אני, שבאופן כללי זקוק ליעוץ מדי פעם, פונה לכליותיי, פעם לזו ופעם לזו, ומי שחושב שאני צוחק, שייקרא את הפנינה הבאה, גם היא של "ציץ אליעזר", פנינה מבריקה בהחלט:

https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=5703

כלייתך הימנית בודאי מיעצת לך שלא להיוועץ בכלייתך השמאלית, שכן אמרו בגמרא מסכת ברכות ס"א ע"א

תנו רבנן: שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה.

ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו, דכתיב (קהלת י') לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. תנו רבנן: כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר, ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול, ריאה שואבת כל מיני משקין, כבד כועס, מרה זורקת בו טפה ומניחתו, טחול שוחק, קרקבן טוחן, קיבה ישנה, אף נעור. נעור הישן, ישן הנעור – נמוק והולך לו. תנא: אם שניהם ישנים או שניהם נעורים – מיד מת.

אכן ה"ציץ אליעזר" חושש מתרומת כליות של גוי מפני שהן יועצות.

יש פוסקים בני דורנו הפוסקים בענייני תרומות איברים מן הגויים.

הרב הגאון ר' עובדיה האדיה (שהיה דיין בבית הדין הגדול) פוסק בשו"ת שלו "ישכיל עבדי" שאסור לקחת תרומת קרנית מגוי.

ממש נופת צופים, קילורין לעיניים, המאור שביהדות, אור לגויים, קידוש שם שמים…

הגר"ע יוסף פוסק שמותר, ואדרבה עדיף לקחת תרומת קרנית מגוי. הסיבה היא שמא הרופאים החילונים יקחו את הקרנית מיהודי גוסס בעודו חי, ואסור להעצים את עיני הגוסס.

להלן הציטוט מ"ישכיל עבדי" שהגר"ע דוחה אותם.

ותבט עיני להרה"ג ר' עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (חיו"ד סי' כו אות ו), בדין ישראל שכהו עיניו, והוא זקוק להשתלת קרום עין של מת, כדי להחזיר לו מאור עיניו, והרופאים המומחים לכך עומדים להשתיל לו קרום עין של מת גוי, וכתב, שאע"פ שאמרו חז"ל סומא חשוב כמת (נדרים סד ב), ועל ידי השתלה חוזר לחיים, לאחר שהוחזר לו מאור עיניו, מכל מקום גדול הפסדו יותר משכרו, שמכיון שראיית הגוי בעוה"ז היא כולה של הסטרא אחרא, גנוב

וגזול ורצוח ונאוף וכל מיני תועבות שבעולם, הרי ממילא ישפיע הדבר על היהודי הזה שהושתלה לו עינו של הנכרי, לרדוף אחר כל התועבות הרעות, ונמצא שמאבד עולמו על ידי כך, ומוטב לו שיהיה סומא כל ימיו בעוה"ז, ויאיר לו בעוה"ב. ועוד שכל אחד מישראל כלול מנשמת כל ישראל, ובזה שהכניסו לו מעינו של גוף טמא של גוי, הרי הוא גורם נזק לכל הנשמות הכלולות בגופו. ואולי לא יקום בתחיית המתים, מפני התערובת שעירב בגופו.

ולכן האיש הירא לנפשו אל יעשה שקר בנפשו להשתיל לעינו קרום עין של גוי, והרי הוא כחובל בנפשו, ודמו בראשו. ע"כ.

והפריז מאד על המדה בדברים אלו, ומה מאד הרחיק לכת באומרו שאולי לא יקום בתחיית המתים ח"ו, ואין דבריו אלא דרך השערה ואומדנא בעלמא, בחושבו שכך צריך להיות ע"פ הסוד, ובאמת שאין יסוד כלל לדברים אלו. צא ולמד מ"ש מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סוף סי' י), שאע"פ שהגאון המקובל הרמ"ז גדול כבודו, עטרה בראש כל אדם, מ"מ אין לנהוג כן, כי לדעתי מה

שלא גילה לנו רבינו האר"י ע"פ הסוד מאשר למד מפי אליהו הנביא זכור לטוב, באלו אמרו שלא לסמוך. ע"ש. (וע' בשו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' כה אות יב). ואף אנו נאמר שמאחר שכל דברי הישכיל עבדי הנ"ל אין להם יסוד ברור בדברי האר"י, אין לחוש לדבריו כלל, כי אין אנו אחראים לסודות שלא גילה רבינו האר"י כלל. ולכן כיון שהשתלה זו נעשית כדי שיוכל לקיים כל המצות בעינא פקיחא, ותלמוד תורה כנגד כולם, ואפילו אם יש מי שיקרא

לפניו, לא דמי תא חזי לתא שמע, ורחמנא ליבא בעי, הילכך מותר לקבל השתלת קרום העין מעינו של גוי, ומצוה נמי איכא. ואין להשגיח כלל בדברי הישכיל עבדי הנ"ל. ובפרט שכתב שם לאסור ע"פ הסוד לעשות השתלה גם מקרום עין של ישראל, ושבזה יגרום צער גדול למת ישראל שניטל ממנו קרום העין והושתל בישראל אחר, ושיש חשש שלא יקום בתחיית המתים, נמצא שהוא נועל כל דרכי ההיתר לאיש הזקוק להשתלת קרום העין, וכל הדרכים

בחזקת סכנה. והנה כבר הארכתי בשו"ת יביע אומר ח"ג (חיו"ד סי' כא וכב וכג) בדין השתלת קרום עין ממת ישראל, והעלתי להתיר בזה לסומא בשתי עיניו, בשעת הדחק גדול, מטעם ספק ספיקא שמא הלכה כמ"ד דהנאה מן המת שלא כדרך הנאתן מותר, ושמא לא חשיב הנאה מן "המת", כיון שנזרקה בהם חיות וחזר לו מאור עיניו. וכמ"ש הגרא"י אונטרמן בספר שבט מיהודה (עמוד שי"ד), וכן צידד מתחלה בשו"ת ישמח לבב (חיו"ד ס"ס מה) וכו'. ע"ש. וזאת באופן שקשה מאד להשיג זאת ממת עכו"ם. אבל אם אפשר לעשות כן קרום עיני מת גוי אין להתיר כלל להשתמש בקרום עיני מתי ישראל להשתלה. ע"ש. ובאמת שיש לחוש ג"כ פן הרופאים שרובם חילוניים יוציאו את קרומי עינו, בהיותו עדיין גוסס, כדי שיוכלו להשתילם בעינו של ישראל אחר, ותועלתם תהיה מובטחת יותר. וקי"ל (בשבת קנא ב) המעצים את העין עם יציאת הנפש הרי זה שופך דמים. ולכן בודאי שיש לקבל השתלה מקרום עינו של מת גוי, ולא ממת ישראל. וכ"כ ידידי הגרב"צ א. שאול בתשובתו שהובאה בספרי יבי"א ח"ג (סי' כ) שיש להתיר השתלת קרומי עינים של מת גוי. ע"ש. וכ"כ בשו"ת שאלת משה (חיו"ד סי' פד). ע"ש. וכן עיקר.