14 שנים • aou aiu ואני אשאל שאלה נוספת מה קורה כאן בעולם המודרני .
נכון שלערכים אין נימוק רציונאלי ומקובל שמי שלוקח דבר במוסכמה אינו נקרא גנב אבל בעולם קפיטליסטי שבו בצורה ממש חוקית אנשים מועסקים בתנאים מחפירים כלומר שכר זעום שאינו מספיק לא רק למגורים בסיסיים אלא גם לא מספיק למחיה.
חוקית אמנם המעסיק אינו גנב אך מוסרית הפועל נהפך להיות ממש עבד שבכדי לשרוד הוא צריך לעבוד כל היום וכל הלילה רק כדי לקיים עצמו.
גם האפשרות הבדיונית של לכאורה שוק חופשי הנותנת לכאורה לכל אחד בחירה חופשית להיות עצמאי איננה מעשית.
מי שקורא את המפה ורואה את הפערים בין העשירים לעניים מבין עד כמה ישנו ניצול וגזל גנבה והכל חוקי .
ניתן לתת דוגמא מתחום הדיור שתמחיש זאת ביתר שאת, דוגמא שנכונה להמון תחומים ומוצרים,
מחירי הדירות מאמירים שחקים העשירים בעלי יכולת קונים כמה שיותר נכסים ודירות וגם קובעים את כללי המשחק שבעקבותיו הם משכירים את הדירות במחירים גבוהים ונהנים מן הקצפת ללא מאמץ על גבו של הפועל העני שמשלם.
אותו פועל עני שרק דואג כל היום איך בכלל ניתן לשלם שכר דירה 2500-4000 ש"ח וממה שנותר מהמשכורת אם נותר עוד לשלם מיים חשמל אוכל.
לצערי העולם הופך מיום ליום אנטי הומאני עולם של עבדים בו העשיר מנצל בצורה חוקית את העני
כן אפשר לומר זאת בפה מלא זהוא עולם מודרני של עבדים
מקווה ירון שאתה לוקח זאת לתשומת ליבך
שכאדם הומאני תתמוך בסוציאליזים חברתי.
פלוני
איני בקי בתורות הכלכליות לאשורם ונושא זה צריך אצלי לימוד והתבוננות.
אנסה להשיבך, כהדיוט, את דעתי בנקודת זמן זו.
אפתח בשאלתך הראשונה בהקשר הדת ומדיניות כלכלית.
הדת התגבשה בזמן שהכלכלה הייתה חקלאית ולעניים דאגו במתן צדקה וסיוע לכן אין טעם ללמוד משם.
כך למשל בחוקי התורה ניתנה אפשרות לאב למכור בתו לאמה כדי שיוכל להרוויח כסף.
הגדרת "קו העוני" בתקופת חז"ל הייתה לצרכים הבסיסיים ביותר: אוכל, לינה וכסות.
מציאות של פערים חברתיים – עני ועשיר – תמיד היו השאלה כיצד להתמודד איתם.
הנחות היסוד שלי כשאני בא לבחון מדיניות כלכלית הם שתיים:
1. חירות האדם לעסוק במה שלבו חפץ ולהרוויח את הונו ביושר.
2. לקיחת אחריות של האדם על חייו בלי להזדקק לאחרים. יסוד זה היה מקובל גם על רבי עקיבא שאמר: " עשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח ע"א) כלומר מומלץ לאדם לאכול סעודה בכמות ובאיכות של יום חול, גם ביום שבת, ובלבד שלא ישען על נדבות אחרים (ראה שמדובר על רמת עניות בסיסית מאוד).
מציאות של אי פערים חברתיים אינה ניתנת להגשמה. אפילו אם ננהיג מדיניות קיצונית שכל האזרחים מקבלים משכורת שווה הרי תכונות האדם ושימוש מושכל בכסף יגרמו לפערים. האחד יחליט לבזבז כספו על הנאות יומיומיות והשני יחסוך וכך הלאה. האחד ישתה אלכוהול, השני יצרוך סמים והשלישי ישקיע בחינוך ילדיו.
מה שניתן לעשות זה להגדיר רמת חיים מינימלית לפי הזמן, המקום ויכולת החברה לעמוד בה.
בימינו המס (שזו צדקה בלשון ההלכה) על הרווחים גדול בהרבה ממה שההלכה התירה לעשיר לתת– עד חמישית מהרווחים (לא שאני לומד מההלכה אלא רק כדי לסבר את האוזן).
איני מבין כל כך את בעיית "פערים חברתיים" מלבד צרות עין וקינאה אני בהחלט מבין שכל אזרח זקוק לצרכים מינימליים מוגדרים בהתאם לזמן והמקום.
בכוונה תחילה לא השתמשתי במונחים קפיטליזם וסוציאליזם כי אלו מונחים טעונים ונזילים.
מה שלמעשה חשוב, על-פי הבנתי את המדיניות הכלכלית המאוזנת, זה לקבוע רמת חיים מינימלית תואמת זמן ומקום בתקווה שתמיד רף זה יעלה.
אם אשתמש בדוגמה של הוצאות דיור שהבאת צריך לקבוע קריטריונים לסיוע להענקת דיור. הרי תסכים שבחור בן 18 שירצה לשכור דירה, בהיותו חייל, אל לו להלין שאין לו כסף לשכור דירה.
כיוצא בו, אדם שמחליט להביא ילדים רבים אל לו להלין שהמקום צפוף.
נ.ב המונח הומניות אינו קשור למדיניות כלכלית כי כולם מכוונים לאושרו של האדם.
דעת – אמת
אבקש אם תוכל להסכים עם הרעיון הבא שנקרא
פיקוח על המחירים
בעולם הקפילסיטי הקיים כיום יש שוק חופשי הנותן גם למחירים חופש להקבע על ידי המשחק בין הטייקונים העשירים הם בעצם קובעים את כללי המשחק שהוא לצערינו רק לטובתם הדבר ברור
זהוא עולם מודרני של עבדות לפועל הקטן המבקש מינימום של מחיה (בצורה פורפציונאלית לדור למשל אין מי שיחלוק שלהחזיק בבית מכונת כביסה בדורנו אינו נחשב בכלל למותרות מאידך ברור לכולם שלהחזיק בריכה מאחורי הביית בימינו היא מותרוות )
הפועל הקטן רק עובד ועובד ונאבק כדי לשרוד בשביל למממן את הקצפת של הטייקונים כי הם הם בעצם קובעים את הכללים
הכוונה שהמחירים על מוצרים בסיסים של קיום כמו לחם חלב לימודים ומגורים פשוטים לא יתכן שהם יקבעו על ידי משחק בין הטייקונים
אלא על ידי צוות כלכלי מומחה שיתן דעתו על קביעת מחיר סביר שהצרכן יוכל לעמוד בו
זאת דרך סוציאלית הומאנית האם אתה מסכים ?
פלוני
תחרות מביאה להורדת מחירים.
הפיקוח מכוון לתחרות חופשית. לכן יש איסור על קרטל בין החברות; יש איסור לתאם מחירים בין חברות ביטוח ועל זה נשפטו מנכ"לי חברות.
כיוצא בו אסור למאפיות לתאם בניהם מחירים.
דעת – אמת
הם נוגעים בדיוק בנקודות שהעלית ואף יותר.
האתר נועד לענייני אמונה, דת ויהדות הומניסטית ולא עוסק בתחום הכלכלה ככזה.
עם זאת אומר לך כי הרעיון המסוים לפיקוח על מחירים אינו טוב אבל כוונתך ברורה והבנתך את המציאות נכונה – ישראל, למצער, מידרדרת אחר הגרועות שבאומות העולם היוצרות פערים בלתי נסבלים ולא ראויים בין האזרחים לא רק בתחום הכלכלי גם החברתי, השכלתי וכיו"ב.
רק אתמול פורסם ראיון מרתק עם וורן באפט הידוע שהסביר כי ארה"ב-הדמוקרטיה הגדולה בעלת הכלכלה האדירה צועדת במהירות ל"שלטון העשירים" והוא מתנגד לכך נמרצות. שתבין הוא האדם הכי עשיר בארה"ב או במקום השני והוא מתנגד לכך. הוא חי בצניעות בבית רגיל במרכז ארה"ב ונוהג ברכב ממוצע…!! רוב כספו תורם לצדקה. ומדובר, רחמנא ליצלן, בגוי. שומו שמים והאזיני ארץ גוי גמור ומוחלט שאין לו כל קשר ליהודים וליהדות ואיזו התנהגות אצילית ואיזה צדיק.
כל מי שקורא את ריהל ושאר חכמולוגים רבנים כמו המאמר של הרב קולא על "המדרגה החמישית" שבה ניחנו היהודים בניגוד לכל שאר בני האדם ואפילו גוי שמתגייר לא יזכה לעלות לרמה גבוהה זו ומביט במציאות חיינו מבין כי "זעקות השבר" של התורן המתחלף כאן שבא להגן על כבודם של חז"ל, התורה, ההלכה, הפסיקות ושאר הבלי הדת אינם אלא ציוצים של אדם ששכלו מכווץ במידה כזו שאינו יכול להבחין בהבלות הדת ובטיפשות האמונה ולאילו מקומות האמונה והדת מובילים את ההולכים בהם.
לסיכום אתה צודק כי העולם צועד יותר ויותר לריכוז העושר בידי מעטים, כולל בישראל ואף במידה קיצונית ומהירה יותר כאן. יש על כך שיח פורה בדה-מרקר ואף הממשלה נזעקה לטפל בכך מועדת ששינסקי ועד הטיפול בריכוזיות וחוסר התחרותיות. לאן יובילו הדרכים מי יידע.
בינתיים מייעץ אני לך לנסות לקרוא "דה-מרקר" העוסק ב-ד-י-ו-ק בנושאר שהעלית ובהצלחה מרובה. מומלץ בחום ואין לי מניות שם……. 🙂
ע. הצדיק היהודי