ל על שאלתי : האם הוא יהודי ? האם הוא שומר שבת והאם במקרה הוא מכיר מישהו אחר שיוכל להציל אותו ?
אל מלא רחמים שבחר בעם כל כך רשע ומטומטם? קשה לי להאמין.
ישראל
אתה מציל אותו תוך חילול שבת. מה לעשות זאת חובתך. לאחר מכן אתה חוקר אותו. אם שומר מצוות הוא שלח אותו לזעוק את ברכת הגומל ושניכם תזכו לחסדי שמיים. אם איננו שומר מצוות או חלילה גוי – זרוק אותו מיד למים בחזרה – שתטבע הנבלה-תת-אדם הזאת, ואתה המשך להקדיש לתורתך כדי לכפר על חילול שבת… (הן הגוי והן מחלל שבת בפרהסיה מותרים להריגה)
רביב"ש
ובכל זאת, בואו נמשיך ונתפלפל עם הדוגמא של ישראל.
נניח כעת כי באותו נהר ירקון טובע אותו האיש ומסביבך – לא מעט אנשים שגם הם צופים במתרחש. עתה, יתכן ואחד מהם (מספיק אחד כזה, לא ?) הוא גוי. אבל אינך יודע שכך, יתכן וכולם ישראל. מה תעשה ? תברר לפרוטרוט עם כל אחד ואחת ורק שתהיה ודאות תקפוץ למשוט את הבר מינן ?
נשמע מגוחך. כאדם נאור אתה יודע מה אתה צריך לעשות – להציל,
ללא הבדל דת גזע ומין.
משה עברי
ויש גם עניין של הצגת דברים חלקית של השואל שמשום מה לא הוסיף את סיפא הפסק שמנמק ושם רואים מדוע "סר מוסר מדת ישראל". אני מניח שזו הסיבה שמנע מאיתנו את הסיפא של הפסק וטוב שיש את פלוני שיפקח עיני הקוראים והמתרשמים. אני סבור שהשואל שאל מתוך כוונה להראות כיצד יש מוסר וצדק בדת ישראל. איך התחרבש לו…….
וחוץ מזה לחשוב את הררי המילים שנשפכו בדיון מול יוסי-בעיקר-כשניסה ללא הצלחה להסביר שאין דת ישראל גזענית.
ע. הצדיק היהודי
אינני יודע מה מעמדו של ר' אלעזר מלמד בקרב שומרי המצוות
בפועל ,כבר המשנה ברורה שהוא פוסק נחשב מהדורות הקודמים ובעצם מתנגד לריפוי גוי בשבת מציין בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ל, סעיף ב' ""ודע, דהרופאים אפילו היותר כשרים, אינם נזהרים בזה כלל, דמעשים בכל שבת, שנוסעים כמה פרסאות לרפאות עובדי כוכבים וכותבין ושוחקין סממנים בעצמן" אומנם הוא יוצא נגד זה אך כבר מביא עובדה שרופאים מאמינים מחללים שבת עבור גוי, כמו כן פוסק מאוד נחשב מהדור הקודם כותב "מותר להגיש עזרה רפואית לגוי ולמומר גם אם כרוך הדבר בחלול שבת דאורייתא" ב-שו"ת ציץ אליעזר חלק ח', סימן ט"ו, פרק ו). ונצטט את הרמבם בהלכות מלכים פרק י "
אפילו הגויים–ציוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום: הרי נאמר "טוב ה', לכול; ורחמיו, על כל מעשיו" (תהילים קמה,ט), ונאמר "דרכיה, דרכי נועם; וכל נתיבותיה, שלום" (משלי ג,יז). "
שבאופן בסיסי יש להתנהג גם עם הגוי כהוגן כי הם גם מעשי הבורא
לי יש רושם שדווקא ללאומנים שבפוסקים יש בעיה עם עניין הגוי כי הם חיים את שיבת העם לארצו כאילו מצווה עליהם שרק יהודים יחיו בארץ ישראל ואין להתנהג לילידי המקום ב"רחמיו על כל מעשיו" ולכן אדם כמו ר' אלעזר מלמד מתפתל בתשובתו
אך בפועל כל אדם שומר מצוות ונורמלי לא יהסס לחלל שבת על הצלת חיים ויהי מי שלא יהיה
בורובסקי
זאת לא דמגוגיה אלא סרקאזם-ציני שהשאר מלבדכם הבין – ואילו אתם אצתם להתגונן ולהגן. הסיבה לכך עדיין נעלמת מבינתי.
בדיוק באותה למשל – במחלוקת נושא הגיור הצה"לי ראה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4030498,00.html
"נכיר במתגיירים – אם לא יתחתנו " – מתפלפלים גאוני הדור
אז כסרקאזם ניתן לדרוש – ולמה לר שיתירו אכילת חזיר אבל יאסרו על לעיסה, בליעה, או כל מגע-חושי אחר של הבשר?
רביב"ש
אין ספק קל שכל העניין הוא ביזוי אחד גדול, שאתה נזקק להתפלפלות של "דרכי שלום" ,שבבסיסה של ההלכה אליבא דכל הפוסקים -לא מחללים שבת עלהצלת חיי גוי למרות שעל יהודי כן מחללים -,ורק כאמור שיקולים שבסופו של חשבון היהודים ירויחו מכך שיחללו שבת על הצלת חיי הגוי הם אלו שמתירים לחלל את השבת על הגוי, מצב עיניינים זה הוא בלתי נתפס ,וכתם ענק על כל בן אנוש המחוייב למערכת ערכים כזאת
ואף על פי כן ,באופן המעשי נראה שהעוסקים ברפואה בימינו מחללים שבת על הצלת חיים ללא הבדל גזע, ודת , ופה הועלו תרחישים שלא נוגעים לחיינו בפועל
בורובסקי
אני לא יודע מה אאתה רוצה מהחיים שלי כי הבאתי את הפסק במלואו כמו שאמרת.
בס"ד זה בסיי'יעתא דשמיא שנצליח במה שכותבים.
אביחי חוטינר
לדעת אמת.
מה שאלוקים אומר עושים כמו שזכותו לקחת למישהו את חייו זכותו לעשות כרצונו כל עוד הבן אדם חטא אז מגיע לו עונש ולמוות זה לא סתם. בקשר למקרה שאמר לאברהם לעקוד את בנו אז הוא לא הרג אותו בסוף ואם היה לו צער מסוים מהמחשבה זה היה כי הגיע לו על חטא קטנטן ולא סתם.
תדעו שהכל בא בחשבון.
אביחי חוטינר
נו טוב הרי ברור שאם בכלל יש "אלוקים/אלוהים" או כל שם שתכנה אותו ברור שלא אמר כלום לאף אחד. ואם אמר ודיבר אנחנו לא יודעים על כך. מה שאתה, כדתי יהודי, מחזיק "דברי אלוהים" איננו אלא דברי בני אדם שחיו ממזן, ממזמן. אדם בתחילת המאה ה-21 שמדמה לעצמו שהוא כורך תפילין, מתנועע כלולב וממלמל מילמולים אותם מכנה "ברכות ותפילות" ושהוא עושה כל זאת כי ככה אלוהים רוצה, דורש ותובע ממנו (כשהוא מתעלם מהברור מאליו- "אלוהים" הוא כינוי ליהודים של פעם או חז"ל) אדם כזה סובל מבעיות קשות.
לכן האתר קיים לפקוח עיני מאמינים מאמונה עיוורת חסרת דעת.
ע. הצדיק היהודי
יש המון סיבות למה להציל גוי חוץ מדרכי שלום אבל הסיבה הזאת כוללת גם גוים רשעים כך שהיא תופסת יותר ועדיפה אבל גוים צדיקים ששומרים 7 מצוות יש עוד סיבות ברורות למה להצילם.
אם יש פיקוח נפש מצילים אם לא יודעים אם יש גוי כי מצווה להצילו גם במקרה שיש גוי אם הגוי האחר לא יצילו ומצילים אותו כמובן מאליו אבל מה שאמרו שגוי אחר הכוונה שעדיף מלכתחילה שגוי אחר יצילו. עכשיו אגיד סברה: למשל בבית חולים בשבת שגוים יטפלו בגוים אם אפשר שכמה שהיהודי ישבות יותר יותר טוב ויתן לו מנוחה והגוי לא צריך את אותה מנוחה כי יש לו מזון אחר ובנוי אחרת והיהודי צריך את הדברים המיוחדים לו גם תורה מתשת כוחו של אדם… וגם חלק מהמצוות. היהודי האמיתי זקוק למנוחה יתרה אז חסה עליו ההלכה יותר מלכתחילה כי ההלכה הולכת לפי מה שמתחשב ביהודי ששומר עליה והנורמלי. כי מי שלא ישמע להלכה גם כך יחלל שבת.
אבל מי ששומר שבת מחללים עליו כי כך תתרבה מנוחת השבת בעולם וינוחו יותר אנשים ויושפעו מהאיש הזה ואחרים וכך תתרבה המנוחה לעם ישראל שיותר ינוחו ויותר יושפעו ממנו וזה אחרת. כמו שעדיף שלא יחלל שבת כדי שינוח בעצמו אז עדיף שיחלל שבת מלכתחילה על מישהו אחר ויפגע במנוחתו החשובה לו כדי שאחרים ינוחו וכל ישראל ערבים זה לזה ויתן מנוחת נפש לאחרים.
עכשיו, עדיף שהגוי יעבוד בשבת מלכתחילה וההלכה חסה על היהודי אבל במקרה שמלכתחילה אין את הגוי אז היהודי חייב להציל את הגוי מבחינת המוסר. דרך אגב לדרכי שלום יש פירוש נוסף הרב אונטרמן כותב על דרכי שלום כך: "אינו בבחינת מידת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו אלא נובע מעצם המוסר של תורתנו הקדושה." (שבט מיהודה, חלק ג', סימן ע').