3 Answers
ב. התורה אכן לא נותנת שום זכויות או כפי שאמר הרמב"ן 'עם גלותנו עתה בטלה זכות אבות'
ג. היהודים, להבדיל מהאוסטרלים והאמריקאים היגרו הנה וקנו את האדמות מבעליהם החוקים. הם לא שיחדו חבורת ילידים במי אש וחרוזי זכוכית ולא פגשו כאן אנשים שלא יודעים מה זה אבק שריפה אלא חיו כאן תחת האימפריה העותומאנית ולאחר מכן תחת הבריטים כך שגם אם רצו, לא יכלו לנשל את הילידים בכוח מאדמתם.
ד. אחר כך פרצה מלחמת השחרור, מלחמה שנכפתה על הישוב היהודי שחי פה באותה תקופה ומלחמה שבה היינו אמורים להפסיד (ודי ברור מה היה קורה במקרה כזה). כן, לא מעט ערבים נושלו מאדמתם באותה מלחמה, באותה מידה אנשי גוש עציון והרובע היהודי בירושלים איבדו את בתיהם (ולא רק את זה במקרה של גוש עציון) ולא מעט ערבים יכולים בהחלט להרגיש את עצמם כקורבנות של אותה מלחמה – למזלם. אם ההורים שלהם היו מנצחים לא היו נשארים יהודים שירגישו את עצמם כקורבנות.
אני מסכים עם כל מילה שכתב עדו, רק רוצה להוסיף.
למזלנו הרב במלחמת 48 לקח סוף סוף העם היהודי את הכוח לידיו ולא סמך, בפעם הראשונה, על איזה אליל או תפילה פגנית שתציל אותו ולכן ההצלחה הגדולה, ולכן יש לחרדים את האפשרות להיות פרזיטים מושלמים.
אם היינו נוהגים כמנהג אבותינו וממשיכים להאמין שאיזה כוח מסתורי יציל אותנו הרי שהיום היינו אנו פליטים באיזה חור ואתם אחי החרדים, אם בכלל הייתם בחיים הייתם נאלצים לעבוד לפרנסתכם.
לכן אמרו תודה לחילוניים שהצילו אתכם מעבודה ונתנו לכם את האפשרות לעסוק בעבודת האלילים שלכם ללא כל הפרעה, אתם צריכים להשתטח על קברו של בן גוריון ולא על קברו של איזה באבא או גורו מוטרף באומן, כי מי שנתן באמת לעמו זה הוא.
מה לעשות – כשיש אמונה לא צריך שכל!!!
אוסיף לדבריו של עדו את העניין הלאומי. ארץ ישראל היא מכורתו ההיסטורית של העם היהודי ומגילת עצמאותנו נפתחת במילים הבאות:
" בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי"
מתוך הקשר הזה המאפשר היום למשל לכולנו להכנס להיכל הספר בירושלים ולקרוא במגילות קומראן (אשר חלקן חיצוניות ונשארו מחוץ למסורה), אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות בעולם ובכלל להתחבר למקומות הכל כך מזוהים ביהדות, תקעו ראשי הציונים יתד והפריחו השממה. הבטחה אלוהית בסיפור הזה אין כאן.