רועי, אתה צריך להפנים שהדת היהודית היא מערכת משפט קהילתית (עדתית בזמן הגלות ובימינו אפשר להגדירה כת). ומאז קבלו עליהם הציבור את ההלכה שנקבעה בתלמוד הם חייבים לנהוג כמותה. הם גם קבלו על עצמם שלא יקום שום גוף מוסדי שיכול לשנות את ההלכה עד בוא גואל.

המושג "דקדוקי עניות" בגמרא שציטטת כוונתו כפשוטו שהוא עני מאוד שאפילו פרוטה אין לו ולא כפי שיחסת לו. המשמעות של דקדוקי עניות במובן של אדם המתעסק בדברים שוליים וחסרי טעם היא משמעות מושאלת ואין הגמרא שהבאת התכוונה אליו.

הנה הסוגיא במלואה:

"תנו רבנן: שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות. …. שלושה אין רואין פני גיהנם, אלו הן: דקדוקי עניות, וחולי מעיין, והרשות. ויש אומרים: אף מי שיש לו אשה רעה. ואידך [מי שלא כלל אישה, סובר שיש לו אפשרות להשתחרר מצרת אשתו] – אשה רעה מצוה לגרשה" (עירובין מא ע"ב).

משמע "דקדוקי עניות" הוא יתרון לגבי שכר בעולם הבא.

נ.ב שתף אותנו היכן אתה לומד את "הפנינים" המסולפים.

דעת- אמת

איני מכיר.

קרא בזהירות יתירה ואל תסיק ממנו מסקנות לפני שתבדוק את הדברים במקורם.

דעת – אמת

האם הרבנים שבכל דור ודור מאז חתימת התלמוד, כשהתבקשו לפסוק הלכה באו בגישה שמותר להם לשנות?

מה עניין מלך, שלא היה מאז התלמוד ולא יהיה עד יבוא גואל?

ומנין לך פרשנות חדשה שחפשו את המפשר? הנה הגמרא לפניך:

"מפני מה חרבו חנויות של בית הינו שלש שנים קודם ירושלים – מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה, שהיו אומרין: עשר תעשר ואכלת – ולא מוכר" (בבא מציעא פח ע"א) כלומר היו נוהגים על-פי דין תורה ולא החמירו כדעת חכמים (רש"י).

"לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא נכנסו לפנים משורת הדין".( ספר שערי תשובה לרבינו יונה, שער ג) .

יוסי, אתה נוהג מנהג לא ראוי להביא דברים בשם אומרם ללא מקורם.

דעת – אמת