שמי צחי והנני מטייל כרגע בתאילנד שבמזרח הרחוק. במהלך הטיול החלטתי להצטרף לסדנת יהדות בת 4 ימים שאירגן בית חב"ד המקומי בבנגקוק. רציתי לכתוב מספר מלים על הסדנה – אשמח אם תקרא את המייל עד הסוף ולא תפטור אותו באבחת יד.

בסדנה היו שני מרצים עיקריים:

1. הרב נחמיה וילהלם – הרב של בית חב"ד בבנגקוק. הרצה על נושאים כמו זוגיות על פי התורה, שמחה ביהדות, איך משמרים אהבה ושאר נושאים הקשורים לפסיכולוגי ויהדות.

2. משה ברוורמן – הרצה על נושאים כמו ידע מדעי ביהדות, החיים אחרי המוות, מעמד הר סיני בראייה היסטורית, נבואות שניתנו והתגשמו ושאר נושאים אשר קשורים למדע ותורה.

אני חייב לציין שמההרצאות של הרב נחמיה מאוד נהניתי. מדובר באדם מרשים, שמכבד אנשים אחרים ללא קשר לאמונותיהם – יהודים ולא יהודים, דתיים וחילונים, אפילו לזוגות מעורבים (בעל יהודי ואישה תאילנדית למשל) הוא מתייחס בכבוד. להרצאות שלו היה מימד של מדריך לחיים ואיך להגיע לשיפור עצמי ומיצוי היכולות על פי היהדות. הן היו מרתקות ובהחלט נתנו לי כיווני חשיבה חדשים ומעניינים להתייחס אליהם. לא היה בהם ולו לרגע שום מימד של קריאה להתחרדות וחזרה בתשובה. מדובר כאמור באדם מרשים שכבוד גדול היה לי לשהו במחיצתו.

גם ההרצאות של משה ברוורמן היו מעניינות, אולם מזוית אחרות. ללא ספק גם כאן מדובר באדם מעניין שיודע איך להשאיר את קהל המאזינים מרותק לכיסא. יחד עם זאת הוא אולי מבין גדול בתורה, אבל במדע ההבנה שלו היא חלקית ואולי אף הייתי אומר חלשה. בנקודה או שתיים הוא אפילו הפגין טעויות ברורות! הוא מפצה על כך בסגנון הרצאה מהיר ורגשני שהוא אולי טוב בתור דרך לספר סיפור – אבל בכל מה שקשור למדע, ההרצאות שלו היו דמגוגיה טהורה באופן ברור.

בתור אדם רציונלי ומשכיל ראיתי בהרצאות אלו, על אף הסגנון המעניין והמידע החדש שקיבלתי, זלזול מסוים באינטילגנציה שלי. אולם זו לא הבעיה: הבעיה היא שהזלזול הזה הוא מוצדק! האנשים שבאו לסמינר היו ברובם אינטילגנטיים ופתוחים לקבל דעו חדשות. אולם רצון אמיתי לנהל דיון בנושא ולנסות להגיע לחקר של הדברים לא היה קיים אצל אף אחד בקהל פרט אלי. אנשים רק ישבו מרותקים למשמע דברים שבחלקם האחד היו אולי מעניינים, אולם בחלקם האחר היו הבל מוחלט. למעשה ההתרשמות שלי היתה כי ההרצאות של מר ברוורמן הינן על גדר החזרה בתשובה לכל דבר ועניין, וזאת במסווה של "מדע" או "חכמה". הוא אולי בן אדם מעניין ונחמד, עם הרבה סיפורים מרתקים באמתחתו – אולם מרצה רציני הוא לא. למעשה, כמרצה, לא ראיתי הבדל אמיתי בינו לבין מרצים אחרים כמו זמיר כהן או מרדכי נויגרשל.

האמת היא שהדבר ידוע וברור, ולא קיימת כאו איזושהי הפתעה או ידיעה חדשה ומרעישה. אני חושב שאפילו לא הייתי כותב אליך על הדבר אלמלא היה עולה פרט מעניין. מר ברוורמן סיפר שהוא לא מעביר רק הרצאות בחו"ל אלא גם בארץ – אם אני זוכר נכון שמו של הארגון שהוא מועסק בו הוא "ערכים". עד כאן הכל כמובן לגיטימי ובתחום זכותו המלאה. אולם במהלך אח ההרצאות (אני לא זוכר איזו בדיוק, אבל זה לא ממש משנה) הוא סיפר איך רק לפני שבוע הוא העביר את אותה ההרצאה לקציני צה"ל בבסיס צבאי וזאת על פי הזמנת הצבא. הוא אף סיפר, אם אני זוכר נכון, כי הוא מוזמן לא פעם על ידי הצבא כדי להרצות ולהכניס מוטיבציה בחיילים.

כאן כבר העניין נראה לי כחורג בצורה ברורה מגבולות המותר. ההרצאות של מר ברוורמן, לא רק שהן זלזול באינטילגנציה של כל אדם חושב – הן גם הרצאות שמקדמות מגממת התחרדות וחזרה בתשובה. כיצד ניתן להביא אדם כזה להרצות בשם צה"ל? אם הייתי חייל הייתי רותח מזעם למשמע כזאת הרצאה. למעשה, גם אם אני לא חייל, לא ברור לי כיצד הגוף האמון על הגנת המדינה נוהג בצורה כזו. הדבר מטריד מאוד את מנוחתי – הרבה יותר למשל משינוי נוסח תפילת "יזכור" למשל. על כן החלטתי להביא את הנושא לידיעתך. לי אישית אין היכולות לברר את הנושא, האם זאת באמת המציאות, ואם כן מה ניתן לעשות. נראה לי שאתה יכול לעשות עבודה הרב יותר טובה ממני בנושא.

אציין רק שמבחינתי זהו מייל אישי, אנא בקש את רשותי אם תרצה לצטט ממנו בדרך כלשהו (היא כמובן תינתן אם תידרש, אולם במכתבים אישיים זוהי תמיד הדרך הראויה לנהוג).

אנחנ מפספסים כאן נקודה שהיא אפילו יותר חשובה. העובדה שההרצאות שהייתי בהן היוו זלזול באינטילגנציה היא בעיה מסויימת. העובדה שזלזול זה היה מוצדק הינה בעיה גדולה הרבה יותר. אתן לך דוגמא: אחרי ההרצאה של מר ברוורמן על "החיים אחרי המוות" ישבתי לדבר עם בחור אחד שהשתתף בסדנא – מישהו אינטילגנטי, משכיל ועם רצון עז ללמוד. הוא הסביר כיצד לדעתו סיאנסים הם דבר אמיתי ומוכח, ומי שמכחיש את העובדה שסיאנס הוא אפשרי הוא לטעמו שקול למכחיש שואה (הוא הגזים בכוונה, אבל הרעיון שלו היה ברור). היה לי קשה לשכנע אותו שאפשר בוודאות להכריז כי סיאנס הוא מיתוס ותו לא – זאת מהסיבה הפשוטה שמעולם לא נערך ניסוי מעבדה בתנאים מבוקרים שהוכיח שסיאנס אפשרי (וכמובן הוספתי בציניות מסויימת שאשמח לתרום את כל רכושי למישהו שיבצע כזה ניסוי מוצלח בעתיד).

העובדה שאנשים צעירים, אינטילגנטים וצמאים לידע אפילו לא יודעים את הדרכים הבסיסיות ביותר להבדיל בין מדע מבוסס לבין הבלים חסרי טעם היא הבעייה העיקרית העומדת לפנינו. מישהו שמחכה לגירוי אינטלקטואלי ולא מקבל אותו, יאמץ בסוף לחיקו את הפסאודו-מדע שמחזירים בתשובה למיניהם יעמידו לפניו. כיצד לגרום למיטב צעירינו לא לנהות אחרי מטיפים למיניהם, וכיצד לגרום להם לזהות את העובדה שבמידה והם כן נתקלו בכזה מטיף, אזי האדם שעומד מולם הוא דמגוג זול ותו לא – זהו האתגר האמיתי שעומד בפנינו. הוא מצריך מחשבה הרבה יותר עמוקה מתוך רצון לשינוי יסודי של הדרך והערכים אותם אנו שואפים להנחיל ולהעביר הלאה.

אתה מוזמן כמובן לפרסם את דבריי באתר דעת-אמת כפי שהם. באם הם ארוכים מדי אתה מוזמן לערוך אותם ובלבד שהמשמעות העיקרית של המלים תיוותר בעינה. הייתי רק רוצה להזכיר שוב שאין לי דבר וחצ דבר נגד חב"ד תאילנד ונגד הרב נחמיה וילהלם שהוא מנהל המקום – כן, אפילו שאני חילוני ואתאיסט, יכולה להיות לי הערכה גדולה כלפי איש דת אם דרכיו ופועליו הם חיוביים. ולומר את האמת? גם אין לי שום דבר כלפי משה ברוורמן: הוא פשוט עושה את מה שהוא יודע לעשות – לספר סיפורים… ובתור מספר מעשיות הוא יכול בהחלט להתחרות בסיפורי אלף לילה ולילה או במעשיות האחים גרים. הבעיה שלי היא עם הצגת דברים לא מבוססים כ"מדע", עם נסיון להסוות החזרה בתשובה בתור "ערכים" ועם העובדה שהדבר נעשה במוסדות רשמיים כמו צה"ל.

בכבוד רב

צחי הופמן